היי......

היי......


אני מקוה שאתם לא כועסים עלי שנעלמתי לכם פתאום
אני עוברת תקופה קשה ביותר, של דכאונות וחרדות למצבי הבריאותי. בבדיקה אחרונה של המרקרים שעשיתי, הוברר שיש עליה חדה במרקר CEA מ- 2.4 ל- 13.4. מיותר לציין את החששות והפחדים שלי כתוצאה מהעליה במרקרים. בתקופה האחרונה אני גם מרגישה לא טוב מבחינה פיזית, חולשה, רצון לישון כל הזמן. אני לא מפסיקה לחשוב על הילדים שלי וכבר לא יודעת מה לעשות. קבעו לי בדיקות אולטרסאונד כבד, אולטרסאונד וגינלי (לשחלות) ואני מנסה להשפיע על הקופה שיאשרו לי PET CT וזה לא קל בכלל, הם מסרבים בטענה שזה לא בסל הבריאות לחולי סרטן שד. אני זקוקה לתמיכה, אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד, בוכה הרבה, אפילו את הקהילה שאני מתנדבת בה כבר כמה חודשים טובים כדי לשכוח את המחלה, קצת הזנחתי בגלל המצב שלי. תסלחו לי שאני לא כאן ולא תמכתי בכל אחד ואחת מכם בתקופה האחרונה, זה לא בגלל שאתם לא טובים, אתם נהדרים, אני ניסיתי בכל דרך לשכוח את המצב הקשה בו אני נמצאת, אבל כנראה שתמיד תהיה לי תזכורת מהדבר המאוס הזה שנקרא... טוב אפילו את השם אני לא יכולה לומר
שלכם תמיד
 

night mistress

New member
מיכלית..

את בטח מכירה את הקישור הזה.. לי הוא נותן המון כח! מקווה שיחזק גם אותך.. אני חושבת שברגע שהפחד משתלט עלינו אנחנו נותנים למחלה פתח לנצח אותנו, אני מנסה יום יום להילחם בפחד..כי ברגע שהוא יכנס המחלה תשלוט בי,ולא אני בה.. תהיי חזקה, מחבקת אותך חזק..
 
דבר שחשוב שתזכרי

שכאן, זה בשביל גם בשביל התקופות האלה, כשלא קל, כשהבדיקות מעיקות. כשמילה הזו .... מעיקה. לפעמים יש תקופות שהתחושה היא שנגמר הכוח בשביל הכל. אין חשק לעשות כלום ומה שעושים גם כן לא משכיח. אם את מרגישה שלא טוב לך עם מה שאת עושה בשביל אחרים, אז זה בסדר לקחת קצת חופש, לנוח ולאגור כוחות חדשים. פה - את נותנת מה שיש, וכשאין לך אז את מקבלת חזרה. (ואת בטח לא צריכה להתנצל על זה..). טוב שבאת, טוב שעדכנת. אם עכשיו הזמן שלך לקבל, אז
.
 
היי ציפורלילה, תודה רבה

עם הקהילה אני מרגישה טוב מאוד שאני מתנדבת, רק לקחתי פסק זמן ואני מקוה להמשיך, זה נתן לי כוחות לעבור את התקופה הקשה, שכנראה לעולם לא תעבור. הכרתי אנשים מקסימים ואני לא מצטערת לרגע, להיפך. יש שם חברים של אמת. אתמול בלילה, לא ישנתי כמו בכל לילה. כל הזמן יש לי חלומות מוזרים שמישהו לוקח אותי לעולם הבא... אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל לא עצמתי עין ואני בפחדים איומים. היום יש לי 2 בדיקות ואני מקוה שיהיה בסדר. תודה על התמיכה
 

lili the one

New member
הי מיכלית

גם אני נעלמתי קצת בתקופה האחרונה אך קוראת את כל ההודעות פעם ב.... מיכלית, לכולנו תקופות של עליות ומורדות. פעם אנחנו למעלה ופעם למטה. התופעה של כניסה לחרדה ולדכאון לאחר זמן מה מסיום טיפולים ידועה. תוסיפי את החורף ובכלל.....
אולי כדאי שתתיעצי עם מישהו מקצועי? אולי עובדת סוציאלית של המחלקה שטופלת בה? בכל אופן אם את צריכה אוזן קשובה - אשמח להקשיב. מחזיקה אצבעות שהבדיקות יצאו תקינות. הרבה בריאות, ל.
 

מיליתו

New member
הי מיכלית

כבר חשבתי שאת לא מבקרת בפורום כי הבראת ואת בכלל לא חושבת על הנושא... עצוב לי שאני מתבדה ככה... בכל אופן, יש תקופות קשות יותר וחלשות יותר, תקופות של התחדשות ושינוי - זה לא חייב להיות סרטן (לרוב זה לא). חזקי את עצמך במחשבה חיובית אחת לפחות כל יום, תני לעצמך לבכות ולשתף, וטוב שבאת לכאן. תזכורות מהסרטן תמיד יהיו לך וחבל על הניסיונות להתעלם מהם, עדיף לצמוח מתוכם ולחשוב על השינויים החיוביים שזה הביא לחייך. את היית מהמעודדות הגדולות ביותר שלי כשהייתי בנקודת השפל הנמוכה ביותר - למה שלא תאמרי לעצמך כמה מהדברים שאמרת לי אז?
 

agapornis

New member
קצת עידוד ו ../images/Emo24.gif

בסד' שלום לך מיכל היקרה אני חדש בפורום הזה, אבל לא חדש במחלה. אמנם מסוג אחר (נון הודג'קינס פולקולר לימפומה) אבל באותה קבוצה בכל זאת. אני מניח שכולנו מכירים את ההרגשה של חרדה ומתח והפחדים, אבל אפשר ללמוד להתגבר עליהם, וצריך להתגבר עליהם כי הסטרס הוא אחד הגורמים שמגבירים את הפעילות של המחלה! בנוסף לכך שיהיה לך ברור שאפשר לנצח את המחלה, והייתי ממליץ גם לך ולכל החולים להיכנס לפורום שאני מצרף כאן קישור אליו. אני מאוד מבין את הרגשתך, ואני עוד זוכר את הימים הלא רחוקים, ששלשת המילים שהיה לי הכי קשה לבטא ברצף הן-"אני חולה סרטן". היום, שלש שנים אחרי הגילוי, ללא טיפולי כימוטרפיה או הקרנות חלילה, אני מטופל אלטרנטיבית,חי בשלום עם המחלה ומצבי הולך ומשתפר לאט לאט והמחלה בנסיגה מתמדת. אני רק הייתי רוצה להמליץ לך ולכל שאר החולים, להפסיק לפחד, לקחת על עצמכם את האחריות ולהיתמודד עם המחלה בלי לתת לפחד להישתלט ולשתק אותכם! יש דרכים רבות להילחם אבל תחילה צריך לערוך סקר מקיף וללמוד כל מה שניתן ללמוד על המחלה ועל דרכי הטיפול השונות, ולהיות לא מי שקובעים עבורו את הדברים היות והוא לא מבין ממילא כלום, אלה שותף בכיר לקבלת ההחלטות מתוך ידע מקיף ככל האפשר. אז קדימה לעבודה, כי יש המון ללמוד ולקרוא, וכמובן לעשות זאת באופן ביקורתי ולא לקבל כלום כתורה מסיני, כי יש הרבה מאוד אינטרסים מעורבים בעניין, ויש לחשוד בכל בעלי עניין, ורופאים ויצרני תרופות בפרט, כי הם הראשונים שמתפרנסים מהמחלה שלנו. בהצלחה!
 
כמו שאת רואה

כולנו באותה הסירה, לכולנו אותם הפחדים ודכאונות, לכולנו עליות ומורדות, זה טבעי שתחושי כפי שאת חשה, אני מבינה אותך היטב, גם אצלי היתה עליה השבוע בתוצאות הבדיקות(אמנם סרטן אחר אך ההרגשה דומה) וכאילו שכתבת כאן בשמי, במיוחד בנושא חוסר השינה והמחשבות על הילדים. לא נורא אם תזניחי מעט את הסביבה כדי להשקיע בעצמך, לתקופת מה. וזכרי שכולם סביבך אוהבים אותך. האמיני בעצמך, ובהבראתך.
 
למעלה