היי?

anna the best

New member
היי? ../images/Emo105.gif

אני לא בטוחה אם זה המקום... טוב, הסיפור שלי הוא כזה: בנובמבר בערך השנה, גיליתי שיש לי חרדה חברתית, שזה מין פוביה ממצבים חברתיים. אני בת 17 (ושבוע:), ותמיד הייתי כזאת ביישנית, ו... ת'אמת זה די עזר לי לגלות שזאת פוביה, ושזאת לא "אשמתי". מאז שגיליתי את החרדה, חיפשתי קבוצת טיפול באיזור שלי, ועד עכשו לא מצאתי. מאז אני מנסה להתגבר על זה בכוחות עצמי, והולך לי די טוב. התחלתי לצאת אחר הצהריים ובערב עם חברות, לישון אצלם... היום אני מצליחה לעשות המון דברים שלא הצלחתי קודם. חוץ מזה, אני גם נרגעת יותר מהר, וכבר לא מסמיקה כמעט. אבל הבעיה היא שאני רוצה לעבוד בחופש, או יותר נכון אני כבר רוצה לעבוד מאז מרץ. הבעיה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי, למשל להתקשר למודעת דרושים בעיתון, או להכנס למקום עם שלט "דרושים". אני ממש ממש נלחצת, ואני מנסה לשכנע את עצמי שאם אני אנסה- ככה אני אתגבר על החרדה... אבל אני פשוט לא מצליחה! אוףףףףף מה אני יכולה לעשות?????
 

יאסון1234

New member
אולי תנסי להתקשר למספר

כזה של הצעת עבודה כשאת עם חברה קרובה? שתרגיע אותך ושאפילו אולי תייעץ לך מה לשאול אם את נתקעת... זה עדיין מלחיץ אבל אולי מרגיש יותר בטוח.
 
התמודדות עם חרדה ../images/Emo118.gif

התשובה נמצאת בדיוק במה שהצלחת כל-כך יפה לעשות עם הדברים האחרים שהפחידו אותך והלחיצו אותך. ספרת שהתחלת ללכת נגד החרדה (לצאת עם חברות, לישון אצל חברות...) ושהיום את מצליחה לעשות דברים שלא הצלחת לעשות קודם. זאת בדיוק הדרך להתגבר על החרדה - ללכת נגדה. למצוא את הכוח ולהעיז לעשות משהו למרות החשש, ואז הוא הולך ונעשה קל יותר. אני מבינה שעם עניין העבודה זה יותר קשה לך, אבל תזכירי לכצמך שגם הדברים האחרים לא היו קלים ופעם נמנעת מהם, ובכל זאת עכשיו את כן מצליחה לעשות אותם. תנסי לתת לעצמך משימות קטנות בדרגת קושי עולה, ולהתחיל מהדברים הקלים יותר. נגיד לצלצל למודעה אולי יותר קל מלהכנס למקום עם מודעת דרושים (זאת רק דוגמא...). תפרקי את זה למשימות קטנטת, ותתחילי עם מה שקל יותר. תנסי גם לעזור לעצמך לפני שאת עושה את המשימות בכל מיני כלים מחשבתיים, למשל: תנסי לשאול את עצמך מה הכי נורא שיכול לקרות אם תתקשרי למודעת דרושים, והאם זה בהכרח יקרה, ואם זה יקרה האם זה באמת יהיה כל-כך נורא? (הרבה פעמים שכאנחנו בחרדה ממשהו, אנחנו נוטים לדמיין לעצמינו תוצאות הרבה יותר גרועות ממה שסביר שיהיו ולייחס להן גם הרבה יותר משקל ומשמעות ממה שיש להן באמת). את יכולה גם לנסות לתרגל שיחות חיפוש עבודה עם עצמך או עם חברה, ממש להתאמן, זה יכול לעזור (ואם זהאת שיחת טלפון את יכולה גם לכתוב לעצמך נקודות, ואפילו משפטים שלמים שיעזרו לך להתחיל את השיחה). כתבת שאת מנסה לשכנע את עצמך שאם תנסי לעשות את הדברים שאת חוששת מהם, זה יעזור לך להתגבר על החרדה. זה כל-כך כל-כך נכון. אני יודעת שזה נורא קשה, אבל זה אפשרי. תעשי נסיון קטן, ותראי איך הולך...
בהצלחה
ולגבי טיפול (קבוצתי או פרטני) זה בהחלט משהו שיכול לעזור ולתת לך כלים להתמודדות. יש טיפולים שעובדים בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית ומלמדים אותך טכניקות להתמודדות עם החרדה (יש טיפולים פרטניים ויש גם קבוצתיים). אם את לא מצליחה למצוא, ומעוניינת בעזרה למצוא מקום שאפשר לקבל בו טיפול, תכתבי, אני אנסה לעזור (תכתבי איזה סוג של טיפול את מחפשת ובאיזה איזור בארץ).
 

anna the best

New member
../images/Emo24.gif תודה... ../images/Emo105.gif

התגובה שלך ממש עזרה לי... ובת'כלס אני יודעת בדיוק מה לעשות, אני פשוט לא מוצאת את הכח להכריח את עצמי לעשות את זה... וסתם רציתי לפרוק את זה תודה
 
../images/Emo13.gif

זה שאת יודעת מה לעשות זה כבר צעד משמעותי. עכשיו צריך רק להצליח למצוא את הכוח ולעשות את זה. אני יודעת שזה מאוד קשה, אבל תזכרי כל הזמן שזה אפשרי. אם תתקדמי בצעדים קטנים, תתני לעצמך משימות ותבצעי אותן, את תראי שהדברים נעשים קלים יותר ויותר. אם תשתמשי בכלים המחשבתיים של לזהות את המחשבות שמאחורי החרדה ולהתווכח איתן, זה יוכל לעזור לך למצוא את הכוח לעשות את הדברים שמהם את חוששת... המון בהצלחה
 

anna the best

New member
בקשר לטיפול- ../images/Emo105.gif

אם אני קטינה, ההורים שלי חייבים לדעת על זה?
 
היי

בדרך כלל, כן. בגלל שאת קטינה וגרה עם ההורים, אני מניחה שאת גם זקוקה לעזרה שלהם בתשלום על הטיפול, מה שאומר שבדרך-כלל צריך לערב אותם בזה. יש אמנם מקומות שבהם ניתן לקבל טיפול ללא תשלום, אבל אני מתארת לעצמי שגם שם ירצו לדבר עם ההורים. למה את לא רוצה לשתף את ההורים? אני חושבת שכן יש אפשרות, במקומות שמיועדים לטיפול בבני נוער, להגיע גם בלי ידיעה של ההורים לקבל תמיכה, אבל אני לא בטוחה. אני אנסה לברר.
 
למעלה