היי../images/Emo70.gif
אני מדריכת ה' בצופים ויש לי בעיה... האחווה שלי מופרעת למדי (דבר שמתבטא בכל מקום בו הם נפגשים כקבוצה בצורה חמורה מאוד) ולמרות שלאחרונה הפעולות השתפרו מאוד ואני מרגישה שבאמת הצלחתי לשנות בהם משהו, זה עדיין לא מספיק. הראשג"דית שלי הציעה לחלק את האחווה לכמה קבוצות שיעבירו משחקים לשאר האחווה, אבל אני חושבת שזה רעיון ממש לא טוב- מלבד הסיפוק, כביכול, מעצם העובדה שהחניכים שהורסים את הפעולות שלי כל פעם מחדש יחוו על בשרם את ההרגשה הרעה שנובעת מהרס פעולה שהשקעת בה כל כל הרבה, ומהעובדה שאין צורך לבנות פעולה בעצמי. הרי איזה סיפוק אני אמורה להרגיש מכך שהחניכים שלי מרגישים בדיוק כמוני? הם בכיתה ה' ולא ידעו להפיק מזה את הלקח, כך שבמקרה הטוב הם פשוט ירגישו חרא ואני ארגיש חרא בגלל זה, כי הם בכל זאת החניכים שלי ואני אוהבת אותם. במקרה הרע, הם יכעסו עליי בגלל שגרמתי להם להרגיש כל כך חרא ואז אני ארגיש עוד יותר חרא. אני חושבת ששיטה כזאת מוציאה אותי, בסופו של דבר, כמדריכה חלשה ונקמנית, שלא מסוגלת להתמודד עם בעיות ומעודדת בעיות נוספות. אני זוכרת שכשהייתי חניכה ניסו את השיטה הזאת על הקבוצה שלי והיא אף פעם לא הוכיחה את עצמה. אבל מצד שני, הראשג"דית שלי ממש מעוצבנת עליי ועל הצוות שלי. אני חוששת שאם לא נקבל את הרעיון שלה היא תפגע מזה ותכעס עוד יותר. אני לא יודעת מה לעשות וכבר אין לי את מי לשאול. מה לעשות?!
אני מדריכת ה' בצופים ויש לי בעיה... האחווה שלי מופרעת למדי (דבר שמתבטא בכל מקום בו הם נפגשים כקבוצה בצורה חמורה מאוד) ולמרות שלאחרונה הפעולות השתפרו מאוד ואני מרגישה שבאמת הצלחתי לשנות בהם משהו, זה עדיין לא מספיק. הראשג"דית שלי הציעה לחלק את האחווה לכמה קבוצות שיעבירו משחקים לשאר האחווה, אבל אני חושבת שזה רעיון ממש לא טוב- מלבד הסיפוק, כביכול, מעצם העובדה שהחניכים שהורסים את הפעולות שלי כל פעם מחדש יחוו על בשרם את ההרגשה הרעה שנובעת מהרס פעולה שהשקעת בה כל כל הרבה, ומהעובדה שאין צורך לבנות פעולה בעצמי. הרי איזה סיפוק אני אמורה להרגיש מכך שהחניכים שלי מרגישים בדיוק כמוני? הם בכיתה ה' ולא ידעו להפיק מזה את הלקח, כך שבמקרה הטוב הם פשוט ירגישו חרא ואני ארגיש חרא בגלל זה, כי הם בכל זאת החניכים שלי ואני אוהבת אותם. במקרה הרע, הם יכעסו עליי בגלל שגרמתי להם להרגיש כל כך חרא ואז אני ארגיש עוד יותר חרא. אני חושבת ששיטה כזאת מוציאה אותי, בסופו של דבר, כמדריכה חלשה ונקמנית, שלא מסוגלת להתמודד עם בעיות ומעודדת בעיות נוספות. אני זוכרת שכשהייתי חניכה ניסו את השיטה הזאת על הקבוצה שלי והיא אף פעם לא הוכיחה את עצמה. אבל מצד שני, הראשג"דית שלי ממש מעוצבנת עליי ועל הצוות שלי. אני חוששת שאם לא נקבל את הרעיון שלה היא תפגע מזה ותכעס עוד יותר. אני לא יודעת מה לעשות וכבר אין לי את מי לשאול. מה לעשות?!