sapironet22
New member
היי
היי, זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום הזה. אוקיי אז אני בן אדם מאוד מאוד מאוד סטרילי ואיסטניסי. אפילו בבית ספר, אני לא הולכת לשירותים. רק בבית. רק בבית. כבר חזרתי פעם הביתה בגלל זה. אני פשוט היסטרית כשאני רואה שזה מלוכלך [ בשירותים ציבוריים- בבית ספר למשל] , ולא מוכנה ללכת לשירותים ציבוריים. מה יהיה בצבא אני שואלת את עצמי? כמובן שטיולים וכאלו לא באים בחשבון- בגלל הדבר הזה. זה פשוט נורא, זה חוסם לי כל כך הרבה אפשרויות. הלוואי והייתי קלילה ושזה לא היה מפריע לי. ממה זה נובע כל האיסטניסות הזאת? ועוד בעיה- אני אכלנית כפייתית. אני אוכלת כשאני לא רעבה. אני לא יכולה למנוע מעצמי. אני ושבת שזה נובע מצורך למלא את עצמי מבחינה נפשית. והאוכל נותן תחושה דומה, כי אני ממש אוהבת לאכול. אני לא יודעת מה לעשות. אם אניא משיך ככה, אני אקיא מרוב אוכל. לאן הוא יכנס? כבר מתפוצצת לי הבטן, אני מרגישה כבדה רוב פיצוף, אין לי כוח לעשות כלום בגלל זה. אני רוצה להיות קלילה כמו פעם. ולאכול רק כשאני רעבה. ולא להתחזר. אבל אני לא יוצאת מזה. סה כבר יותר מחצי שנה ככה, ואף אחד עוד לא הצליח לעזור לי. מסטיקים ניסיתי, זה לא עוזר. אח''כ אני הולכת למקרר ו.... יכול להיות שזה גם בגלל שאני כבר בדיכאון איזה שנה וחצי.. אבל אני חיייבת לצאת מזה.. אני אכלנית כפייתית, זה פשוט נורא. אני לא יכולה יותר. הגוף שלי לא צריך כל כך הרבה אוכל. אני לא מרגישה טוב בגלל זה. תעזרו לי, בבקשה =[ אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. אפילו הפסיכולוגית לא הצליחה לעזור לי לעזור לעצמי.
היי, זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום הזה. אוקיי אז אני בן אדם מאוד מאוד מאוד סטרילי ואיסטניסי. אפילו בבית ספר, אני לא הולכת לשירותים. רק בבית. רק בבית. כבר חזרתי פעם הביתה בגלל זה. אני פשוט היסטרית כשאני רואה שזה מלוכלך [ בשירותים ציבוריים- בבית ספר למשל] , ולא מוכנה ללכת לשירותים ציבוריים. מה יהיה בצבא אני שואלת את עצמי? כמובן שטיולים וכאלו לא באים בחשבון- בגלל הדבר הזה. זה פשוט נורא, זה חוסם לי כל כך הרבה אפשרויות. הלוואי והייתי קלילה ושזה לא היה מפריע לי. ממה זה נובע כל האיסטניסות הזאת? ועוד בעיה- אני אכלנית כפייתית. אני אוכלת כשאני לא רעבה. אני לא יכולה למנוע מעצמי. אני ושבת שזה נובע מצורך למלא את עצמי מבחינה נפשית. והאוכל נותן תחושה דומה, כי אני ממש אוהבת לאכול. אני לא יודעת מה לעשות. אם אניא משיך ככה, אני אקיא מרוב אוכל. לאן הוא יכנס? כבר מתפוצצת לי הבטן, אני מרגישה כבדה רוב פיצוף, אין לי כוח לעשות כלום בגלל זה. אני רוצה להיות קלילה כמו פעם. ולאכול רק כשאני רעבה. ולא להתחזר. אבל אני לא יוצאת מזה. סה כבר יותר מחצי שנה ככה, ואף אחד עוד לא הצליח לעזור לי. מסטיקים ניסיתי, זה לא עוזר. אח''כ אני הולכת למקרר ו.... יכול להיות שזה גם בגלל שאני כבר בדיכאון איזה שנה וחצי.. אבל אני חיייבת לצאת מזה.. אני אכלנית כפייתית, זה פשוט נורא. אני לא יכולה יותר. הגוף שלי לא צריך כל כך הרבה אוכל. אני לא מרגישה טוב בגלל זה. תעזרו לי, בבקשה =[ אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. אפילו הפסיכולוגית לא הצליחה לעזור לי לעזור לעצמי.
אני אלצ פסיכולוגית כבר שנה+ וזה סבב בין היתר על האיסטינסות ועל האכליה הכפייתית. אבל לא רק. אני סובלת מדכאון כבר שנה וחצי