היי

[oti2]

היי

אני בת 24.5 בקרוב בת 25, חכמה, ונראית טוב (כך אומרים לפחות) ומעולם לא הבאתי את עצמי לידי זוגיות כלשהיא. כל קשר שהתחיל, לא הגיע לידי מימוש לפעמים בעקבות חוסר ענין מצידי ולפעמים גם מהצד השני... אני לומדת באוניברסיטה כך שיש סביבי הרבה מאוד בחורים שבקלות יכולתי לראות את עצמי יוצאת איתם חכמים, נראים טוב ,אבל לא מהמחלקה שלי חברים קרובים אלי ניסו כמה פעמים להכיר לי חברים שלהם, וכולם כן היו מעוניינים אבל אני לא הצלחתי למצוא בהם עניין מכל מיני סיבות שבעיקרן חוסר משיכה-אני למודת ניסיון שבד"כ הבחורים בסופו של דבר אני מוצאת בהם עניין הם בחורים שהיו איתי באותה המסגרת (צבא עבודה לימוידם), מפגשים יומיומיים כך למדתי להכיר אותם וגם להימשך אליהם,אך מעולם לא קרה מצב בו התחלתי להיפגש עם מישהו שמלכתחילה לא נמשכתי אליו ולאחר כמה מפגשים כן היתה משיכה- אני רואה בזה נושא שנבנה עם הזמן ובד"כ לא נעים לי לגרור את זה עד שאני אבין אם אני רוצה את הבחור או לא ולכן אני חותכת כבר כעבור חודש. ולכן אני לא מליחה להבין מדוע דווקא הבחורים שאני כן רוצה בספו של דבר מתברר שאינם מעוניינים גם אם הראו סימיני התעניינות לפני. מעולם לא הייתי לחוצה להיכנס למערכת יחסים, אבל השנים עוברות ועדיין אין לי ניסיון זוגי וגם מיני וזה די מדאיג אותי שזה לא יגיע לעולם. עכשיו אני נמצאת במצב שהוא די בעייתי אני לומדת תחום שהוא הישגי ואין לי הרבה זמן לפתח מערכות יחסים וכמובן שהלימודים הינם בסדר עדיפויות ראשון ולא כל הבחורים סבלניים לכך וזה ברור... אני יודעת שזה נשמע מאוד עמוס ומבלבל, אבל גם אני די מבולבלת מכל הסיטואציה הזו, מה לעשות???

 

[אילת לבנון1]

אימון אישי למציאת זוגיות

הי, אני מבינה שלוקח לך זמן כשאת מכירה גבר לפתח כלפיו רגש או משיכה ומאידך אין לך זמן לפתח מערכות יחסים מפני שאת עסוקה בלמודים וגם כי לא נעים לך לצאת עם גבר מבלי להרגיש כלפיו משיכה. להרבה אנשים יש רצונות אך במציאות העשיה שלהם אינה תואמת את הרצונות- סדרי העדיפויות שלהם במציאות לא מאפשרים להם להשיג את המטרות החשובות להם. יש משהו בך שאינו מתמסר וכנראה גם אותם גברים שאת רוצה בסופו של דבר חשים בכך. אין פתרונות קסם. משהו לא עובד וכדי לשנות את התוצאות יש לשנות משהו בהתנהלות שלך. אם את באמת רוצה לשנות את המצב וליצור זוגיות, תהליך של אימון אישי יכול לסייע לך- להבהיר לך איזה זוגיות את רוצה, מה חשוב לך ולהתאמן על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה שמפריעים לך ליצור את אותה זוגיות. בהצלחה! אילת לבנון

 

[חיוכית 7]

היי oti2

קראתי את מכתבך ונדהמתי לגלות עד כמה אנחנו שונות.. גם אני בת גילך אבל אין לי מושג מה זה להיות לבד.. אני לא באה לפזר לך מלח על הפצעים אלא לעודד אותך.. זה אולי ישמע לך מצחיק אבל אני קצת מקנאה בך! קשר זוגי זה דבר מדהים אבל אם את תלותית בבן זוגך את יכולה לפספס הרבה דברים.. לדוגמא לימודים. את כותבת שלימודים מבחינתך זה דבר ראשון ואני מעריצה אותך על כך כי מבחינתי קשר זוגי זה דבר ראשון! אני לא יכולה לדמיין את עצמי חלילה לבד!! בגיל 18 הייתי בקשר שנתיים וישר אחרי הכרתי את חבר שלי שאיתו אני כיום.. אני יכולה להגיד לך שאת יכולה רק להעריץ את עצמך על היעדים שהצבת לעצמך אבל אין זה אומר שאת לא צריכה מערכת זוגית! הבנתי שאת לא מאמינה במשפט הפכים משלימים ואת מחפשת קליק ראשוני וזה חבל כי את מגיעה לפגישה עם חסימה מסויימת.. אני חושבת שדווקא שלא מצפים יש הפתעות.. לא סתם נאמר "גודל הציפיות כגודל האכזבות" אין סיבה שלא תמצאי את הבחור הנכון.. ציינת גם שבחורים שאת מעוניינת בהם אינם ממשיכים בקשר למרות שבהתחלה הם כן התעניינו בך.. זה לא ניראה לך מוזר? אולי את מלחיצה אותם.. תרפי קצת ועוד משהו.. חשוב ללמוד ולהצליח אבל מעבר לזה לא פחות חשוב גם קשר זוגי.. זה מעודד, מחמם את הלב.. אני מייעצת לך לנסות להירגע קצת ועם כל הכבוד ללימודים גם קצת להקדיש זמן לחיים רומנטים.. המשפט הנורא שכתבת הוא שאין לך הרבה זמן לפתח מערכות יחסים! מערכת יחסים לא בונים ביום ואם את שוללת כבר מהתחלה אז בטח שלא תצליחי.. ומשהו לסיום השנים באמת עוברות מהר.. אל תפספסי הזדמנויות! אני בטוחה שמחכה לך האחד ששייך רק לך.. תפתחי את הלב..את עושה לי חשק להכיר לך מישהו

שיהיה בהצלחה מתוקה.. מקווה שעזרתי קצת

 

[1אדלרון]

ככה

אין שומדבר רע שהמשיכה מגיעה רק לאחר זמן , כל אחד צריך את הקצב שלו גם חלק מהנשים שהכרתי נמשכתי אליהן רק לאחר כמה שנים של הכירות. לגבי ניסיון מיני, שוב הקצב יקבע לפי אמות המידה שלך,

 

[Noam S]

מצד אחד

אני מזדהה עם הסיטואציה הכללית. גם אני עד היום לא ממש מצאתי עצמי בזוגיות. הרוב לא נראו לי. והמעט שכן... אני לא נראיתי להן. אבל בקשר למה שכתבת בסוף...שהלימודים בסדר עדיפות עליון על פני בן הזוג... יאק!

עם כל הכבוד, לא הייתי מעוניין להכיר גם אם היה מדובר באנג'לינה ג'ולי...

 

[אניןטעם]

מה באמת מפריע לך?

המצב או הלחץ הסביבתי? מתי ניסית להגדיר לעצמך מיהו "גבר חלומותייך"? האם עימתת את דמות גבר החלומות שלך עם הגברים שאת פוגשת במציאות? האם המונח פשרה הוא מונח שאת מקבלת או פוסלת על הסף?

 

[oti2]

אז ככה

אז ככה.. כנראה שאני לא הצלחתי להסביר את עצמי כמו שצריך, אני לא מחפשת את גבר חלומותי בכוונה שיהיה מושלם , אני בסכ"ה מחפשת מישהו שאני ארגיש איתו בנוח,שיהיה במינימום ברמה אינטלקטואלית שלי, שיהיו לנו נושאי שיחה, שיכבד אותי שיצחיק אותי ושתהיה משיכה, וכמובן שלא ישעמם אותי. ואני לא חושבת שאלה דרישות גבוהות מידי וטרם מצאתי את המכלול הזה בבחור אחד וגם אם מצאתי שום דבר לא יצא לפועל. מצאתי את עצמי נמשכת לבחורים שלא נראו ע"פ אמות המידה שלי,כי היה להם קסם... אני כמובןמעמתם את מה שאני רוצה עם הבחורים שאני פוגשת-זו הסיבה שחלקם עוברים/לא עוברים את "הסלקציה" שלי. אני לא מאמינה בפשרות מהסיבה הפשוטה שהדבר שאני הכי חוששת ממנו הוא בינוניות ואני כמובן משליכה את זה על כל פן בחיים שלי, אני כן מאמינה שצריך וחשוב להתפשר בתוך מע' היחסים אבל לא על הבן אדם...ולכן הקריטריונים שהצגתי למעלה הם קריטריונים לאחר סינון ואלו תכונות שלעולםלא אצליח להתפשר עליהם-חוש הומר אינטיליגנציה ועניין בבן אדם הם בבסיס המשיכה מבחינתי- כבר פגשי בחורים שנראו מעולה וחיסרון של אחד התכונות גרם לי לריחוק ומשיכה לאורך זמן לא היתה.

 

[c a r]

oti oti oti

אני יכולה לעוץ לך עיצה אחת. היא בדוקה ואכן עובדת. לפי מה שכתבת את תוקעת לעצמך את החיים בגלל פרפקציוניזם מיותר עלולות לחלוף שנים יקרות וטובות עד שתביני ששלמותהיא לא דבר שמעניין בכלל לשאוף אליו מעניין לחיות לחוות להתלכלך במיצים הנפלאים של העולם הזה אבל זה תהליך ייקח לך זמן לעבור אותו ומקווה מאד שתצליחי ובכן- עצתי פשוטה מאד 1.אל תחשבי יותר מדי 2. הבחור הראשון שיראה לך נחמד (לא חייב להיות מ י ו ח ד, סתם בחור נורמלי)- צאי איתו ותשכבי איתו כמה שיותר מהר שוב- בלי לחשוב על זה. JUST DO IT אחרי שתפתרי מהקרום המיותר- כנראה שיבוא התיאבון הדברים יקרו מעצמם אני מבטיחה לך לא לפחד סקס זה פשוט כיף. מאד מאד ממליצה לך בנוסף- לנצל את הקייץ למסע ארוך- הודו נראה לי הכי מתאים ישחרר ויפתח אותך ללא ספק חשוב שתכירי אנשים ותתחברי עם בנות זורמות וקלילות. תוכלי ללמוד מהן הרבה אם תשמרי על צניעות. בהצלחה

 

[חיוכית 7]

oti2 יקרה ../images/Emo13.gif

שתהיי בריאה יש לך דרישות.. אומנם לא הכי גבוהות אבל עדיין אלו ציפיות! תשמעי לי במידה ואת הולכת לפגוש בחור חדש פשוט תזרמי.. לא בקטע מיני, אני ממש לא בעד למהר.. אבל תרפי קצת.. גם לי היו ציפיות.. אני תמיד חיפשתי מישהו שעונה על הדרישות שלי ותאמיני לי שהן לא גבוהות.. והנה אני עם חבר שלי שהוא ההפך מכל מה שדרשתי ואני אוהבת אותו אז נכון שיש גם מריבות אבל לא סתם נאמר שאין עשן בלי אש..

 

[nlight]

שלום

שלום לך. הדברים שאת מתארת נשמעים לי כל כך מוכרים. אני כזאת בדיוק. לוקח לי הרבה זמן להימשך לאדם (פיזית ונפשית), ולכן בדר"כ זה קורה עם אנשים שעובדים או לומדים איתי, ולא במסגרת של פגישה. במקרה שלי, הם לרוב תפוסים ולכן זה לא מתממש (ומי יודע, אולי אני בוחרת אותם כי הם לא פנויים). כשהייתי בערך בגילך חוויתי את מערכת היחסים המשמעותית הראשונה שלי. מה שהפך אותה למשמעותית היה לא עוצמת הרגשות (לגמרי לא הייתי מאוהבת בו) אלא רק משך הזמן (ארבעה חודשים שבשבילי אז זה היה המון) והעובדה שהוא היה הראשון שלי מבחינה מינית. בחרתי בחירה מאד מודעת לקיים את מערכת היחסים הזו כי הרגשתי שאני צריכה לעבור מחסום ראשוני, והרגשתי שאני "מאחרת" מבחינת כישורי זוגיות ושהגיע הזמן להתחיל להשלים את הפער. זו היתה מערכת יחסים מאד לא מספקת אבל אני ממש לא מצטערת שהיא קרתה, היא היתה מאד חשובה כנקודת התחלה. מאז היו מספר מערכות יחסים לא מאד משמעותיות ומערכת יחסים אחת יותר משמעותית. אני רוצה לציין שגם אני אדם הישגי שהקריירה חשובה לו. כשאני מגדירה את סדרי העדיפויות שלי, הקריירה היא דווקא לא הדבר הכי חשוב לי, אלא בן זוג ומשפחה יותר חשובים. כנראה, אבל, שבקטע הזה אני לא מסונכרנת עם עצמי, כי עובדה שהשקעתי והקרבתי הרבה בשביל הקריירה, והצלחתי והתקדמתי יפה, בעוד שבמערכות היחסים שלי כנראה השקעתי פחות ולא הצלחתי באותה מידה. יש לי הרגשה שזה משום שיש לי ביטחון ביכולות האקדמיות/מקצועיות שלי אבל לא ביכולות החברתיות, ולכן במודע או לא אני מתמקדת בתחום שיש לי בו ביטחון. משהו מזה נשמע לך מוכר? אני לא רוצה לעוץ לך עצות, אני יכולה רק לתאר לך את התהליך שאני עברתי, אולי זה יעזור לך במשהו. אני הייתי אדם די סגור כנערה מתבגרת ולמעשה עד תחילת שנות העשרים שלי. הייתי צריכה לעבור תהליך של "הבשלה" חברתית, ולשנות את החיים שלי בצורה משמעותית מהרבה בחינות לפני שראיתי שיפור בתחום הזוגיות. כשהגעתי למקום בחיים שלי שבו הייתי יותר שלמה עם עצמי, ושבו הייתי יותר מאושרת באופן כללי, רק אז ראיתי שינוי גם בתחום הזוגי. ואני עדיין "work in progress" כמו שנאמר, ועדיין בתהליך של להבין מה הדברים שעוצרים אותי במערכות יחסים ומאיפה הם באו. אז אני שואלת אותך, האם את פתוחה לאנשים באופן כללי? האם את אדם שתקשורת (עם כל אחד, לא רק עם בן זוג) קלה או קשה לו? בלי לשפוט, אני אומר שבכל זאת יש משהו יוצא דופן במצב שלך (ושלי), כי הרי רוב האנשים בגיל 24 כבר חוו אהבה ומערכות יחסים משמעותיות, ולכן כדאי לחשוב מה מקור המצב.

 

[oti2]

היי nlight

קשה לי להגיד שקשה לי מבחינה חברתית... דוווקא ההפך אני דווקא כן יכולה לפתח קשרים חברתיים עם אנשים ואני יותר משוחררת מהרבה בנות אחרות שאני מכירה מהבחינה הזו... אני חושבת שהסגירות באה לידי ביטוי רק בזוגיות