היי לכם
אני גרושה כבר 6 שנים והסתובבתי באתרי ההכירויות בערך מאז שהתחילו, עוד מאז שכולם היו חינמיים, בתקופה זו היו לי המון הכרויות, רוב רובן התחילו והסתיימו בקפה אנג'לו שליד הבית
, חלקן הגיעו לפגישה שניה, ומעט מאוד מהן ארכו מספר חודשים, לא יותר מחצי שנה, עשיתי גם הרבה הפסקות, כשהיו לי בני זוג, אבל גם על חלק מהם גיליתי שהם לא הפסיקו לחפש ולהיפגש כשהיו איתי, וזה הכי פוגע!! אני גיליתי על האתרים האלו שהם מאוד ממכרים, אנשים, גם אם הם מחפשים קשר הם תמיד חושבים שאולי מי שאיתם זה לא זה וימצאו משהו טוב יותר,
הקלות הבלתי נסבלת של הנפנוף, "המבחר" המפוקפק שגורם להרבה אנשים להפסיק להשקיע, כי תמיד יש שם עוד נשים/גברים, ואני מדברת על שני המינים כאחד. בשלושת החודשים האחרונים מחקתי את כל הכרטיסים שלי מכל אתרי ההכירויות, יש אולי שניים שלא נותנים את האופציה הזו ברוב חוצפתם ומכניסים אותך לרשימות הלא אמיתיות שלהם. ובאמת שיש לי ראש שקט, בלי הפסיכיות הזו של לבדוק כל הזמן אם יש הודעה או או תשובה, ולמה לא ו....., וכל מני מצבים מטומטמים שאנחנו נכנסים אליהם בגלל האתרים הללו. אני אישית, שבעה מהאתרים, לא מאמינה בהם ועוד דבר, כולם נמצאים בכולם, ורוב האנשים נמצאים שם לפחות מאז שאני נמצאת, גם אני החלטתי שאני אנסה להכיר בדרכים אחרות, נכנסתי לכאן
, ומנסה לבדוק עם אנשים, אולי הם מכירים מישהו שבאמת מעוניין להשקיע בהיכרות, בחברות שנבנית לאיטה, ולא להיות תמיד בחיפוס האינסופי אחרי משהו יותר טוב מזה שיש, כי אני מאמינה שאם יש משהו שמתחיל טוב, אם הראש שלנו נקי מהאובססיה של החיפוש, המשהו הזה, יהיה טוב עוד יותר. ולכל הגרושים הטריים, זה ברור שיש ניתוקים מחברים שהיו משותפים, ולא חושבת שזה רק בגלל שהם "מפחדים להידבק", אני חושבת שפשוט אנחנו, המתגרשים, משנים את מהלך חיינו בצורה כל כך דרסטית, פתאום יש לנו ערבים פנויים, פתאום כשכולם נוסעים לטיול בסופ"ש, או יוצאים לבלות, לנו יש סידור אחר עם הילדים, (בעיקר לאלה עם ילדים צעירים) ולרוב זה לא מתאים עם חייהם של נשואים. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד, בעיקר גם אם אנחנו לא כאלו מרובי חברים, לא תמיד אנחנו שייכים לסיוטאציה מסויימת, לפחות לא בהרגשה, למשל אני החג הזה "ראש השנה" הייתי לבד עם עצמי, והיו כאלו שהזמינו אותי, אבל לא הרגשתי שייכת, נכון שאלו חברות אבל אתה מרגיש כמו נטע זר להיכנס לתוך משפחה אחרת, לבד, בלי הילדים, הילדים של החברים לא מבינים למה אתה לא רוצה להיות עם הילדים שלך בחג, הייתי בזה ותמיד הרגשתי לא נח, אני העדפתי להיות לבד עם כל העצב שבדבר, אבל ככה זה כשמתגרשים, יש הרבה לבד ולפעמים הרבה עצוב......
שתהיה לנו שנה של ביחד, שנה של אהבה, (מי שרוצה של הרבה אהבות - זה גם טוב להתנסות......)
פרח
