אני לא מבינה מה זה הקטע הזה להפיץ
את סיפורי הטראומות האלה. אם בכלל יש אנשים כאלה שחוזרים עם טראומות זה ממש 1% מתוך 100%. תראי,זה לא מסע קל,זה ברור. אבל הוא כל כך מיוחד למרות כל הקושי. כאילו,מן הסתם את לא תלכי באוושויץ וביידאנק כולם מחוייכת,את תבכי ותכאבי ולא תביני מאיפה כל הרוע הזה... אבל את גם תצאי אחר כך מהמחנה ותכנסו לאוטובוס והמורות יעברו עם ממתקים וכל מני מתנות קטנות כאלה כדי להעלות את המצב רוח,ופתאום תתחילו לנגן בגיטרה ולשיר. ועם כמה שזה נשמע הזוי זה קורה! ובערב תהיה לכם ארוחת ערב משותפת לכולם,אולי משולבת עם קריוקי או עם פולקה או סתם פשוט ארוחת ערב של כולם ביחד שזה הדבר שהכי מרים את המצב רוח בעולם. ואז מגיעים למלון ועושים שיחת סיכום,מדברים על כל מה שקרה לך באותו יום,כל מה שהרגשת וראית. זה מסע שלומדים בו כל כך הרבה,זה לא רק מסע שלומדים בו על השואה, את לומדת בו גם על עצמך ועל החברים שלך ועל המורים שלך. הוא מגבש ברמו שאין לתאר. לומדים בו כל כך הרבה מעבר לשואה. חוזרים ממנו כל כך גאים במי שאת ובמדינה שבה את חייה ובהיותך יהודייה. זה פשוט דבר מדהים,זו חוויה כל כך מיוחדת מדהימה וחזקה. זה כל כך שווה את הכסף!!! הוא מאוד מאוד יקר אבל זה פשוט שווה כל שקל ושקל ששמים עליו! באמת,זה פשוט מתנה ואם יש אפשרות אז אין למה אפילו לחשוב פעמיים! כל המ שכתבתי לך פה זה ממש אפילו לא רבע מהמסע ומכמה שהוא מדהים וחזק וחשוב. אני פשוט חייבת לרוץ אבל היו המון אנשים כמוך ששאלו וחפרתי להם בצורה מאוד מפורטת למה כן כדאי לצאת
אז כדאי לך לחטט קצת בארכיון ומעבר לזה יש גם המון המון חוויות במאמרי הפורום של אנשים שחזרו וכתבו חוויות וזה מאוד עוזר להחליט וזה גם מעניין
אז אני ממש ממליצה לך להיכנס קצת לקרוא,אני בטוחה שזה יעזור לך(ואם לא זה בטוח לא יזיק
...)
אם יש לך עוד שאלות/תהיות/התלבטויות או כל דבר שהוא את כמובן מוזמנת לכתוב ונשמח לעזור
וכמובן שנשמח לשמוע גם מה החלטת בסוף