היי

[יונתן ליפשיץ]

היי

היום גיליתי, מסתתרת בתוך הלסת שלי [מלמטה, מתחת לסנטר, מצד ימין] בליטה די גדולה [כחצי סנטימטר]. כבר הרבה זמן אני מרגיש לא כל כך בסדר [נפשית בעיקר] והגילוי הזה די משכנע אותי שיש לי סרטן. ואני די משוכנע שהוא כבר בשלב סופני, ושזו סתם גרוגרת [או איך שלא קוראים לזה]. עכשיו - השאלה שלי, היא האם כדאי לי לגשת לטיפול ארוך, שיהרוס את ההורים שלי כלכלית ויגרום להם לאבד את העבודה, את החברים ואת הכל כדי לטפל בי, טיפול שיגרום לי סבל פיזי רב ומיותר, בסופו אני מאמין שאמות, או לתת לטבע לעשות את שלו עליי, ופשוט יום אחד ליפול שדוד, מת, ושכולם יגידו "ואללה, היה לו סרטן, חבל". אני אישית מעדיף את האופציה השניה, ולכן גם לא אספר לאבא שלי [שהוא רופא] מה גיליתי, כי סביר שאחרי בדיקה של חצי שניה הוא יפנה אותי לבי"ח, ואחרי שבוע בבי"ח [אחרי ניתוח ובדיקה של הגידול] יחזרו אליי עם ההודעה. ואז גם הצבא הולך לעזאזל, ובכלל כל התכניות שלי. לא עדיף לי לשמור את זה לעצמי, להרגיש טוב, ולמות פשוט רגוע, כמו אדם נורמלי. "יונתן"

 

[פורפורית]

היי יונתן

לך להבדק אצל רופא משפחה ,ישנן המון בלוטות לימפה באזור שתיארת והן עוצרות מילארדי חיידקים, על תאבחן את עצמך כי זאת טעות,ועל תיפרד כל כך מהר מאף אחד, בהצלחה

 

[יונתן ליפשיץ]

הגישה שלי

קודם כל, תביני, זה לא בלוטת לימפה כי אני יכול למשוך את זה החוצה, לכיוון הלחי. מגעיל בדיוק כמו שזה נשמע. אבל הגישה שלי אומרת, שמה שכתבתי לכם למעלה, זהו התרחיש הרע. במקרה הטוב, זה באמת לא סרטן, ואין לי בכלל מה לדאוג. אבל אם זה המקרה הרע - אז אני מעדיף שלא לבדק ולא לקבל טיפול - כי אני מאמין שזה יסב לי ולסובבים אותי סבל. יש לך ראיה אחרת על הדברים? "יונתן"

 

[שנה אחרי]

הפחד גדול מן הדבר עצמו

יונתן, זה אולי לא הכי מתאים לרוח הדברים שנכתבו פה. אבל הסרטן - לא סוף העולם. אני חליתי לפני שנתיים בערך, היו טיפולים( כימו´ ורדיו-תרפיה) לא היה כיף אבל גם לא סוף העולם. ההורים שלי לא איבדו את העבודה,הכסף או את החברים, אם כבר ההפך החברים שלהם, כמו שלי היו מ ד ה י מ י ם!!!! תמיכה ועזרה לאורך כל הדרך. התפתחה קרבה משפחתית ועם חברים גדולה עוד יותר ממקודם. במובן מסויים זו אפילו היתה חוויה מתקנת, כל מיני נושאים לא סגורים שהיו לי (עם אמא) נפתרו, הקשר שלנו התפתח לטובה. החוויה המרכזית שלי היא של אהבה. אני ממליצה לך בחום לדבר עם אבאמא, נדמה לי שבעיה יותר אקוטית עבורך היא הדיכאון ולא הסרטן בפוטנציה. איחולי לאושר.

 

[MemphisRaines]

היי יונתן

דבר עם הוריך ורצוי מאד שתגיע לטיפול רפואי מוקדם ככל האפשר סרטן אינו מלה נרדפת למוות נכון שהטיפולים אינם כה נחמדים אבל מי אמר שבכלל מדובר בסרטן במקום שתיארת יכולים להיות גורמים רבים אולי זו בעיה בלסת שאינה קשורה בכלל לסרטן בדיקה פשוט ולא מסובת יכולה לענות על המון שאלות אז קדימה טפל בנושא ותהיה בריא שרון

 

[מלמלה]

בסרט שראיתי לפני מספר שנים

היה אדם ההולך במדבר, הוא היה רופא צעיר ללא מים וללא סיכויי לפתע הוא רואה רכבת עוברת הוא רץ משיג ועולה לאחד הקרונות סוגר את הדלת -הדלת ננעלת ואז הוא מגלה שהוא נמצא בקרון הקפאה לבשר (הקרון ריק) הוא מבין שהוא הולך לקפוא למות בתוך אותו קרון ומחליט לכתוב, למען המדע את העובר עליו עד מותו מה הרגשה של אדם הקופא למוות.... לאחר יומיים מגיעה הרכבת ליעדה, פותחים את הקרון ומוצאים את גופתו של אותו רופא צעיר עם כל הכתוב בו הדבר היחיד שהוא לא ידע| שההקפאה התקלקלה והקרון כלל לא היה קר |סדגש ולכן מה שתאמין ותחליט יש לו השפעה רבה על הגוף שלך לכן כן כדאי לך ללכת להבדק ולגלות דברים אחרים ממה שאתה חושב היום