היי

[ומופסה היה אומר]

היי

אמא שלי נולדה שם ובזה זה נגמר. אפילו אוכל פרסי אין אצלנו. אולי היה חגינה פעם והוא חוזר מדי פעם, וזהו. שירים - מעט. פרסית - רק בינה לבין אימהּ, שכבר נפטרה. אבל הייתי פה בעבר ופרויז הגאון הצליח לזהות שיר שאהבתי במיוחד. שוב איבדתי אותו אבל אפזם את ההתחלה, אולי פרויז שוב יזכר: "מאן אזים דוניה צ'ימי אי חו..." משהו כזה. בטוחני שאם היו מוגשים לשולחננו הצנוע מטעמים פרסיים, הייתי מתבגרת הרבה יותר טוב, עם יותר שמחת חיים וגאווה עצמית. במקום זה גדלתי בעיקר על האוכל האשכנזי המגעיל שבא מהמטבח הרומני של אבי ז"ל. אבא שלי המסכן, הסתפק בהרגלים שלו.