שבוע טוב אמא 93 ולדנה היקרה
לרגע חשבתי שאני זאת שכתבתי כך "מרגישה כל הזמן שאני בוגדת במאורי שלי המלאך הצח והמלאכי".
זה לא מרפה,זה לא נותן מרגוע ,כל דבר משמח מיד עולה ההרגשה שהנה איך אוכל לשמוח?ולנו חסר ילד ,ואיזה ילד ילד מקסים יפהיפה חכם טהור ילד בן 7 שנים בדיוק חודש אחרי יום ההולדת של 7,כבר עברו 4 וחצי שנים וההרגשה היא געגועים עזים ולא מרפים הנה מגיע החג וכסא אחד יהיה ריק איך אפשר לעבור לסדר היום?זה כמו אבן שמונחת בגרון ולא יורדת משם כל הזמן.
מאוד חשוב לי שהפורם ימשיך להתקיים כי רק כאן אפשר לשפוך לספר ולכאוב כי יש כאן אוזן קשבת שמבינה את מה שנכתב ,כך שאנא כתבו ותנו לפורם ולדנה בראשינו להמשיך ולהתקיים אוהבת יפית
