היי
שלום כולם אני נטלי, בת 26, חדשה כאן בפורום נעים מאוד
הסיבה העיקרית שנרשמתי זה כי אני מחפש מקום שאני יכולה לשתף ולדבר על עצמי בלשון נקבה אני מתאר לעצמי
שרובכם מבינות את הצורך הזה
אצלי המצב הוא שאני לא מעיזה בכלל להחצין את הקוויריות שלי. אבל עדיין משדרת רמזים עבים של נשיות בשפת הגוף
ובהתנהגות, בקול ועוד הרבה. מי שיש לו עיניים יוכל לראות מיד
תמיד הרגשתי מוזר. לא שייך. מגיל 14 לא הצלחתי להשתלב בחברת גברים, שכדתי זו היתה החברה היחידה שהיתה. כמו כולם, גם
אני חוויתי (ועדיין חווה אבל פחות) מתח בלתי פוסק וסבל בלתי אפשרי בניסיון להתחבר יותר למה שנקרא גבר, שזה מיני הביולוגי. כמה שזה אולי מוזר,
רק היום , בגילי המופלג של 26, מחלחלת אלי ההבנה שהכל היה נסיונות סרק שרק הכאיבו לי, ושאני לא אוכל לעולם לברוח מהנשיות
החזקה שבי, ושגם בתפקידים הכי גבריים שמילאתי, והיו כמה כאלו, תמיד הייתי אישה. מודחקת עד כדי התעללות עצמית אבל היא תמיד היתה שם,
רק מחכה שאני אכיר בה ואתן לה ביטוי. וכשקיבלתי והשלמתי עם ההבנה הזאת, קרה לי מה שראיתי שכמה מתארים- כמו מאה קילו שירדו פתאום מהגב שלי.
פתאום הבנתי כל כך הרבה דברים קשים ומוזרים שעברו עלי שלא הצלחתי להסביר אותם עד אז..
זהו, פרקתי קצת..סורי על הכתיבה הדי מבולבלת. היום אני בשלבים של יציאה גם בפני עצמי וגם משדרת רמזים לעולם כמו שאמרתי. זה גם קורה די אוטומטית- ככל שאני מקבלת את עצמי כאישה בתוכי, אני מוצאת את עצמי גם מתנהגת יותר כאשה בחוץ
אני לא רואה את עצמי כאשה לגמרי. למרות שלא הייתי מתנגדת להיוולד כאשה, אבל המצב הוא שאני לא, ולעולם לא אהיה, לא בגלגול הזה. בלי קשר, אני משוגע על בנות, לגמרי
רק שאלה קטנה: הרגשתי צורך בזמן האחרון ללבוש תחתוני נשים. צורך חזק מאוד, ממש סבלתי כשנאלצתי ללבוש את הבוקסרים המכוערים שלי אני לא רואה את עצמי אוזרת אומץ לקנות בחנות... יש איזו אפשרות חוץ מלקנות ברשת?
שלום כולם אני נטלי, בת 26, חדשה כאן בפורום נעים מאוד
הסיבה העיקרית שנרשמתי זה כי אני מחפש מקום שאני יכולה לשתף ולדבר על עצמי בלשון נקבה
אני מתאר לעצמי שרובכם מבינות את הצורך הזה
אצלי המצב הוא שאני לא מעיזה בכלל להחצין את הקוויריות שלי. אבל עדיין משדרת רמזים עבים של נשיות בשפת הגוף
ובהתנהגות, בקול ועוד הרבה. מי שיש לו עיניים יוכל לראות מיד
תמיד הרגשתי מוזר. לא שייך. מגיל 14 לא הצלחתי להשתלב בחברת גברים, שכדתי זו היתה החברה היחידה שהיתה. כמו כולם, גם
אני חוויתי (ועדיין חווה אבל פחות) מתח בלתי פוסק וסבל בלתי אפשרי בניסיון להתחבר יותר למה שנקרא גבר, שזה מיני הביולוגי. כמה שזה אולי מוזר,
רק היום , בגילי המופלג של 26, מחלחלת אלי ההבנה שהכל היה נסיונות סרק שרק הכאיבו לי, ושאני לא אוכל לעולם לברוח מהנשיות
החזקה שבי, ושגם בתפקידים הכי גבריים שמילאתי, והיו כמה כאלו, תמיד הייתי אישה. מודחקת עד כדי התעללות עצמית אבל היא תמיד היתה שם,
רק מחכה שאני אכיר בה ואתן לה ביטוי. וכשקיבלתי והשלמתי עם ההבנה הזאת, קרה לי מה שראיתי שכמה מתארים- כמו מאה קילו שירדו פתאום מהגב שלי.
פתאום הבנתי כל כך הרבה דברים קשים ומוזרים שעברו עלי שלא הצלחתי להסביר אותם עד אז..
זהו, פרקתי קצת..סורי על הכתיבה הדי מבולבלת. היום אני בשלבים של יציאה גם בפני עצמי וגם משדרת רמזים לעולם כמו שאמרתי. זה גם קורה די אוטומטית- ככל שאני מקבלת את עצמי כאישה בתוכי, אני מוצאת את עצמי גם מתנהגת יותר כאשה בחוץ
אני לא רואה את עצמי כאשה לגמרי. למרות שלא הייתי מתנגדת להיוולד כאשה, אבל המצב הוא שאני לא, ולעולם לא אהיה, לא בגלגול הזה. בלי קשר, אני משוגע על בנות, לגמרי
רק שאלה קטנה: הרגשתי צורך בזמן האחרון ללבוש תחתוני נשים. צורך חזק מאוד, ממש סבלתי כשנאלצתי ללבוש את הבוקסרים המכוערים שלי
אני לא רואה את עצמי אוזרת אומץ לקנות בחנות... יש איזו אפשרות חוץ מלקנות ברשת?
