היי,
מה לדעתכם הדרך הטובה ביותר לגרום לבן זוגי להפסיק לעשות "ברוגז"
חוץ מלעצבן אותו, כמעט כל דבר יכול לגרום לו להתעצבן...
התגובה שלו פחות או יותר כזו:
משהו לא נראה לו, הדיבור נהיה יבש וקר או שהוא מתנתק לחלוטין.
במשך יום שלם הוא לא שולח הודעה (אנחנו גרים רחוק אחד מהשני רוב השיחות הן בפלאפון למעט סופשים).
הוא יחכה שאני אבוא ואדבר איתו ובהתחלה הוא ממש קשוח...
וכמובן אני צריכה תמיד לוותר לו ולהגיד שהוא צודק, גם אם הוא ממש לא!!!!
ריב אחרון לא היה לי כוח כבר לבוא ולהתנצל, רק לאחר 24 שעות הוא פנה אליי ורשם "אני מבין שלא מפריע לך שאנחנו ככה"..
שאלתי את דעתו מה הדרך הכי טובה להתמודד איתו,
הוא אמר שבאותו רגע שאני מרגישה שמשהו לא בסדר ישר לדבר איתו ולהתעניין.
מבחינתו אין דבר כזה ללכת לישון כועסים.
אני אוהבת אותו מאוד אבל כמה זמן אני אהיה גננת מול ילד?
למה צריך את כל הבלאגן הזה במקום פשוט להגיד שהוא כועס או שהוא לא אוהב שאני עושה ככה וככה...
מה לדעתכם הדרך הטובה ביותר לגרום לבן זוגי להפסיק לעשות "ברוגז"
חוץ מלעצבן אותו, כמעט כל דבר יכול לגרום לו להתעצבן...
התגובה שלו פחות או יותר כזו:
משהו לא נראה לו, הדיבור נהיה יבש וקר או שהוא מתנתק לחלוטין.
במשך יום שלם הוא לא שולח הודעה (אנחנו גרים רחוק אחד מהשני רוב השיחות הן בפלאפון למעט סופשים).
הוא יחכה שאני אבוא ואדבר איתו ובהתחלה הוא ממש קשוח...
וכמובן אני צריכה תמיד לוותר לו ולהגיד שהוא צודק, גם אם הוא ממש לא!!!!
ריב אחרון לא היה לי כוח כבר לבוא ולהתנצל, רק לאחר 24 שעות הוא פנה אליי ורשם "אני מבין שלא מפריע לך שאנחנו ככה"..
שאלתי את דעתו מה הדרך הכי טובה להתמודד איתו,
הוא אמר שבאותו רגע שאני מרגישה שמשהו לא בסדר ישר לדבר איתו ולהתעניין.
מבחינתו אין דבר כזה ללכת לישון כועסים.
אני אוהבת אותו מאוד אבל כמה זמן אני אהיה גננת מול ילד?
למה צריך את כל הבלאגן הזה במקום פשוט להגיד שהוא כועס או שהוא לא אוהב שאני עושה ככה וככה...