היי

[ORENAM1]

היי

שלום לכולם
אני בן 35 שעדיין גר עם אמי ואחיי בנתניה .מובטל שחותם בלשכה . אני כבר נמאס לי שהחיים עוברים לידי ואני לא מצליח לטרוף אותם. עשיתי איפה אז תואר במדעי החברה. אמי חושבת שעליי קודם למצוא עבודה . אני כבר מת לעוף מפה , חשבתי על דירת שותפים בתל ואז לחפש שם עבודה. יש לי קושי בקבלת החלטות קשות שגם ככה אני נמצא בטיפול . אני רואה אנשים חיים את החיים ואני תקוע. אין לי סבלנות כבר , נגיד עכשיו למצוא עבודה לחכות שנה ואז לעבור. אני בטנדר ובכלל רואה ים בנות חתיכות ואני יודע שאין לי מה להציע. גם מכעיס אותי התפיסה של נשים שמישהו שגר אצל ההורים בלי להכיר אותו גורמת לי ללכת להשכיר כאילו הנה את רואה אני משכיר .
הגיון של אמי מציק לי שקודם אצטרך למצוא עבודה ,לחסוך עוד שנה ולעבוד. יכול להיות שגם אני מרגיש וחושב ככה, אבל מרגיש שאם אעשה את זה בדרך הזו במקום ללכת להשכיר עכשיו ארגיש עדיין סוג של תלוי .
ואני אומר לעצמי מה עוד שנה היא פתאום תגיד לי תחסוך עוד ותגרום לי רגשות אשם אם אני ארצה לעבור. כאילו מתסכל אותי שאני לא עצמאי בהחלטות שלי.

בכלל, שאני רואה מפורמים אחרים שמישהו אחר אומר לאחר מה אתה עוד בבית ,זה כאילו נותן לי עוד דרייב לצאת מהר בלי שאני חייב לעבוד קודם וכל פעם שיש לה הזדמנות להעיר לי ולעקוץ אני מתמלא כעס ומת דווקא לעוף, כאילו מצד אחד נותנת לי לשאר פה מצד שני יודעת לגרום לי להרגיש רע. עכשיו אם אני יעשה דווקא וילך להשכיר ארגיש שזה אולי ילדותי , חרדה ומתח כתוצאה מכך שאולי אני בוחר לא נכון מצורה רגשית .
היא יודעת לגרום לי רגשות אשם שאני אומר לה שאני רוצה לעזוב אומרת לי תחכה עוד שנה וזה, אבל בגלל שיש לי כעס ואני מת להשתחרר מהתלותיות אולי כאילו אני רוצה לעשות דווקא שלמרות אולי אני גם מעדיף לחסוך עוד.
יש לי כרגע 30000 בחשבון אבל מחזיר 2 הלוואות בסך של 24000 לבנק כל חודש 1100 ש"ח.
סך הכל חיי היו דיי מוצלחים שירות מצטיין בצנחנים טיול לבד לארה"ב ותואר. בנוסף גם שאני נראה טוב. לכן גם מרגיש תחושת פספוס ענקית.

אשמח לתשובות כנות

 

[עוגיפלצת113]

אתה בן 35

היו לך 14 שנים שבהן יכולת פוטנציאלית למצוא עבודה, לחסוך ולצאת מהבית. אני מאמינה שאם לא נקטת בצעד הזה עד עכשיו, זה מפני שבאמת לא היית מסוגל נפשית להתמודד עם זה.
בחיים צריך ללכת קצת לקראת העולם ולחיות קצת, לא לגמרי, לפי מה שאנשים אחרים מכתיבים אם רוצים להנות מכל האפשרויות שיש לעולם להציע, כולל זוגיות וכולל חיים נורמליים. צריך להקריב קצת מהנוחות האישית כדי לזכות בתגמול.
תעשה טיפול נפשי שהמטרה שלו היא להוביל אותך לעצמאות כלשהי, אולי לא 100% כמו כולם, אבל במסגרת מה שאפשרי מבחינתך. תמצא עבודה, תחזיק אותה מספיק זמן ואחרי זה תראה איפה אתה עומד ואם נכון לך לצאת מהבית. אבל זה מתחיל בטיפול אישי בפרק זמן מוגדר, לא שנמרח עכשיו על עוד 14 שנה, שהמטרה שלו מוגדרת- להוביל אותך לעצמאות.

 

[קלייטון.ש]

אין לך מספיק כסף לשכירת דירה

אין ספק שאתה צריך קודם למצוא עבודה שתיכנס משכורת.
עבודה גם תרחיק אותך מבני המשפחה כי כל שעה שאתה עובד היא שעה שאתה לא בבית.
ההמלצה שלי שתקבל מיד כל הצעת עבודה שמציעים לך. גם איסוף אשפה בשכר מינימום.

 

[im mitzi]

מוסיפה על הנאמר

נתחיל בזה שאתה בגילי ולגמרי מאמינה שאתה יכול להגיע לעצמאות
אבל הדבר הראשון הוא עצמאות כלכלית, אתה מובטל ולכן אתה עדיין תלוי. אם זה תלוי באמא שלך או במדינה זה לא באמת משנה.
ברגע שתמצא עבודה ותוכל להחזיק את עצמך תוכל להתקדם לדבר הבא.
זה לא חייב לקחת שנה, אבל כן חייב להרגיש שטוב לך איפה שאתה כדי להמשיך.
&nbsp
אם תצא עכשיו מהבית את תבזבז את כל החסכונות שלך על דירה (במיוחד בתל אביב).
אגב, במקומך, הדבר הראשון שהייתי עושה זה להפתר מההלוואות, אישית אני לא אוהבת להיות חייבת, ולטעמי אין סיבה להחזיק הלוואה כשיש לך סכום שמכסה אותה בבנק. זה גם יגרום לך להבין מה בדיוק הנכסים שלך ובמצב של מחוסר עבודה להבין מה היכולת הכלכלית שלך בלי רעשי רקע. זו כמובן דעתי האישית.

 

[ORENAM1]

תודה לכולם

הבעיה היא שבגלל תמיד שאמי לוחצת מה קורה עם עבודה , ואם כאילו אקשיב לה ואלך במסלול הזה, משהו מציק לי בראש ולא נותן לי להתמקד ולדעת לבחור משהו שמתאים לי מבחינה תעסוקתית וגם אם אמצא ארגיש עדיין סוג של תלויות שבחרתי במסלול שלה , במקום נגיד לעשות ההפך ולהשכיר בית שגם אגב גם פה אם אעשה צעד כזה לא יודע אם רגיש במרחב בטוח ושקט עם עצמי.
גם אם אני אבחר נגיד לוותר על הרעיון שקודם ללכת להשכיר ולהתמקד במששהו שאני יאהב זה עדיין יישב לי כמו צרצר , וזה שוב יכול להוביל לתסכול ,כי לא הייתי החלטי ובחרתי לעשות משהו שעלה לי לראש בלי לדפוק יותר מדי חשבון.
וכל היום זה מציק לי נחשבות האלה כמו צרצר. יכול להיות שגם אני לא רואה בזה משהו נכון וחושש מזה אבל עצם זה שהיא חושבת שזה לא נכון עם הביקורת שלה , ובכלל הציפיות של נשים גורם לי לחשוב לעשות את זה.
אני ממש מתוסכל .
לדעתכם , פשוט ללכת להשכיר אולי?
עדיין זה ייחשב התקדמות?
או שסתם יכול לפגוע בי

 

[avvv]

כמו שראית כולם פה תמימי דעים

זה נכון שיש גיל מסוים שעדיף לצאת בו מהבית, אבל לפי דבריך ההון העצמי שלך עומד על 6,000 ש"ח - סכום שמספיק בערך ל-3 חודשי שכירות ואולי חודש מחייה בדירת שותפים בת"א.
אתה אולי לא חייב לעבוד שנה שלימה לפני שאתה יוצא, אבל ממש ממש כדאי שלפחות תהיה לך עבודה וחסכונות גדולים יותר. אם תשכור דירה ועדיין לא תמצא עבודה, אתה תמצא את עצמך נכנס לסחרור של חובות והופך לאדם שמפחד מטלפונים מהבנק.

 

[ORENAM1]

/

נראה לך שזה עדיין לא התקדמות במידה ואני יוצא? כאילו בא להגיד לעצמי למי ששופט אותי הנה אני משכיר אף אחד לא יכול להגיד שאני לא עצמאי וכו'

 

[im mitzi]

נראה לי שאתה מחפש את התשובה שאתה רוצה לשמוע

אבל לא ככה הדברים עובדים.
כולם אמרו לך שאין לך יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות דירה.
אתה צריך להשקיט את הרעשי רקע ולחשוב מה אתה רוצה, האמת שאם בגיל 35 עוד לא מצאת את מה שאתה אוהב ורוצה לעשות זה לגמרי turn off של נשים, הרבה לפני המגורים אצל אמא או חוסר עבודה.

 

[ORENAM1]

.

יש את ההרגשה שאני צריך לעבוד מייד גם זה במפעל אחרת לא באמת מתמודד בצורה בוגרת.העניין הוא שאם כן אעבוד בכל עבודה שתבוא ליד יכול להיות שארגיש דיכאון

 

[jen711]

לא כולם עובדים בעבודת חלומותיהם

אתה עושה איזשהם מאמצים למצוא את העבודה החלומית הזאת?
נראה שלא.
אז לך תעבוד בכל עבודה אחרת ותרוויח כסף.
בגיל שלך נשים כבר מחפשות בעל.
הן לא יסתכלו לכיוון מובטל בן 35 עם 0 תוכניות לשנות את מצבו.

 

[im mitzi]

זה מאוד תלוי בסיטואציה

אם אתה כבר תקופה ארוכה מובטל ומחפש את עצמך, אז כן כל עבודה עד שתמצא מה שאתה רוצה ואוהב לעשות.
אם זה לא המצב אז תחפש עבודה בנחת אבל תגביל את עצמך בזמן.
&nbsp
תחשוב על הסיטואציה שנגיד ומצאת דירה ואתה עובר (מעבר דירה אגב גם עולה כסף וציוד שצריך פתאום לקנות ולהוביל וחשבונות לשלם, זה הרי לא נגמר בשכר דירה וזהו), ואתה חי ככה במשך חודש-חודשיים ופתאום נגמר הכסף, מה אז תעשה?
התחושה שאתה מעביר זה שאתה בלחץ מהלחץ של הסביבה הקרובה, אבל לא בלחץ מהחיים כי אתה לא באמת מבין מה זה אומר להיות עצמאי ולעזוב את הבית.
יכול להיות שהדבר הכי טוב בשבילך יהיה לצאת מהבית ופשוט ליפול וללמוד שבשביל לחיות צריך עבודה, גם אם בסופו של דבר זו כל עבודה גם כזאת שלא טוב לך בה, אבל כזאת שתחזיק לך את הראש מעל המים כדי שתוכל לעשות דברים אחרים שאתה רוצה לעשות.
&nbsp
או במילים אחרות (ופחות עדינות), רבאק את גבר בן 35 שלא מבין ערך של כסף ועצמאות כלכלית ולא יודע את המשמעות להחזיק דירה ובא להתבכיין שאמא רוצה שהוא יעבוד.
תכלס המשפט האחרון מתאר אותי בגיל 20.

 

[ORENAM1]

/

אני מובטל חודש.
אני מנסה לשלוח למשרות שיכולות לעניין אותי. אבל אין לי תפקיד מוגדר שאני מצליח להתביית עליו.
אני מת לטרוף את החיים. אבל בגלל אמי הביקורתית שגם יושבת על הראש מה עם עבודה דבר שאולי מפריע לי ושאני יודע שהיא חושבת שקודם צריך לעבוד ואז להשכיר גורם לי לרצות דווקא לעשות את המסלול ההפוך,וכל עוד אני לא מחליט לכאן או לכאן אני מרגחש מתוסכל שהזמן עובר.
קבלתי עוד עצות לאחרונה ,ודי השתכנעתי שאולי כדאי לעבוד קודם.

 

[קלייטון.ש]

אתה חושב שאמא שלך ביקורתית ויושבת לך על הראש

חכה תראה מה יהיה לך מאשתך כשתהיה נשוי.