במילה אחת אכזבה לא חשבתי שזה יהיה ככה..ולא אהבתי אותו .. הרעיון עצמו מאוד נחמד אבל הם לא ביצעו אותו טוב. והקטע הארחון שאמור להיותץ ממש מפחיד..הוא חביב אבל אני עדין לא הבנתי אותו
אי מאוד אהבתי אותו! אני גיליתי שהוא לא סיפור אמיתי יומיים אחרי שראיתי אותו, וכל היומיים האלה פחדתי שתקפוץ אליי מכשפה. כל מה שאמרת הוא נכון כלפי השני, לא הראשון.
כשהסרט יצא באמת היה את הסיפור שזה אמיתי והכל, וכולם היו בפאניקה.. כאשר המשתתפים בסרט התחבאו באותו זמן והוכרזו כנעדרים. בכל מקרה, אם הייתי רואה את הסרט באותו זמן, גם אני הייתי מפחדת.. אבל סתם ככה, הסרט לא משהו. את השני לא טרחתי לראות.
אמממ.... את הראשון אהבתי, אהבתי את המחשבה היצירתית, את ההשקעה המוחבאת בעשיית הסרט. אהבתי את העלילה, ואיך שהם העבירו את הקטע שזה כאילו אמיתי.. זה היה ממש נחמט, זה היה...אממ.. מרתק למסך כזה, לעומת זאת השני היה... תת רמה... אדיוטי, לגמרי לא בליגה של הסרט הראשון...
והאמת שבסרט הראשון הנקודת מבט(ממצלמה של חובבנים) מפחידה יותר. ומעבירה מסרים יותר טוב הסרט השני צולם מפרספקטיבה של סרט רגיל וזה נתן תחושה של "עוד סרט רגיל". והקטע של הדפים הקרועים, כמה קרעים???? כאילו יורד גשם של קרעים של דפים אהבתי תראשון יותר אבל הבחורה ההיא עצבנה אותי! לא יודע למה
הסרט היה הראשון והיחיד מסוגו (ותודה לאל כי אם היו עוד סרטים כאלה זה היה סתם הורס...)והוא היה ממש יפה.. חברה שלי שראיתי את זה איתה ממש נבהלה וכשהיא צעקה פתאום גם אני התחלתי לצעוק כי היא הבהילה אותי! עד היום אני זוכרת את זה... לא משנה השני היה יותר במבנה של סרט אימה רגיל.. אל משהו מיוחד אבל אהבתי את הרעיון שלו כי זה לא היה רוצח מכל סוג שהוא: זה הי משהו ששיגע אותם ואתם חייבים להודות שצריך לתת להם קרדיט על הרעיון המצויין! וזהו..
אפשר היה כמובן לעשות אותו יותר טוב... הוא לא כל הזמן היה מפחיד אבל הרעיון פשוט מצוין. עובדה שהם הרוויחו עליו המון כסף בהשקעה של כלום. השני לא ראיתי ולא רוצה לראות . לא נראה לי משהו בכלל!