היי...

[ט י ט י]

היי...

מה שלומכם? איך אתם מרגישים? *בהנחה ואתם שואלים מה איתי אז הינה התשובה* אז מה איתי? התחלתי ללכת לקבוצת תמיכה ואחרי שניתן גזר דין , והוא יצא אשם. אני מחכה "לגזר דין" של הקיבוץ. למרות שאפילו העובדת הסוציאלית שלי לא אופטימית במיוחד. סביר להניח שלא יעיפו אותו מהקיבוץ ולמרות שהוא יצא אשם, יחליטו להשאיר אותו ואת המשפחה שלו. ויתנו לי להסתפק באיזה חדר נידח רחוק ממנו ורחוק מהמשפחה שלי , שגרה שתי מטר ממנו. פייר? ברור שלא. למישהו מהקיבוץ אכפת? ברור שלא. מה עושים? לא יודעת!! יש למישהו רעיון? *אני טובעת בתוך החרא של עצמי:/*

 

[צוות מקום]

טיטי יקרה, טוב לשמוע ממך!

כואב לשמוע את מה שאת עוברת שם בקיבוץ, אבל את יודעת, כל זה מאוד מוכר וחוזר על עצמו. ממש כמו משפחה, כך גם הקיבוץ, לא רוצה להכיר במלוא המשמעות של תקיפה מינית שמתרחשת בתוכה. אז נוח יותר להתעלם ממך מאשר ממנו. חיי לך את חייך, גם אם זה אומר שאת רחוקה מהם, את כנראה חוסכת לעצמך הרבה כאב בדרך הזו.

 

[ט י ט י]

....

לצערי אני לא אוכל עוד הרבה זמן להיות רחוקה מהקיבוץ.. אני חוזרת בסוף אוגוסט לקיבוץ. כרגע טוב לי ואני מנסה להנות מיזה כמה שאפשר פשוט מפחידה אותי המחשבה שהוא ישאר שם ומה יכול לקרות .. אני מאוד מקווה שהכל יהיה בסדר

 

[צוות מקום]

מקווה שהגיוס לא רחוק

אולי אפשר להקדים? בכל מקרה, תבואי לכתוב, כדי שתהיי פחות לבד במצב הזה. ואולי גם יימצא איזה פתרון שתוכלי לעבור בתוך הקיבוץ למקום רחוק יותר ולא שני בתים ממנו...