היי

אָגנֵס

New member
היי

היי אני חדשה פה (לצערי...) הפורום מתאים גם לאנשים צעירים? אני בת 16... אני סובלת מהתקפי חרדה מסתבר... רק היום הם הוגדרו רשמית. אני עוד לא כל כך יודעת איך אני הולכת להתמודד איתם, אני שונאת פסיכולוגים וכדומה... יכול להיות שאני אלך לטיפול ביו-פידבק. (מישהו שמע על זה?) עד עכשיו חשבתי שלא הגיוני שהתקפי חרדה זה מה שאני סובלת ממנו, כי חשבתי שהתקפי חרדה נובעים בהכרך מפחד מוגדר והיוגני, למשל מצבים חברתיים או בדיודות. אבל לפי מה שהבנתי זה לא חייב להיות ככה- התקפי חרדה יכולים להגרם מדברים לא מוגדרים כל כך, או דברים לא הגיוניים. אני סובלת מפחד מבחילות והקאות וכל מה שקשור בבטן. משהייתי קטנה היה לי את הפחד הזה, אבל בזמן האחרון הפחד נהיה קיצוני ומוגזם. זה מתחיל כשיש לי בחילה קטנה, או אפילו תחושת מלאות אחרי האוכל, ואז אני מתחילה להפחד שאני הולכת להקיא. מרוב הפחד הבחילה מתגברת ואני נהיית היסטרית... (מתבטא בבכי, רעד בכל הגוף ואפילו קצת חום לפעמים) מאוד קשה לי להשתלט על המחשבות השליליות והמפחידות שבאות לי לראש.... אני מרגישה שכשיש לי אוכל בקיבה- זה מהווה מעין איום עלי.. למרות שאני יודעת שזה טפשי. בעקבות זה (אני מניחה) גם ירדתי בקיצוניות במשקל. אני מקווה למצוא תמיכה פה, ולשמוע סיפורים של אנשים אחרים. -אגי
 

Duke Tear

New member
ברוכה הבאה.

אני אינני יודע מזה ביו-פידבק, אבל שאלה לי, את מכבלת טיפול תרופתי לבעיה:)? פסיכיאטר וכו'? הא, ונעים מאד ,שמי הוא טיר.
 

אָגנֵס

New member
לא

לא אובחנתי ע"י פיסיכיאטר רופא אמר לי שאלו הפרעות חרדה שאופייניות לגיל ההתבגרות, ושאין לי 'יותר מדי' מה להתרגש מהם... הוא המליץ לי על "רסקיו" שזו תרופה טבעית להרגעה. אולי אני אתחיל טיפול פסיכולוגי בקרוב, אני עוד לא יועת...
 

Duke Tear

New member
יקירתי.

אז הלכת לרופא הלא נכון , רופא שאומר לך שזה משהו של גיל ההתבגרות ואומר לך תקחי פרחי באך הוא דביל גמור, זה היה פסיכיאטר?! המצב שלך הוא נוראי ,ולדעתי את בכלל סובלת מבולמיה (או הפפך ממנה, לא בידיוק יודע) בכל מקרה, את חייבת ללכת לפסיכיאטר, חייבת! אל תתני לרופא דביל להגיד שטויות כאלו כדי שתקחי טיפול אלטרנתיבי!. תעשי משהו עם עצמך ומהר, אל תתחילי לגרור את זה, זה החיים שלך ,כחי אותם ביידים , טיפול פסיכולוגי זה טוב, אני ממליץ הרבה יותר פה על פסיכיאטר
 

אָגנֵס

New member
לא להגזים בבקשה...

כתבתי את ההודעה ברגע תסכול, אז יכול להיות שהיא יצאה מוגזמת קצת. אני לא בולימית אני לא מקיאה בכלל בכלל בכלללל ויש לי ימים שאני בסדר גמור אפילו יכול להיות שבוע שהכל כרגיל, אני מרגישה טוב ואוכלת הרבה אבל לפעמים יש התקפים בעיקר כשהמצב לחוץ או כשקורה משהו שמבאס אותי. אני לא צריכה פסיכיאטר אני לא פוגעת בעצמי לא חותכת, לא מקיאה רק נלחצת.. זה הכל הודעה מרגיעה כתבת לי....:\
 

Duke Tear

New member
אוקי , זה כבר יותר טוב

בכל מקרה, כשאנשים משתעלים ויש להם חום הם הולכים לרופא כשאנשים במצב נפשי פגום הם הולכים לפסיכיאטר. לא צריך פסיכו כדי ללכת לפסיכיאטר. אבל שו ,תעשי מה שאת רוצה ,המצב שאת נמצאת בו נראה לי מפחיד.
 

פייה 31

New member
ברוכה הבאה...

כולם כאן נמצאים באותו מצב יש כאן אנשים יקרים שישמחו לעזור לך וליעץ לך כאן תמצאי אנשים שבאמת אכפת להם, אין אדם יותר מאושר ממני מהיום בו מצאתי את הפורום הזה בו אני יכולה לשתף את העובר עלי. אני סובלת 13 שנה מהתקפי חרדה היום אני מתחילה לצעוד צעדים קטנים אבל מאוד משמעותיים בשבילי לאף אחד אין חיים קלים והדשא של השכן ממש לא ירוק יותר. אז אני מקווה שתמצאי את הטיפול הנכון ותגיעי למעט שקט.
 
לא להלחץ

אני שמחה שאת שוקלת טפול פסיכולוגי למרות שאת "שונאת פסיכולוגים". למה את שונאת אותם? נראה לי שטפול פסיכולוגי יכול לעזור לך וזה לא חייב להיות בשילוב עם טפול פסכאטרי. על זה תוכלי להחליט יחד עם הפסיכולוגית. את צעירה ומה שתפתרי לעצמך עכשיו,ישרת אותך כל החיים. את הקשר בין התקפי החרדה והפחד להקיא, תוכלי לברר בטיפול. אולי המשותף הוא החשש מאובדן שליטה או תחושה שהדברים לא בשליטתך ומשהו רע יכול לקרות לך בכל רגע, אם לא מבפנים, אז מבחוץ. אני מאחלת לך שתאזרי אמץ לעזור לעצמך אך בלי עזרה זה בדרך כלל יותר קשה. בהצלחה! ספרי לנו מה קורה בהמשך .
 
למעלה