היי,

[l i b e r t y]

היי,

אני לא מבינה משהו. אני נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי, טוב לי ואני מאמינה בטיפול הזה לטווח הארוך. משום מה, הפסיכולוגית רוצה שבמקביל אני אקח טיפול תרופתי. אני לא נגד טיפול תרופתי ואני סומכת על הפסיכולוגית ועל דעתה ועל חוות הדעת שלה אבל במקרה הזה אני חושבת שהיא טועה. אני ,בנוסף לשאר בעיותיי, סובלת מפחדים וחרדות אבל לא ברמות קשות. אני לא נמנעת לצאת מהבית ,לדבר ולהיפגש עם אנשים או לעבוד או לבלות וכו...מה גם שכלפי חוץ אני לא מפגינה את הפחדים והחרדות ומתנהגת נורמלי לחלוטין(פרט לכמה סימפטומים פיזיים כמו גמגום פה ושם,הסמקה...). נכון, אני חרדה ומפחדת ונכון שזה מפריע לי , מציק ועוצר אותי באיזשהו אופן, אבל זה לא עד כדי כך פוגם באיכות חיי ובשיגרה היומיומית כדי שאצרוך תרופות. לא רק זה , היא המליצה לי לקחת שתי תרופות במקביל ואף המליצה לי על כל מיני שמות. האמת, שגם פסיכאטרית שנפגשתי איתה בזמן הצבא המליצה לי ואף רשמה לי תרופה (אני לא יודעת אם מותר לומר את שמה) התרופה הכניסה אותי ליותר פחדים וליותר חרדות ואף דיכאה אותי -מוזר, זה לא אמור לעשות את ההפך? כשהתקשרתי אליה (לפסיכאטרית) וטענתי שהתרופה לא מיטיבה עימי היא טענה שצריך לנטול אותה לפחות 3 שבועות. לא עמדתי בתופעות לוואי הנוראות האלה והפסקתי לאחר שבועיים של דיכאון ,פחדים וחרדות נוראיות. סדר בבלאגן- 1. האם טיפול פסיכולוגי לא יועיל לי ואצטרך לנטול תרופות במקביל? 2.גם אם מצבי לא קריטי , רצוי לנטול תרופות?

 

[ibiza1600]

תאמת לומר לך

אני מזדהה עם כל מה שרשמת זה בדיוק אני! מרגיש את החרדה אבל זורם איתה. לגבי התרופות מאוד חשוב להקשיב לפסיכולוגית כי היא זו שערה לשינויים הלא מודים שלך כמו כן במקביל רצוי שתפגשי פסיכיאטור ותלחצי שיהיה שיתוף פעולה וקשר אינטנסיבי בין השנים. אני בעצמי נטלתי תרופות למשך שבעה חושדשים ולא עמדתי בתופעות הלוואי שגרמו לי לסימפטומים לא רצויים כמו להרגיש רדום כשאני קם זה גרם לי להרגיש לא מחובר לעולם ולהרגיש מוזר ומכך להרגיש עוד יותר את החרדה. אני אומר לך ממש התעקשתי משך החודשים האלה שיפסיקו לי את התרופה אף על פי שזה לא היה בכפייה חס ושלום. עם זאת אני חייב לציין שהתרופה גרמה לי להיות רציונאלי יותר ולהתמקד יותר בסדר יום כיוון שאני לקוי למידה אבל את זה אעזוב כרגע בצד. לסיכום יש ים תרופות וכדאי לך לא להתפשר על אחת לחקור בעצמך ולהתווכח עם המטפלים בך את יכולה ללמוד על תרופות לפי סיווגים ב-www.infomed.co.il ולהגיע לרופא עם מעט הבנה ולהאיר את תשות ליבו! שחכתי את הקטע של הגמגום אני מכיר למרות שזה לא יוצא תדיר. לשאלתך למות שאני לא גילה ולא איש מקצוע: אני לא כל כך מכיר את הרקע שלך אבל טיפול פסיכולוגי לדעתי הוא מאוד מועיל אף עלפי שיש המזלזלים בו ובמקביל טיפול תרופתי סביר להניח. 2)לא נראה לי שזה קשור במצב קריטי או לא לפי דעתי מדובר בשיפור רמת החיים שלך ולהצליח לבצע מטלות יום יום ביתר קלות ללא כובד ראש ויר מאמץ. שוב פעם אני אומר לך תני לאנשי מקצוע לעשות את עבודתם תפכחי עיניים אולי את צריכה לראות רופא נוסף בעל נסיון בקיצור תדאגי לעצמך ואל תלכי על עיבר תחשבי מאיפה החרדות האם זה גנטי האם זה טראומתי האם זה מסיבות אחרות. כך תוכלי יותר להתחבר לעצמך ולהיות מודעת למה שקורה לך ולהיות רגועה יותר ולהצליח לסדר דברים! ביי ביי