היי...

N0osha

New member
היי...

טוב האמת, נכנסתי לכאן דרך הפורומים החדשים בתפוז, והחלטתי לכתוב הודעה. אני נערה, אני כמעט בת 15. אני מרגישה שאין אף אחד בעולם שמבין אותי, שמקשיב לי. לפעמים אני חושבת לעזוב, אבל אין לי אומץ. אני נורא ביישנית\ ואנשים חושבים שאני סנוביץ בגלל זה. בזמן האחרון נכנסתי לדכאון בגלל תחרות. זה סיפור די מסובך [שאני יכולה לספר, אבל הוא מאוד מאוד ארוך]. אני רוב הימים שלי ישנה, ובכל זאת יש לי שקיות מתחת לעיניים, אני מוצאת את עצמי בוכה כשאין אף אחד בבית ואני לא רוצה לצאת מזה. אני מרגישה ממש לבד ושאף אחד לא יכול להקישב לי. עברתי הרבה מבחינת חברים וחברות וידידים, ורובם נטשו אותי ברגעים מאוד מאוד קשים שהייתי צריכה אותם. וזהו בעצם... אני לא יודעת מה עוד לכתוב...
 

Neora Barak

New member
היי נוש, ברוכה הבאה, קבלי ../images/Emo24.gif !

האם את יכולה לנסות לכתוב מה מעציב אותך? בכל מקרה כאן נושי, יקבלו אותך תמיד באהבה ושמחה. אז תרגישי - ב-
 

N0osha

New member
תודה

פשוט הכל, הכל מעציב אותי! די אני לא יכולה יותר, אני מרגישה כאילו הלב שלי עמוס כבר. אני באמת מרגישה ככה. הכל מלא בסיפורים די ארוכים, אני יודעת שעכשיו הגעתי למצב של אי רצון לעשות כלום. חוץ מלשכב במיטה ולא לזוז
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo24.gif

חמודה, אני גדולה ממך אבל לא בהרבה, סה"כ בכמה שנים ועברתי כמוך המון בתחום הזה של חברים והבנתי שתמיד יש איזו פיה מקסימה שתסכים להקשיב ולשמוע ותעשה זאת מכל הלב, אני מצאתי את הפיה הזאת בדמות הפורומים ובדמות כמה חברות נפש שלי. אני לא ממש יודעת ממה נובע המצב רוח הזה, אבל רק רציתי שתדעי שאני פה בשבילך, גם אם לא מכירות, טעם יש את הפעם הראשונה של להכיר, אז נעים מאוד אני שירי
 

N0osha

New member
=]

לא יודעת, או שאני נתקלת בנחמדים אבל אדישים, או סתם לא נחמדים. ואני לא יודעת, אני רוצה מישהו שיבין אותי. ואני יודעת שזה מוגזם לבקש. אבל אני מרגישה ממש לבד... אה ואני נעה שכחתי להגיד
 

N0osha

New member
דרך אגב =]

ראיתי בהודעה אחרת שאת בפיתוח קול גם אני מאוד מאוד מאוד אוהבת לשיר! אבל כרגע אני לא יכולה, כי הימים היחידים של המורות אצלנו הם דוקא בימים שאני לא יכולה [להקה ובר אילן בלעעעעעכס!]
 

s h i r k u s h

New member
לא תמיד מצליחים להבין אחד את השני..

כולנו קורצנו מחומרים אחרים, ולכן קצת קשה לדעת על מה אנחנו חושבים, מה מציק לנו וכו'. האם את נוהגת לשתף אנשים בהרגשה שלך?
 

N0osha

New member
המממממ

לא. אני לא רוצה כי אז אני מרגישה שאני דוחפת את עצמי לשיחה. אמרו עליי הרבה דברים לא נכונים [בגלל שאני ביישנית אז אני סנובית, וגם צבועה בגלל שלא נעים לי להגיד לאנשים שאני שונאת אותם אז אני פשוט מתרחקת מהמם {???}] ואין לי ממש את הבנאדם הנכון. שאני יודעת שייתן לי תשובה שתעזור לי. ולא רק השטויות שאומרים לי בדרך כלל
 

s h i r k u s h

New member
מי שמתבייש- מתייבש...

ואני אומרת זאת בתור ביישנית ברמה גבוהה לשעבר... התביישתי ופשוט הפסדתי המון דברים טובים שהיו מוסיפים לחיי. אני בטוחה במאת האחוזים שיש לך מה להוסיף לכל שיחה, את נשמעת לי נערה מתוקה וטובת לב כך שבטוחה שישמחו לשמוע מה שיש לך לומר ולהוסיף לכל שיחה. ואל תחשבי שאת דוחפת את עצמך לשיחה, מכירה את ההרגשה הזאת והיא בד"כ לא נכונה, תנסי ותראי שישמחו לשמוע מה דעתך.
 

N0osha

New member
תודה =)

לפעמים אני פשוט שותקת כמו דג בשיחות. פעם אחת צעקתי לחברה שלי שאני טובה בדיוק כמו פלקט
 

boolee

New member
ברוכה הבאה נושי ../images/Emo140.gif

איש חכם אמר פעם שעם רגשות לא מתווכחים ואם את מרגישה לבד שום דבר שאנסה להגיד לא יגרום לך להרגיש אחרת... אז מה בכל זאת עושים? עושים !!! קודם כל לחשוב חיובי. את בחורה צעירה מאד, כל החיים עוד לפניך ובעוד כמה שנים תיזכרי אחורה בתקופה הזו ותביני כמה הדברים נראו לך חמורים הרבה יותר מכפי שהם באמת. בגיל ההתבגרות יש נטייה להקצין מעט את הדברים. אני זוכרת שלפני בחינת הבגרות הראשונה שלי הייתי בטוחה שאני עומדת להיכשל וסוף העולם יגיע... הביישנות ואני חברים טובים. אפילו מעולים. למדתי לנצל את ה"חסרון" ליתרון. במקומות חדשים, מול אנשים חדשים אני מחוייכת, לא מוציאה כמעט מילה אבל... בוחנת את השטח. כל אחד הוא ביישן במידה כזו או אחרת. אני מאתרת לי איזה ביישן נוסף ומשם בעצם בונה לעצמי את הבטחון, לאט לאט. זה נשמע מוזר, אני יודעת. בהתחלה עוד הייתי חושבת על מה אני אעשה ומה אגיד. היום, זה פשוט זורם כחלק ממני ולאף אחד אין מושג כמה שאני ביישנית. כשניסיתי פעם אחת לספר לחבר לעבודה כמה אני ביישנית הוא פשוט התפוצץ מצחוק ואמר שאין לי מושג על מה אני מדברת. בכי הוא דרך מצויינת להוציא דברים החוצה אבל פתרון של ממש הוא לא נותן. מה עם ההורים נושי? שיתפת אותם במה שעובר עליך? אני מקווה שתוכלי להיעזר בנו על מנת להתרומם ולהתחיל לחייך
בהצלחה
 

N0osha

New member
תודה על התגובה =]

כל התגובות כאן ממש מעלות לי חיוך [שקשה מאוד להוציא ממני בזמן האחרון!] את ההורים לא שיתפתי. אין לי ממש במה. אבא עובד עד מאוחר ואמא היא פשוט... אמא. פשוט לפעמים חוסר הפרגון שלהם או האדישות קצת מוציאים ממני את הרצון לשתף אותם... ולפי מה שאת אומרת, אני כנראה בהתחלה, כי אני באמת בוחנת כל הזמן מה אומרת! במיוחד לאנשים חדשים! אז אולי יש לי תקווה =]
 
למעלה