היי...

[_דקלה_]

היי...

רציתי להגיד שהייתי נורא רוצה גם לכתוב בפורום הזה כבר הרבה זמן.. אבל.. אני לא חושבת שאני מסוגלת לפחות לא כרגע אולי בעוד כמה ימים או שבועות נראה איך הדברים יתגלגלו אני יודעת שזה יעשה רק טוב אבל אחרי כל כך הרבה זמן של הדחקה אני פוחדת לדעת מה יקרה כשזה יצא החוצה אז אולי... נתחיל בגיחות קצרות... הפחד הכי גדול זה.. שאני חושבת שמוות זה לא דבר כל כך קשה כמו שזה נראה נשמע לא הגיוני ומטורף לחלק מכם אבל.. הסברים בהמשך... החייכנית, דקלה

 

[הלן...אמא של אמיר]

היי דקלה..טוב שהתחלת לכתוב משהו

עם הזמן יבוא גם ההמשך. ולגבי הפסקה האחרונה שלך שהמוות זה לא דבר כל כך קשה, מסקרן אותי לדעת למה התכוונת.

 

[_דקלה_]

התכוונתי ש....

לאבד בן אדם אולי זה קשה.. אבל משלימים עם זה וזה עובר.. אומנם משאיר צלקת אבל החיים לא הופכים לשחורים לא כל לילה ממרמרים בבכי וככל שהזמן עובר חושבים שזה הופך להיות יותר ויותר קשה כי הגעגועים גוברים אבל לא דווקא בגלל שמשלימים עם המצב בא משהו שאומר לך בתת מודע "זה מישהו שאתה אוהב שהלך ולא תראה עוד איך אתה מסוגל?!?" ואז שוב מנסים לשקוע בדיכאון כדי שחס וחלילה לא תחושו בגידה באהוב שהלך... זה מה שאני חושבת.. בערך זה נושא יותר גדול

 

[מיכל בר]

דקלה יקרה

נגעת בנקודה חשובה, לדעתי, העניין הזה של לא להרגיש בגידה אם ממשיכים לחיות ולחוות, ממש, חיים. רבים וטובים פוחדים לשכוח, לא לזכור בדיוק, שתטשטש להם הדמות שהם רוצים לנצור בתוכם ואולי לאלה את מתכוונת שמקבלים תזכורת בתת מודע שלהם על המת שלהם. רבים וטובים אחרים יודעים שמותר, שמותר לחיות, שמותר לא לבכות יומם וליל, ושזה לא פוגם כהוא זה בזיכרון ובמה שנמצא אצלם ממילא יום וליל בלבם. וגם הם מקבלים תזכורות, מהתת מודע, מהמודע, מהבלתי אפשרי לשכוח. אותה תזכורת, היא הבור שנוצר עם היעלמותו של אותו אדם שאהבו כל כך, ואני בעצם לא יודעת אם זו תזכורת או לזכור או משהו אחר. וגם אני חושבת שטוב שהתחלת לגעת בדברים המודחקים האלה.

 

[benni (mac)]

קודם כל חיוך בחזרה

ואחרי החיוך-משפטך הראשון היה מאוד נוגע.בין שאר המשפטים,אני מודה,היו גם כאלו שסיקרנו אותי,אבל,ברור לחלוטין-שבזמנך ועל פי תחושתך.ואני?אני סתם,באמת סתם כבר לא ישן כמה ימים,ולא בגלל כאבי אובדן או שכאלו(ולא שאין לי כאלו)הפעם כאבים פיזיים קונקרטים. לילה טוב.

 

[_דקלה_]

שיהיה לך לילה טוב ../images/Emo29.gif

אני מקווה שבכל זאת הצלחת להרדם...

 

[TaLoLaaaA]

משפט שחכמים ממנו אמרו - חומר למחשבה

המקורי!!! כמעט כל דבר שאני עושה מזכיר לי אותה... ואין יום שלא עובר בלי לחשוב עליה! *************************************************************** והנה משפט שמישהו חכם ממני אמר וחומר למחשבה. אזנכון שאנחנו חיים את החיים כי לצערנו או שלא לצערנו אי אפשר לעצור את החיים... אני זוכרת שאחרי השבעה דודה שלי היתה הרוסה ! ומישהו חכם אמר לה: "את לא חושבת שמיכלי משם למעלה מבקשת שיהיה לך רק טוב? היא רוצה שתמשיכי לחיות! חיים טובים! חיים שלמים!!! היא יודעת שלא תשכחי אותה...זה שתמשיכי לחיות ולהנות מהחיים לא אומר שתשכחי אותה...זה לא אומר שיפסיק לכאוב לך!...אבל את חייבת להמשיך לחיות ולהנות מהחיים!" אז לכל אלה מבינינו שנכללים ב"משפחת השכול" ....תחשבו על זה שהיקירים שלכם שאותם איבדתם לא רוצים שתפסיקו אץ חייכם! לא רוצים שתפסיקו להנות! הם רוצים שתמשיכו בחיים! ותהנו עד כמה שאתם יכולים! אני חושבת שעיקר הבעיה היא שברגע שאומרים למישהו להמשיך לחיות את החיים ולהנות מהם אז אוטומטית הם עושים משוואה של להמשיך לחיות ולהנות = לשכוח מהיקיר/ה ! וזה לא נכון! כשממשיכים לחיות זה לא אומר שאתם שוכחים מהיקירים שלכם...זה לא אומר שהכאב יפחת... טל.