היי

[•°• Gil The King •°•]

היי

אמממ, אני יוצאת למסע עוד יומיים, ועד עכשיו הייתי קצת אדישה לכל העניין. והיום זה קצת השתנה. אני ממש מרגישה איזה שהוא סוג של לחץ ואולי אפילו פחד. במיוחד עכשיו אחרי השיחה האחרונה עם הצוות שיוצא איתנו ושיחה אישית עם המדריך. בשיחה שלנו הוא שאל למה אני יוצאת למסע, עכשיו אצלנו האפשרות הזאת ניתנת לכל תלמיד י"ב שרוצה לנסוע, ולא צריך להתקבל למשלחת או משהו כזה כמו בבתי ספר אחרים. ישר אמרתי לו שאני יוצאת בגלל שניתנה לי האפשרות ושאם היה קשה מאד להתקבל למשלחת הזו אני לא חושבת שהייתי מנסה בכלל. ועכשיו חשבתי עם עצמי ואולי זה לא כל כך נכון, ופתאום הרגשתי שכל זה עומד להשתנות, שיכול מאד להיות שבזכות המסע הזה נושא השואה יהיה לי יותר חשוב ממה שהיה עד עכשיו, ושאולי אני אחשוב על הדברים בצורה שונה ממה שחשבתי עד עכשיו ושרוב הסיכויים שהמסע הזה לא ישאיר אותי אדישה. פתאום כשזה כל כך קרוב אני מרגישה ממש פחד. פחד כי פתאום אני לא כל כך בטוחה שאני מספיק חזקה בשביל זה, פחד כי אני לא בטוחה שאני רוצה להפסיק להיות אדישה (מבחוץ לפחות), כי זו כנראה הדרך הקלה בשבילי להתמודד עם זה. אני פשוט לא יודעת איך זה ישפיע עליי. אני לא יודעת למה כתבתי את זה כאן, אני בעיקר רוצה לשתף, ואולי להרגע, כי כרגע אני קצת לחוצה, יותר ממה שחשבתי שאני יהיה. איך אתם הרגשתם יום, יומיים לפני המסע?

 

[חולת המירוץ]

אמממ

תשמעי לכולנו יש חרדות, זה טבעי. נוסעים לארץ זרה שיודעים את ההיסטוריה שלה ומה היה שם. בסה"כ אני התרגשתי מאוד יומיים לפני, אבל ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון ויוצאת למסע החשוב הזה. אני מקווה שתפיקי מהמסע את המירב שתוכלי ואם לפעמים קצת קשה, אז מותר כי ס"הכ כולנו בני אדם עם פחדים וחששות וזה לגיטימי לגמרי מקווה שעזרתי מסע מוצלח ובהצלחה ותחזרי בשלום..............