כמה פרטים על הפרק
1) הפרק נכתב על ידי ג'יימס (שנוטה לפנות לצד האפל) ואנדי ברמן (שהפרקים שלו הכי טובים, לדעתי) וזאת כנראה הסדרה שזה פרק כל כך טוב. הוא גם הפרק שסלל את הדרך לפרק "שון נורה בחשכה" מהעונה הרביעית. 2) הפרק צולם במקביל לפרק "במעמקי הים", כך שכל הלילה שלפני הם צילמו את "במעמקי הים" ובבוקר הם התחילו עם צילומי הפרק "ערב עם מר יאנג". 3) הסצנה הראשונה שצולמה בפרק הזה היא הסצנה כששון מבין שיאנג היה במשרד שלהם והוא מתמוטט רגשית. זה צולם בדיוק אחרי הקטעים ב-עולם המים, ומי שזוכר את הקטעים משם, הם קטעים מצחיקים וקלים, כך שג'יימס נאלץ לעבור ממצב רוח עליז למצב רוח קשה מאוד (מה שמוכיח שוב איזה שחקן גדול הוא). 4) הבחור שמשחק את מרי הוא שחקן טוב מאוד של ג'יימס ושמו ג'ימי סימפסון (Jimmi Simpson). הוא שיחק בסדרות וסרטים רבים כגון: CSI, NYPD, 24 ועוד. בלי קשר - הוא גם נשוי לאחת מנשות ההפקה (מלני לינסקי). דבר נוסף - הוא באמת אכל את כל הסרדינים האלה ובאופן כללי נאלץ לאכול הרבה מאוד קופסאות סרדינים לאורך הפרק (דבר שגרם לו לבחילה). 5) הסצנה בקרון הרכבת צולמה כשהרכבת לא זזה (!) - וזה למרות הקול והקטע בו שון מאבד שיווי משקל (שוב - שחקן גדול). 6) בגלל בעיית זיהום - שון לא זורק פלאפון אמיתי למים, אלא זה רק צעצוע שנראה כמו פלאפון. 6) הסצנה בסוף עם ג'ולייט ושון - הבמאי נתן להם זמן להתכונן לכך ולא האיץ בהם בעיקר בגלל שהוא הבין כמה זה קשה לשניהם. ג'יימס מחשיב את הקטע הזה לקטע הכי טוב בסדרה אי פעם. 7) השיר בקטע בסוף עם ג'ולייט ושון נקרא: David Gray - Say hello, wave goodbye - זאת בחירה של במאי הפרק, מל דמסקי (Mel Damski) (לדעתי, הבמאי הכי גדול שלהם - אחרי ג'יימס, כמובן).