צילום: Pexels
האמונה הרווחת בקרב הציבור היא כי לגברים עדיף למהר להתגרש בבית הדין הרבני, ואילו לנשים כדאי לפנות במהירות לבית המשפט לענייני משפחה. מדובר באמונה שגוייה, ההחלטה על הערכאה אליה עדיף לפנות, אינה טמונה במגדר, אלא בנסיבות ובעובדות של כל מקרה לגופו.
בחירת הערכאה המשפטית צריכה להתרחש במהירות. במסגרת "מירוץ הסמכויות", הראשון שפונה לערכאה המשפטית, זוכה לבחור היכן להתגרש. יחד עם זאת הבחירה בערכאה בה יתנהל הליך הגירושין, צריכה להיות שקולה וחכמה.
מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?
בית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי ואילו בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה.
העקרונות של בית המשפט לענייני משפחה הם ערכי השוויון והשיתוף ולכך השפעה על כל נושאי הגירושין:
חלוקת רכוש – חלוקה שוויונית בהתאם לחוק יחסי ממון או חזקת השיתוף.
זמני שהות – נטייה לחלוקה שוויונית בהתאם ליכולת ההורים ולטובת הילד.
מזונות – בילדים מעל גיל 6 – העדפה לחלוקה שוויונית של הנטל, בהתאם לפערי השכר וזמני השהות שנקבעו.
לעומת זאת העקרונות של בית הדין הרבני מבוססים על הדין הדתי. בית הדין פוסק על פי שאלת האשמה בגירושין, ומייחס חשיבות רבה לסוגיות הלכתיות, כגון בגידה, עזיבה של הבית וכו'. לכך עשויה להיות השפעה על כל הנושאים הנלווים לגירושין.
מתי כדאי לפנות לבית הדין הרבני?
תביעה לשלום בית
אם אתם מבקשים להמשיך את חיי הנישואין ולהמנע מגירושין, ניתן להגיש תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני בלבד. תביעה זו תעכב את הליך הגירושין. כמו כן התביעה מאפשרת לאישה סעד של המשך מגורים באותו הבית יחד עם הילדים (ולמנוע את מכירתו), מתוך ההנחה שלצורך שלום בית, דרוש בית.
חשוב לקחת בחשבון שבית הדין הרבני ידחה תביעה לשלום בית שמוגשת בחוסר תום לב, כאשר צד לא מעוניין בשלום בית, אלא הגיש תביעה במטרה אסטרטגית לעכב את הליך הגירושין, או למנוע את מכירת הבית.
רכוש בבעלות של אחד מבני הזוג בלבד
במקרים בהם הרכוש נמצא בבעלות אחד מבני הזוג, בית הדין הרבני יטה לפסוק על פי הבעלות הרשומה ברכוש. כך במקרים בהם דירת המגורים נרשמה על שם אחד מבני הזוג בלבד, עדיף לבעל הזכויות בטאבו להתגרש בבית הדין הרבני, שכן בבית המשפט יתכן והדירה תחשב לרכוש משותף.
רכוש רעיוני: נכסי קריירה ומוניטין
במקרים בהם אחד מבני הזוג צובר מוניטין במהלך הנישואין, בעיקר כאשר מדובר בבעל עסק, עדיף לו לפנות לבית הדין הרבני.
בית המשפט רואה במוניטין נכס בר חלוקה, מסביר עו"ד עודד חן, והוא יאמוד את השווי ויחלק את המוניטין שנצבר בתקופת הנישואין בין בני הזוג. לעומת זאת, בית הדין הרבני לא מכיר במוניטין כרכוש שיש לחלק בין בני הזוג, וכך כל צד ישאר עם המוניטין שצבר.
בגידה בבן הזוג
בית הדין הרבני בוחן את סוגיית האשמה בגירושין, והיא עשויה להשפיע לא רק על מתן הגט ותשלום הכתובה, אלא גם על נושאים נוספים בגירושין.
כך למשל בית הדין הרבני פסק במקרה בו אישה בגדה בבעלה שהרכוש לא יחולק באופן שוויוני בין בני הזוג, בהתאם לסעיף בחוק יחסי ממון המאפשר חלוקה לא שוויונית בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בית הדין קבע שבגידה ממושכת במשך שנים מחלישה את השיתוף בין בני הזוג ועל כן פסק לאישה חלק מופחת ברכוש.
בג"צ לא נותר אדיש לפסק הדין, ביטל אותו, וקבע חלוקה שוויונית של הרכוש. בג"צ קבע שוב שאין מקום לשיקולי אשם ובגידה בחלוקת הרכוש בין בני הזוג. בגידה אינה נסיבה מיוחדת המצדיקה חלוקה לא שוויונית של הרכוש.
מכל מקום, פרשנות חוק יחסי ממון עשויה להיות שנויה במחלוקת בין הערכאות השיפוטיות, ולהקנות לבן הזוג הנבגד יתרון בבית הדין הרבני.
זיקה דתית של אחד מבני הזוג
בית הדין הרבני רואה את טובת הילדים באופן שונה מבית המשפט, לעיתים זיקה דתית של אחד מבני הזוג עשויה לסייע לו בכל הנוגע לסוגיית המשמורת וזמני השהות עם הילדים כשבית הדין הרבני יטה לטובת הצד בעל הזיקה הדתית.
יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון שלא כך הדבר בכל מקרה ומקרה ויש לבחון את הנסיבות. הזיקה הדתית של אחד ההורים, אינה חזות הכל בעיני בית הדין, וישקלו שיקולים נוספים של טובת הילד לשהות עם כל אחד מהוריו.
התשובה היא בכל מקרה לגופו
בשורה התחתונה, הבחירה בין הערכאות תלויה בעובדות ובנסיבות של כל מקרה לגופו, ויש לבחון מהי הערכאה שתטיב יותר עם בן הזוג שבוחר בה. מדובר בבחירה עדינה שצריכה להתנהל בחוכמה, תוך מחשבה מקדימה ותשומת לב לכל פרט ופרט בהליך הגירושין. בחירה שגויה, עשויה להתגלות כטעות טקטית גדולה שתשנה את כל התמונה המשפטית.
נערך לאחרונה ב: