היכרות ראשונית
שלום לכולם, שמי בני, בן 31, מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי. עברתי, כמו רבים אחרים אני מניח, ילדות לא קלה ומלאת חוויות קשות, בעיקר בבית הספר. הגימגום (אני מודה) שלט על חיי במשך תקופה ארוכה ומטבע הדברים גם ממשיך וימשיך להשפיע. כיום אני שלם עם עצמי ומקבל (כמו כל חברי, משפחתי ,עמיתי ובן זוגי) את הגמגום כחלק ממני, כך שהוא לא ממש מפריע לי להנות מהחיים. למרות זאת, עדיין מקננת בי הפנטזיה להפטר ממנו. עיינתי בפורום, ואמשיך עוד לעיין, ואולי אחליט על אחת מהשיטות המוזכרות כדרך טיפול. כמו שאומרים, אף פעם לא מאוחר מדי. איני יודע כמה זמן הפורום הזה קיים, אבל הוא רעיון מצויין שחשבתי עליו בעבר ואם לא הייתי עסוק מדי הייתי מקים אותו בעצמי. בלי קשר, אני מנהל פורום אחר ב-ynet, פורום גאווה. אז נעים מאוד להכיר, בני
שלום לכולם, שמי בני, בן 31, מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי. עברתי, כמו רבים אחרים אני מניח, ילדות לא קלה ומלאת חוויות קשות, בעיקר בבית הספר. הגימגום (אני מודה) שלט על חיי במשך תקופה ארוכה ומטבע הדברים גם ממשיך וימשיך להשפיע. כיום אני שלם עם עצמי ומקבל (כמו כל חברי, משפחתי ,עמיתי ובן זוגי) את הגמגום כחלק ממני, כך שהוא לא ממש מפריע לי להנות מהחיים. למרות זאת, עדיין מקננת בי הפנטזיה להפטר ממנו. עיינתי בפורום, ואמשיך עוד לעיין, ואולי אחליט על אחת מהשיטות המוזכרות כדרך טיפול. כמו שאומרים, אף פעם לא מאוחר מדי. איני יודע כמה זמן הפורום הזה קיים, אבל הוא רעיון מצויין שחשבתי עליו בעבר ואם לא הייתי עסוק מדי הייתי מקים אותו בעצמי. בלי קשר, אני מנהל פורום אחר ב-ynet, פורום גאווה. אז נעים מאוד להכיר, בני
