היכרות

דנה אז

New member
היכרות

שמי דנה,
אני גרה בישוב קטן בצפון הארץ, ועוסקת בתחום החינוך.
לפני כשנתיים וחצי איבדתי את בני ז"ל בהיותו בין שנה וחודש. בחג החנוכה מת באופן פתאומי, ממחלת השפעת.
בעלי שישן באותו הלילה לידו קם בבוקר ומצאו במיטה ללא רוח חיים.
בני היקר שנולד לאחר הריון קשה ובלידה לא פשוטה. בני המתוק עם חיוך שובה לבבות.
גם היום עדיין קשה לכתוב את הדברים.
בנוסף יש לי עוד בת נסיכה אמיתית, היא ובעלי אהובי הן מקור כוחי הם הגורמים לי לחייך כל יום, להרים את הראש ולהמשיך ברגעים הקשים.
הקושי באובדן שהכאב, הגעגוע והחוסר מלווים אותך כל הזמן. אי אפשר להסביר במילים, אבל הוא תמיד עימי בני מחמדי.
אין לי רקע טיפולי, רק הנכונות והרצון לתמוך באחרים, כמו שהפורום נתן לי מקום בתקופה הראשונה.
עברו שנה וחצי מאז נסגר הפורום במתכונתו הישנה.
מקווה שאצליח לבנות פה פינה חמה, מקום בו המשפחות השכולות יוכלו לחלוק את הזכרונות והתחושות.
ויקבלו כוחות להמשיך הלאה, להרים ראש ולשוב לחייך אל העולם.
 

ענן כבד

New member
לדנה

המנהלת החדשה של פורום "משפחות שכולות" היוצא לדרך ,קבלי את הערכתי על יוזמתך .
מי יתן והפורום יהווה מקור עידוד ואור ,פינה לתמיכה הדדית ,הבנה ועצה לכולנו החווים את השכול .
בהצלחה דנה .
אני ענן כבד חברה בפורום הורים שכולים ,עד סגירתו .
חיה את השכול מזה תשע שנים מאז פטירתו הפתאומית של בני -ילדי הצעיר בגיל 17 ,ממחלת הלוקמיה. כסערה חי את חייו בעין הסערה נעלם ,ואנו חווינו רעידת אדמה ושבר גדול ..
ומאז משא החיים כבד והצעדים בכול תחום ותחום לאים וכואבים..לא מובנים.. ובכול זאת ממשיכים .
על הנכונות לפתיחת הפורום ,כפינה ומקום חשוב ורצוי לנו ,אני מודה גם לך מנהלת האשכול לי.
מקווה שלאט לאט יצטרפו המעוניינים והפורום ישא את אופיו המתאים והמחבק .
ושוב לדנה חן חן וישר כוח !
 

דנה אז

New member
תודה ענן כבד

מקווה שבפורום נקבל את החיבוק ברגעים הקשים, נמצא מעט נחמה
בעזרת התמיכה והשיתוף נצליח להרים את הראש בחלוף הרגע. ו
להמשיך בחיינו, ולחייך ליקירנו שאתנו.
 

אתי כק

New member
דנה

ראשית יישר כוח על היוזמה הברוכה ,מקווה שהמקום ישמש בית חם ואוזן קשבת למי שזקוק לכך,
לחבק ,להקשיב ,וגם לתת עצה ,מי יתן ולא יצטרפו עוד משפחות לשכול האיום .
היכרות
אני אתי גרה במרכז הארץ ,לפני שנתיים וחצי איבדתי את בני החייל מאור בן הזקונים בתאונת דרכים
טרגית ומיותרת כשעשה את דרכו לבסיס בדרום הארץ ,בני היה נוסע ברכב וישב ליד הנהג ,הכאב גדול
ואין מזור,הקושי הוא ענק והתמודדות עם האובדן היא יום יום,שעה שעה .
מקווה למצוא פינה חמה לחלוק זיכרונות ממאור עיני.
 

דנה אז

New member


המוות מתאונות הדרכים נראה כל כך מיותר. וכל הזמן מצטרפות בגללו עוד משפחות לשכול.
כל כך איום, עצוב וכואב.
 

liat1953

New member
דנה
על הפורום


אתי שהודעת לי על הפורום
כעת מחוסר זמן לא ארחיב
נתראה כאן
ליאת
 
ערב טוב ברכה והצלחה לפורם היוצא לדרך

ראשית תודה לאתי שידעה אותי על הפורם בהתחדשותו.
לדנה המנהלת החדשה ברוכה תהיי על היוזמה הכל כך חשובה ונחדש ימינו כקדם,לי אישית היה חסר מאוד שאין שום פורם על שכול שחוינו לצערינו הרב הייתי חברה בפורם הורים שכולים הישן ונעזרתי בו רבות ,קבלתי תמיכה אין סופית .הפגישות הנהדרות נתנו לי הרבה,המנהלות הקודמות עשו השתדלות כדי שיהיה לנו כותל המערבי ,בו נוכל לבכות ,לקטר,הפורם היה לנו ככתף ומשענת ,כאן יכולנו לדבר והיו מבינים אותנו ,כי הרי כולנו באותה הסירה ,וכאן אחד מבין את השני.
שמי יפית ואני סבתא של מאור היקר שנחטף לנו בין לילה מהחידק הטורף ומאור עלה בין לילה בסערה השמימה מבלי שהתכוננו,ילד שביום חמישי היה בכיתה א' בא הביתה אחרי שכל השבוע התלונן שכואב לו הגרון היה בביקור אצל הרופאה נשלח למשטח גרון ועד שהתשובה הגיעה כבר לא היה לנו ילד,מאור ומשפחתו גרו מעלי אני גרה בישוב בו כל אחד גר בבית פרטי כך שבנינו קומה שניה לביתי ושם גרו,מאור היה הרבה זמן אצלי בבית אהב לבוא לגן שלי ולראות את הילדים{אני מנהלת משפחתון}אני מאחלת לפורם שימשיך ונוכל לתת כתף אחד לשני ברגע של משבר כל טוב ברכה והצלחה ממי יפית
 

דנה אז

New member


סיפורך העלה דמעות בעיניי, מבינה שהיית מאוד קשורה לנכדך.
גם אני כמו שסיפרתי איבדתי את בני באופן מפתיע. לקח המון זמן עד שהבנו שהוא איננו עוד. אני לא יודעת אם זה חלק מתהליך האבל, או הפתאומיות של האובדן.
האם בתך ובעלה עדיין גרים מעליך? איך הקשר שלך איתם? ואיך עם שאר הנכדים?

יפית מקווה שנעמוד כולנו בציפיות ויחד נבנה לנו כאן פינה חמה ותומכת לכל.
 
למעלה