הילדה היפה שלא הייתה מספיק חזקה....

הילדה היפה שלא הייתה מספיק חזקה....

ילדה מדהימה, שהיה לה הכל ילדה מדהימה, שדווקא לה לא הגיע לסבול. תמיד כשדיברנו, אמרת לי שאת שונאת את החיים... אבל אף פעם, לא היו לך הסברים. היית ילדה יפה, היית גורם לקנאה!!! היו לך אין סוף חברים... אז מה, מה היה רע לך בחיים??? את ילדה אנוכית!! ועל זה לא אסלח לך... היית יכולה לקבל עזרה, הייתי איתך! ואת, היית האהבה הגדולה שלי, את היית לי כמו אחותי... דיברנו על הכל, היינו יחד... חלקנו כאב, שמחה...וגם את הפחד. אסור היה לך לעזוב...להשליך כך את הכל, תראי כמה גרמת לכולנו לסבול... אני הולכת פעמיים בשבוע או יותר...לבקר את הורייך ואת אחיך, רואה תמונות שלך, כילדונת, כנערונת... לירוני, את כל כך חסרה לנו בחיים, הורייך, הם בקושי ממשיכים. אם היית נשארת, הייתי לך עוזרת, אבל בחרת לברוח, מכל הצרות, וכשמתת, שמעתי רק בכי וזעקות. הוא אמר לי, שאני כועסת עלייך כי לא לקחת אותי איתך... וכשהוא קרא את המכתב הזה, הוא אמר: "זה מתאים יותר לך" לירוני הבטחנו שבעוד שנה אני ואת הולכות ביחד, ולא יכלת לחכות, השארת אותי לבד בפחד... אז הוא חושב, שהמכתב בעצם מדבר עליי, לירוני שלי...את והוא, הייתם חיי!! ועכשיו, הוא שוכב בקבר, כמוך... 2 גופות של מלאכים, קבורים עם בני תמותה פשוטים, הוא הבטיח לי שהוא תמיד יהיה איתי, אחרי מה שקרה... והוא שיקר, הבטחתו הופרה... הוא מת, ואת מתה... לתור שלי, אני מחכה.
 

התמימה

New member
בחיוך כואב

אני מרגישה את הכאב שבין המילים, את הסבל, והנה אנחנו אוהבים והנה האנשים הולכים, אנשים שאהבנו אנשים שאנחנו אוהבים אנשים שנאהב. לא יודעת למה הבנתי כל כך את מה שכתבת, כאילו הייתי שם, ולא הייתי, אולי הנכונות לתת הרצון והחוסר אונים כי אי אפשר לעזור כבר. אבל אהבת! והם ידעו שאהבת! זה דבר נפלא, לדעת שאנחנו נאהבים. מנסה לא להישמע בנאלית ומרגישה כך... רק תזכרי שישנם לצידך עוד אנשים שאפשר לאהוב
 

התמימה

New member
אני מרגישה את זה

ממה שאת כותבת, אבל זה מאוד חשוב ללמוד לאהוב את עצמך גם למענך וגם למען האנשים שאת אוהבת. אומרת זאת מי שגדלה על כך שהיא לא שווה אהבה...
 
כל אחד שווה אהבה...

אני אחת, שהייתה לה המון אהבה...ועדיין יש אבל אני, אני ילדה שלא מכירה את עצמי... אני הייתי פעם ילדה יפייפיה...עם מלא בנים...ועם מלא אהבה...וחברות...ומשפחה... היום יש לי את כל זה...רק שאני, זאת לא אני
 

התמימה

New member
גם את

האמת שרציתי לשלוח לך מסר אישי, לדבר יותר אחד על אחד אבל המחשב לא הסכים אז אני כותבת לך פה, אז אם את רוצה לדבר באופן אישי... את חווית אובדן, של אנשים שאהבת, אז כרגע את צריכה להחלים, בחיים אנחנו חופטים מהלומה ולומדים שוב לקום על הרגליים ולהמשיך לצעוד, וזה מה שאת תלמדי לעשות, ואת תמשיכי בחייך, ואת תשתני ותתבגרי ותתפתחי, אבל זה לא אומר שאת תשכחי אותם, זה פשוט אומר שאת תמשיכי הלאה, תזכרי אותם אבל תמשיכי לחיות את חייך, והם ימשיכו לחיות בעזרת אהבתך בתוכך. אז אולי זאת לא את, לא כמו שהיית פעם, ואולי עכשיו עצוב וכואב, אבל אני ידועת שאת תמצאי את הדרך, את הדרך לחייך שוב, וזה לא קל, אני יודעת, אני חוויתי אובדנים משלי, והצלחתי לשרוד ולחיות בדרך, ולהסתכל במראה ולהיות גאה במה שנוצר. את עדיין פה, ויש לך אותנו, להתימך בנו. זה לא הרבה אבל זה משהו
 

התמימה

New member
וסלחי לי אם זה יכאיב לך

אבל... איך הוא נהרג? אם את יכולה לפרט אם זה קשה מדי אז לא
 

בל בל

New member
תגובה...

המכתב שלך מאוד ריגש אותי. אני מאוד מצטערת שאבדו לך שני חברים טובים ואני מקווה שיהיה לך רק טוב בעתיד. קראתי את כל שכתבת על כך שיש לך הכל כמו פעם רק שאת לא כמו פעם. אני יודעת שמה שאני הולכת להגיד עכשיו הוא לא כל כך מעודד אבל כך המצב לרוב. לא משנה כמה שתנסי להחזיר את חייך למסלולם הקודם זה אף פעם לא יהיה כמו שהיה כי ברגע שהמוות מתערב הכל משתנה. המטרה היא לקבל את האני החדשה שנוצרה כתוצאה מהמוות, להעריך את מה שיש לך עכשיו, להעריך את מה שהיה לך אז, את מה שהם העניקו לך, להזכר בעבר עם חברים ולבנות עתיד עם חברים חדשים את צריכה להמשיך לחיות בשבילך ובשבילם. לא לפחד להנות , לצחוק , להתבגר וגם קצת להרפות. אני מאחלת לך המון הצלחה בכל אשר תעשי ושתהיה לך שבת שלום בל בל= ענבל זה מצב לא נסבל (החלפתי שם).
 
תודה לכן...

על ההסברים... ותאמינו לי שמעתי הרבה הסברים אבל תמיד נחמד לדעת שיש עוד אנשים שמוכנים לעזור...ולתת...כי פשוט הם יכולים =) תודה לכן...באמת אבל השתניתי...לפני 3 שנים ושני הילדים האלה, היו הגואלים שלי... שהצילו אותי מכל המצב שלי... וכשהם מתו...הכל חזר לקדמותו
 
למעלה