הילדה התחילה את הגן

[חגית אליה]

הילדה התחילה את הגן ../images/Emo7.gif

שלום, שמי חגית ואני אמא לאריאל בת שנה וחצי. ב 2.9 אריאל התחילה ללכת לגן, והיום לאחר 3 שבועות היא עדיין בוכה בהיסטריה כשמים אותה בבוקר בגן, ולא מוכנה שנעזוב אותה. בשביל להקל עליה את ההתחלה דאגנו שכל יום סבא וסבתא יקחו אותה יותר מוקדם מהגן. אני לא יודעת מה לעשות בשביל להפסיק את הבכי בבוקר, הצעות????

 

[אמא של בנות]

מה את עושה כשהיא בוכה?

גם הודיה כשנכנסה למעון בכתה הרבה. תני לה הרגשה (אמיתית) שאת שלמה עם המעשה הזה, שאת שמחה ובוטחת בגננת. בהצלחה..

 

[חגיתושתוש]

../images/Emo13.gif

תודה על העצה. הבת שלי טורחת להתחיל לבכות כבר שנכנסים לגן ולא מחכה אפילו שנגיד לה שלום. בכל מקרה - הבוקר היתה התפתחות מדהימה - הילדה שכחה לבכות !!! כשהיא נזכרה היא סחטה 3 דמעות ורצה לשחק עם כולם. פעם ראשונה שעזבתי את הגן עם חיוך

 

[ש_ל_ג_י_ה]

גם אני באותה סירה... אז מה עושים?

גם אני אמא לתינוק חמוד ומקסים בן 10 חודשים והבכי שלו ממש קורע לב כל בוקר. ואז אני יוצאת עם דמעות על הלחיים. אז מה עושים?

 

[אמא של ירין]

קשה

לא לוותר , לכל ילד זמן שלו להסתגל , רק לבדוק אם המקום מתאים לה , אם הגננות מסוגלות להכיל את הבכי שלה ולחכות , עברתי את זה כשירין היה בן 11 חודש ונישברנו , אני איתך , רק להיות עיקבי. במשך היום היא בוכה?או רק בפרידה?

 

[eyanaa]

תשובה מורכבת

כמובן שיכולות להיות כמה סיבות. נסי לשלוח אותה לן עם צעצוע או כל דב אחר שהוא שלה מהבית. תישארי איתה בגן ואל תהיי לחוצה לעזוב. אם הגננת מספיק רגישה היא תעזור לה להתנתק ממך. פשוט תחבק אותה ותושיב אותה עם הגב אלייך ואז תוכלי לצאת. חוץ מזה יכול להיות שיש משהו שמפריע לה בגן! גננת, ילד מטריד - כל דבר...לנסות להיות עירנית בבוקר וגם כשלוקחים אותה חזרה.

 

[חגיתושתוש]

היום היינו עם אריאלי בגן

בבוקר היא לא הרגישה כ"כ טוב ובעלי חשב להשאר איתה בבית, לאחר התייעצות הוא לקח אותה לגן ונשאר איתה שם, ואח"כ אני באתי להחליף אותו. אריאל הולכת כל יום לגן עם הפיל שלה (שהוא קדוש ואסור לאף אחד לגעת בו) והוא די מנחם אותה, אבל אולי גם קצת מעקב אותה, כי חלק גדול מהיום היא יושבת על הספה שלה (שאסור לאף אחד אחר לשבת עליה) ומחבקת את הפיל... אנחנו כולנו תקווה שאחרי שיגמרו החגים, ויתחילו להיות שבועות מלאים בגן היא תתרגל, ואולי אפילו תהנה... נעדכן אותכם...

 

[yorck]

שחר והשמיכה הורודה

כשבתי הלכה לגן היא לקחה איתה את השמיכה הקטנטנה שהיא ישנה איתה בלילה, היא היתה מחוברת אליה כשלושה חודשים וזה גם מנע ממנה להתשתתף וגם גרם לה למריבות עם ילדים שהזיזו או לקחו לה אותה. אבל השמיכה גם נתנה לה הרגשה שהיא לא לבד והיא לא בכתה. לאט לאט ובעידוד עדין מצד הגננת היא הניחה את השמיכה במקום ספציפי רחוק מכל ילד ונגשה להשתתף במשחק, מידי פעם היתה עוזבת הכל ורצה לשמיכה. במשך כמה חודשים היא עברה תהליך הפרדות מהשמיכה וכשהיא הרגישה שהיא לא זקוקה לה יותר היא שמה אותה בתיק. מאד חשוב לעבוד עם הגננת שתמנע מילדים להציק לה ותעודד אותה להניח לצעצוע להשאר במקום "מוגן" כביכול אבל נגיש. חוץ מזה חשוב להפגין ביטחון בתהליך הפרדה בבוקר ולחזור ולשנן לה את המשפט "עכשיו את הולכת לשחק עם הילדים בגן וכשתסיימי אמא/אבא יבואו לקחת אותך" המשפט הזה מאפשר לילדה להבין שיש איזשהו סדר יום הגיוני מובן וברור שבסופו היא בטוח תיפגש איתכם. על כך מקרה אם היא בוכה יותר מחודש-חודש וחצי צריכה להדלק אצלכם נורה אדומה בקשר לגן. בהצלחה.

 

[Iris G]

לנו היו חודשיים קשים

הבן (שנתיים) לא הפסיק לבכות במשך חודשיים תמימים, נשארתי שעה, שעתיים, חצי יום, 10 דקות, כלום. ידעתי שהגן מעולה, המורות נהדרות וכולי ולא חששתי. כשכבר הפסיק לבכות, היה שבוע חופש, והסיפור התחיל מחדש. תני לה זמן. היא תתרגל וזה יעבור.