"הילדה שנשארה לבדה"/ ליסי רוזייה-
פונטיין. היה לי עותק של הספר הזה בתור ילדה קטנה. שכחתי ממנו לחלוטין עד שנתקלתי בו אצל איתמר בשבוע שעבר, ותחושת הבטן אמרה לי לקנות אותו, כי מאוד מאוד אהבתי אותו בתור ילדה. וכך אתמול, כשלא הצלחתי להרדם, עשיתי מה שאני תמיד עושה - קראתי ספר ילדות
. קלייר היא ילדה פריזאית קטנה, שאמה לא מצליחה למצוא עבודה בפריז, ועונה למודעה באחד הכפרים. כשמזמנים אותה לראיון, היא משאירה את קלייר לבדה ל"יומיים שלושה" ונוסעת. קלייר נשארת לבד, ומתיידדת עם פיירו שגר בדירה הסמוכה. ביום הראשון להיעדרה של האם קלייר הולכת לטייל, ומגיעה ל"שוק הציפורים", שם היא פוגשת את מר איזידור, מוכר ציפורים, והם מתיידדים. כשאמה של קלייר לא חוזרת, מתחילות הבעיות האמיתיות - השוערת מאיימת לזרוק את קלייר מחדרה, אין לה כסף לאוכל, והנשים בבניין אכזריות מאוד כלפיה. למזלה, יש לה את מר איזידור, שעוזר לה, ובסופו של דבר גם מסייע לה למצוא את אמה, שנפגעה (מסתבר) בתאונה. אחרי שקראתי את הספר, נזכרתי למה כ"כ אהבתי אותו. הספר מאוד מאוד אנושי, ומאוד מאוד "בגובה העיניים". כל התיאורים - גם של האמפתיה והידידות, וגם של האכזריות - מאוד אנושיים ולא מנסים להתיפייף. אחד המאפיינים האישיותיים שלי הוא שיש לי צורך בתחושת סדר וצדק בעולם. יש לי ממש בעיה אישית עם תחושת אי צדק, זה עושה אותי מאוד מרירה. הספר הזה קומם אותי מאוד בתור ילדה - הנשים שאכזריות כלפי קלייר, והיא שנשארת ידידותית וחביבה כלפיהן. חוסר היכולת של אנשים מבוגרים ובכלל אנשים להודות בטעות. קלייר, בניגוד לדמויות ספרותיות אחרות (פוליאנה, למשל) היא לא מושלמת, אלא פשוט ילדה מתוקה ואנושית. וככזו, גם לה יש תחושה לא נעימה של חוסר צדק, אבל לא צדקנית אלא אמיתית. הספר לא מתעלם מהתחושה, אלא פשוט נותן תשובה פשוטה וקולעת - "'ואני מבין יפה מאוד'- אמר פיירו - 'השוערת כועסת על עצמה על שהתייחסה אלייך כאל גנבת, והפכה את החדר שלך על פיו, בלי עוון בכפך. היא אינה יודעת אילו פנים להעמיד, ועל כן היא כועסת'". מעבר לזה, השפה פשוט נהדרת, והכתיבה נעימה וזורמת. גם בתור ילדה, וגם עכשיו, זה מקבל אצלי חמישה כוכבים
.
פונטיין. היה לי עותק של הספר הזה בתור ילדה קטנה. שכחתי ממנו לחלוטין עד שנתקלתי בו אצל איתמר בשבוע שעבר, ותחושת הבטן אמרה לי לקנות אותו, כי מאוד מאוד אהבתי אותו בתור ילדה. וכך אתמול, כשלא הצלחתי להרדם, עשיתי מה שאני תמיד עושה - קראתי ספר ילדות
