הילדים מספיק רוחניים. אל תפריעו להםו
הילדים מספיק רוחניים. אל תפריעו להם
תנו לילד להיות הוא, לחיות עם האמונות והתהיות שלו. תקשיבו, תקבלו, תנו לו להתפתח. הוא לא צריך בהכרח הדרכה רוחנית, טקסים או תפילות. לב טוב ורגעים פשוטים של אושר יספיקו בהחלט
סטפאני
בספרו "לדבר עם ילדך על אלוהים" כותב הפסיכולוג דייוויד הלר כי "המתנה הגדולה ביותר שאתה יכול לתת לילדך היא מתנת הנשמה.... מערכת של ערכים והבנות שבאמצעותם יסתכל על העולם". אצל חלק מההורים, מערכת הערכים לובשת צורה של מערכת אמונות מאורגנות, כמו נצרות, איסלם, יהדות או בודהיזם. אחרים רואים את העולם באופן פחות שיטתי, אך עודם בטוחים שקיים קשר רוחני בין בני האדם, העולם והבורא.
ילדים חשים בטוחים ומוגנים כשהם קשורים לרוחניות, מכמה סיבות: קשר שכזה מגביר ביטחון עצמי, מספק תחושה של הגנה ורווחה, ויש בו משום אמונה בטוב לבם הפנימי של אחרים. יותר מכל, בכך שיש להם קשר רוחני ובידיעה שהם אינם לבד, ילדים מסוגלים להתמודד טוב יותר עם אכזבות ומכשולים שצצים במהלך החיים.
ג'ין גראסו-פיצ'פטריק, אם לשניים ומחברת הספר "משהו נוסף: טיפוח הצמיחה הרוחנית של ילדיך", מציינת שבעוד קשר לאלוהי או לרוחניות אצל ילדים נשמע מוזר, "לדעתי, הכול תלוי בהבנה שלילדים יש כבר קשר שכזה, שהם נולדים איתו. כולנו כך, אך בדרך כלל אנו מאבדים אותו".
הסיבה לכך שאנו מאבדים קשר זה, לדעת פיצ'פטריק, היא מכורח המציאות: אף מבוגר שיפגין את הפתיחות והאמון של ילד בן ארבע לא יוכל לשרוד בעולם. ועם זאת, ביסוסו, או ביסוסו-מחדש של קשר פתוח ומלא אמון עם הרוחניות יכול להיות המפתח לאושרם העתידי של ילדינו.
כיצד אנו יכולים לעזור לילדינו ליצור או לחזק את הקשר האישי שלהם עם הרוחניות? מה עלינו לומר כשילדינו שואלים שאלות לגבי אלוהים? הנה מספר עצות מאנשי מקצוע בתחומי הרוחניות וגידול ילדים:
אפשרו לילדכם להיות ילד
אם נתחיל עם התפישה שלילדים יש מידה מסוימת של רוחניות כשהם נולדים, אזי מה שעלינו לעשות הוא להבין כיצד אותה רוחניות צומחת בתוכם, ולא לנסות להחדיר בהם רעיונות", אומרת פיצ'פטריק. דרך אחת שבה הם יכולים להתחבר לרוחניות שבתוכם היא פשוט באמצעות דמיון ומשחק. להתחפש, להעמיד פנים, לחלום... הדברים הללו, טוענת פיצ'פטריק, מקשרים את הילד עם חייו הפנימיים. ככל שירגיש נוח יותר עם כוח זה שנמצא בתוכו, כך יהיה לו קל יותר בשיח העתידי עם הטבע וענייני הרוח.
תנו לילד לשתף אתכם במערכת האמונות שלו
להורים אין מונופול על הראייה הנכונה של החיים. אנחנו רק חושבים שיש לנו… עיזרו לילדכם לחקור את תפישותיו ותחושותיו הוא, בכך שיצייר ציור, או יכתוב מכתב לאלוהים. שוחחו איתו על כך. כמו כן, עודדו את הילד המבוגר יותר ללמוד על דתות שונות; הדבר יאפשר לו לבחון במה הוא באמת מאמין.
הכירו בעובדה שגיל ילדכם יקבע את דעותיו
לדברי הלר, ילדים בגילאי 4-6 נוטים להתייחס אל החיים במונחים חיוביים, כשהם רואים באלוהים ישות פשוטה, אוהבת חיים. ילדים בגילאי 7-9 עשויים לקבל הסברים דתיים פורמאליים אודות טבעו של אלוהים, אך בה בעת יש להם שאלות שאינם נותנים להן ביטוי, ספקות ופחדים. ילדים בגילאי 10-12, אומר הלר,הם החקרניים ביותר לגבי העולם והנוטים יותר להביע ספקות בענייני דת.
ללא קשר לגיל ילדכם, בעודו נאבק עם השאלות לגבי העולם ומקומו בו, השתדלו לשמור איתו על ערוצי תקשורת פתוחים. "העובדה שהילד שואל שאלה היא סימן לכך שהוא סקרן ומתעניין ונרגש", אומרת פיצ'פטריק. "זהו סימן לצמיחה. אין צורך, בהכרח, שתהיה לנו תמיד תשובה, אך אנו יכולים לעזור לילד בחקר השאלה".
גלו מחדש את הטבע
הורים צריכים לעודד את ילדיהם ללכת דרך הגן, לשחק בשלג, לצפות בזרימת הנהר ולעשות דברים נוספים שמביאים אותם לידי קשר עם הטבע. "כל הדברים הללו מקרבים את הילד אל כדור הארץ, שזוהי דרך נוספת לחשוב על רוחניות", אומרת פיצ'פטריק. "אנו עוזרים לילדינו לחבר בין מה שבתוכם לבין כל מה שסובב אותם".
עסקו בפעולות התנדבות
הראו לילדיכם את יפי הנדיבות, באמצעות היותכם דוגמה ומופת. "אני מביאה ארוחות לקשישי העיר שאינם יכולים לצאת מהבית והם חסרי משפחה", מספרת סאלי טרנש משיקגו. "אני לוקחת איתי לביקורים אלה את ילדי בן השלוש, כדי שיראה עד כמה חשוב לתת לאחרים. ייתכן שאינו יודע בדיוק מה קורה, אך באיזשהו מקום בתוכו הוא מבין. בהמשך הדרך הוא רק יפיק מכך תועלת".
זיכרו כיצד הייתם
במקרים רבים, הדברים שבאמת העניקו לנו תחושת קודש, כילדים, לא היו קשורים ללבוש ההדור בשבת או לקריאת תפילות. דברים כגון מטבח מלא צחוק, מחווה נדיבה של חבר, שיר יפה, יכלו לגרום לנו להרגיש אהובים ושלווים ובאמת "מחוברים" לאלוהי. זיכרו שהדברים הטובים והאוהבים בחיים הם, בעצם, תמצית הרוחניות, והדבר נכון לילדים לפחות כפי שהוא נכון להוריהם
מהאתר מהות החיים
הילדים מספיק רוחניים. אל תפריעו להם
תנו לילד להיות הוא, לחיות עם האמונות והתהיות שלו. תקשיבו, תקבלו, תנו לו להתפתח. הוא לא צריך בהכרח הדרכה רוחנית, טקסים או תפילות. לב טוב ורגעים פשוטים של אושר יספיקו בהחלט
סטפאני
בספרו "לדבר עם ילדך על אלוהים" כותב הפסיכולוג דייוויד הלר כי "המתנה הגדולה ביותר שאתה יכול לתת לילדך היא מתנת הנשמה.... מערכת של ערכים והבנות שבאמצעותם יסתכל על העולם". אצל חלק מההורים, מערכת הערכים לובשת צורה של מערכת אמונות מאורגנות, כמו נצרות, איסלם, יהדות או בודהיזם. אחרים רואים את העולם באופן פחות שיטתי, אך עודם בטוחים שקיים קשר רוחני בין בני האדם, העולם והבורא.
ילדים חשים בטוחים ומוגנים כשהם קשורים לרוחניות, מכמה סיבות: קשר שכזה מגביר ביטחון עצמי, מספק תחושה של הגנה ורווחה, ויש בו משום אמונה בטוב לבם הפנימי של אחרים. יותר מכל, בכך שיש להם קשר רוחני ובידיעה שהם אינם לבד, ילדים מסוגלים להתמודד טוב יותר עם אכזבות ומכשולים שצצים במהלך החיים.
ג'ין גראסו-פיצ'פטריק, אם לשניים ומחברת הספר "משהו נוסף: טיפוח הצמיחה הרוחנית של ילדיך", מציינת שבעוד קשר לאלוהי או לרוחניות אצל ילדים נשמע מוזר, "לדעתי, הכול תלוי בהבנה שלילדים יש כבר קשר שכזה, שהם נולדים איתו. כולנו כך, אך בדרך כלל אנו מאבדים אותו".
הסיבה לכך שאנו מאבדים קשר זה, לדעת פיצ'פטריק, היא מכורח המציאות: אף מבוגר שיפגין את הפתיחות והאמון של ילד בן ארבע לא יוכל לשרוד בעולם. ועם זאת, ביסוסו, או ביסוסו-מחדש של קשר פתוח ומלא אמון עם הרוחניות יכול להיות המפתח לאושרם העתידי של ילדינו.
כיצד אנו יכולים לעזור לילדינו ליצור או לחזק את הקשר האישי שלהם עם הרוחניות? מה עלינו לומר כשילדינו שואלים שאלות לגבי אלוהים? הנה מספר עצות מאנשי מקצוע בתחומי הרוחניות וגידול ילדים:
אפשרו לילדכם להיות ילד
אם נתחיל עם התפישה שלילדים יש מידה מסוימת של רוחניות כשהם נולדים, אזי מה שעלינו לעשות הוא להבין כיצד אותה רוחניות צומחת בתוכם, ולא לנסות להחדיר בהם רעיונות", אומרת פיצ'פטריק. דרך אחת שבה הם יכולים להתחבר לרוחניות שבתוכם היא פשוט באמצעות דמיון ומשחק. להתחפש, להעמיד פנים, לחלום... הדברים הללו, טוענת פיצ'פטריק, מקשרים את הילד עם חייו הפנימיים. ככל שירגיש נוח יותר עם כוח זה שנמצא בתוכו, כך יהיה לו קל יותר בשיח העתידי עם הטבע וענייני הרוח.
תנו לילד לשתף אתכם במערכת האמונות שלו
להורים אין מונופול על הראייה הנכונה של החיים. אנחנו רק חושבים שיש לנו… עיזרו לילדכם לחקור את תפישותיו ותחושותיו הוא, בכך שיצייר ציור, או יכתוב מכתב לאלוהים. שוחחו איתו על כך. כמו כן, עודדו את הילד המבוגר יותר ללמוד על דתות שונות; הדבר יאפשר לו לבחון במה הוא באמת מאמין.
הכירו בעובדה שגיל ילדכם יקבע את דעותיו
לדברי הלר, ילדים בגילאי 4-6 נוטים להתייחס אל החיים במונחים חיוביים, כשהם רואים באלוהים ישות פשוטה, אוהבת חיים. ילדים בגילאי 7-9 עשויים לקבל הסברים דתיים פורמאליים אודות טבעו של אלוהים, אך בה בעת יש להם שאלות שאינם נותנים להן ביטוי, ספקות ופחדים. ילדים בגילאי 10-12, אומר הלר,הם החקרניים ביותר לגבי העולם והנוטים יותר להביע ספקות בענייני דת.
ללא קשר לגיל ילדכם, בעודו נאבק עם השאלות לגבי העולם ומקומו בו, השתדלו לשמור איתו על ערוצי תקשורת פתוחים. "העובדה שהילד שואל שאלה היא סימן לכך שהוא סקרן ומתעניין ונרגש", אומרת פיצ'פטריק. "זהו סימן לצמיחה. אין צורך, בהכרח, שתהיה לנו תמיד תשובה, אך אנו יכולים לעזור לילד בחקר השאלה".
גלו מחדש את הטבע
הורים צריכים לעודד את ילדיהם ללכת דרך הגן, לשחק בשלג, לצפות בזרימת הנהר ולעשות דברים נוספים שמביאים אותם לידי קשר עם הטבע. "כל הדברים הללו מקרבים את הילד אל כדור הארץ, שזוהי דרך נוספת לחשוב על רוחניות", אומרת פיצ'פטריק. "אנו עוזרים לילדינו לחבר בין מה שבתוכם לבין כל מה שסובב אותם".
עסקו בפעולות התנדבות
הראו לילדיכם את יפי הנדיבות, באמצעות היותכם דוגמה ומופת. "אני מביאה ארוחות לקשישי העיר שאינם יכולים לצאת מהבית והם חסרי משפחה", מספרת סאלי טרנש משיקגו. "אני לוקחת איתי לביקורים אלה את ילדי בן השלוש, כדי שיראה עד כמה חשוב לתת לאחרים. ייתכן שאינו יודע בדיוק מה קורה, אך באיזשהו מקום בתוכו הוא מבין. בהמשך הדרך הוא רק יפיק מכך תועלת".
זיכרו כיצד הייתם
במקרים רבים, הדברים שבאמת העניקו לנו תחושת קודש, כילדים, לא היו קשורים ללבוש ההדור בשבת או לקריאת תפילות. דברים כגון מטבח מלא צחוק, מחווה נדיבה של חבר, שיר יפה, יכלו לגרום לנו להרגיש אהובים ושלווים ובאמת "מחוברים" לאלוהי. זיכרו שהדברים הטובים והאוהבים בחיים הם, בעצם, תמצית הרוחניות, והדבר נכון לילדים לפחות כפי שהוא נכון להוריהם
מהאתר מהות החיים
