"הילדים שלי מחונכים ושלך לא"

[זהב טה ו ר]

"הילדים שלי מחונכים ושלך לא"

[URL]http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4830664,00.html[/URL]

טוב, אצלי זה ברור ששלי הרבה יותר מחונכים משלו

ואולי תמיד הגבר הוא ההורה שפחות מחנך, ובעיקר כשמדובר בגבר גרוש עם משמורת משותפת או הסדרי ראיה?

מה דעתכם?

 

[ornme1]

זה נושא טעון, בכל גיל.

למדתי להבליג.
מדברת רק כשממש ממש אין ברירה וגם אז מדלגת על הרבה דברים מתוך נטיה להמנע מפגיעה.
הוא קצת פחות מתחשב בדיבור, אמנם, אבל כמה וכמה פעמים הציע לילדי תמיכה, כספית ואישית, מבלי לומר לי. נודע לי מהם.
אז לא מתלוננת.

 

[kisslali]

אכן נושא טעון

קצת מעצבנת הכתבה בגלל שהיא כ"כ שטחית ולא מציעה כלים יעילים להתמודדות.
וכן, גם כשהם כבר ממש גדולים ואפילו מזמן לא גרים איתנו, יש שאריות של אי נוחיות.

אני מנסה להזכר איך זה היה עם אביהם, גם שם היו סגנונות הורות שונים מאד. נדמה לי שהילדים היו פשוט צעירים ואני הייתי איתם יותר. בפועל זה עבד יותר טוב, לא בגלל שהסכמנו אלא כי לא היה לנו מספיק זמן לא להסכים

ללי

 

[זהב טה ו ר]

הגנים של ההורה השני

זה מה שאני אומרת על תכונות פחות מחמיאות שאנחנו מוצאים אצל הילדים, שלי ושלו.
&nbsp
אבל האמת היא שיש לנו מזל שהכרנו כשהילדים כבר היו יחסית גדולים, בגיל ההתבגרות. אחרת אני מתארת לעצמי שהיו לנו חיכוכים גדולים בנושא, אולי עד כדי הפרדת מגורים. גם היום, כל הריבים הגדולים היו, בסופו של דבר, סביב נושא חינוך הילדים שלו, ובעיקר בפעמים בהם דוקא הסכמתי את עמדת האקסית שלו בנושא.
&nbsp
וגם אני, לאט לאט, לומדת לסתום