הילדים שלי....
אז הרבה התלוננו ושפכו מהרהורי ליבם.. אז גם החלטתי לפרוש פה את דברי.. אצלנו שנת הצהרים היא קודש קודשים, אומנם ילדי ישנים כל יום בגן (יום שלם עד 1600) אך תודה לאל שנותר לנו שישי שבת, בימים אלו הם אחרי ארוחת הצהרים נכנסים למיטה ויודעים שהם לא יוצאים ממנה עד שלא קמים אחר הצהרים, וזה כבר נהפך לשגרה והרגל. בלילה בתי הקטנה עדין מתעוררת - בת השלוש - פיפי, דיסה ועוד קצת טיולי לילה.... ובסוף נרדמים. אבל הכי הכי אין כמו שבת בבוקר... אז ישנים עד מאוחר, עוד יום שישי סוחבים ככה את הילדים שילכו לישון מאוחר, תמיד באים חברים או שאנחנו הולכים לחברים או שסתם משחקים ביחד בבית.. והזמן חולף לו ועובר והנה חצות מתקרב... .ככה שבשבת בבוקר שמתעוררים.. רואים את הזוית של השעון שתשע כבר ברקע.