הילדים של בן הזוג

זועמת1

New member
זה מאוד יפה

לצערי, אצלנו זה כבר לא יעבוד.
הם לא מוכנים לדבר איתי. מפיצים עלי שקרים נוראיים, שאני לא נותנת להם אוכל, גונבת להם דברי,נועלת אותם מחוץ לבית... ומה לא..אני מכונה אצלם בשמות גנאי שלא נאמר קללות( לא בפני, אבל כשהם מדברים בינם לבין עצמם). לא מוכנים לשבת לאכול איתי באותו שולחן.

אביהם מודע לכל זה וקשה לו מכל הכיוונים. גם להם קשה. אבל הם כבר גדולים!
אני לא מרגישה שבעלי מגבה אותי אם הוא מצפה שאעשה דברים עבורם. בשבילי זה מסר שאפשר להתנהג כך, גם אם אמר להם אחרת.
 

זועמת1

New member
זה נורא

אבל אני התיאשתי...אחרי כמויות כל כך גדולות של גועל במשך כל כך הרבה שנים, וכל כך כל כך הרבה נסיונות שלי - התייאשתי - ממש לא נעים לי להיות בסביבתם . הם כל כך גסי רוח. התייאשתי!!!
 

זועמת1

New member
חיפושית...

לגמרי הבנת אותי
הבעיה - שאם בעלי מבקש ממני משהו(זה יכול להיות סל כביסה של בנו הגדול - ואומר לי"צריך לכבס"
אם אסרב - בעלי נעלב ועושה לי ברוגז גדול.
האוירה בבית לא נעימה גם אם אני עושה וגם אם לא. שנים עשיתי מעל ומעבר . זהב לא תרם בכהוא זה לאוירה, נהפוך וא...למה להתנהג יפה...
לא מבינה מה הקשר לדכאון שלי כפי שכתהב למטה אחת המגיבות או טיפול שאני צריכה לעבור כדי להתחזק.
שאלתי איך יוצאים מהפלונטר...לא לעשות ולגרום לבעלי להבין שלא לגיטימי לנקוף אצבע עבור מתבגרים שגועליים אלי, מבלי שיפגע מזה ופרש את זה כחרם על ילדיו ויריב איתי.
תודה
 

זועמת1

New member
בעל נוראי

יש לי בעל שהוא אבא גרוש ואבא מאוד מסור לילדיו. זה לא ישתנה.
ילדיו אגב לא רוצים ממני דבר.. זה בעלי רוצה ממני
לא קל לו שילדיו לא מקבלים אותי. זה לא מצב פשוט.
זה עדיין לא סותר את מה שכתבתי ושאלתי...
&nbsp
 

ornme1

New member
את חושבת שהוא מבקש, לא כופה?

וכיצד להבין את המשפט הזה:
"זה מהדברים שהוא לא מוכן להתפשר עליהם. בכל מחיר, גם אם זה אומר שנפרד כי אני לא מוכנה לקבל את זה."
ציטוט מאחת התשובות של "זועמת" לפוסט שלי.
בהחלט כופה.
 

זועמת1

New member
פרינססה

תודה על כל תגובותיך - לא מובן מאליו
אני לא מתלוננת על קשיי, אני מסה לקבל דעות מנקודות מבט מגווונות, ואולי גם עיצה חכמה שתועיל לי, חוכמת ההמונים...
אני לא מנסה לברוח מנמציאות
 

זועמת1

New member
תודה על הסימפטיה


 
שאלה למבולבלת

כתבת שהיית בשביל בת ה-16 כמו אמא כשהייתה קטנה והיום בקושי מדברת איתך. אם תהיי מוכנה, הייתי רוצה לשמוע למה זה קרה לדעתך - אם זה משהו ביחסים ביניכן או שהיא פשוט מתבגרת... אני שואלת כי גם אני כמו הורה נוסף עבור הקטנה שלו, והנחתי שזה אומר שהדברים יהיו ככה גם כשתגדל, ועכשיו אני מבינה שיכול להיות שזה ישתנה...
 

זועמת1

New member
הילדים של בן הזוג

שלום לכולם,
ברצוני לשמוע מה דעתכם בעניין ילדיו של בן זוגי בני 18 ו21
כבר כתבתי בעבר , וסיפרתי על חוסר הקבלה שלהם אותי, וזו בלשון המעטה.
בעלי מצפה ממני לסייע בכל דבר שקשור אליהם, אם זה להסיע (לאחד מהם אין רשיון), לכבס,(הגדול נמצא ביחידה שצמודה אלינו ) לקנות דברים . אם הבן רוצה לבוא ואין לו איך להגיע, אני צריכה להסיע אותו (המרחק לא גדול, זה העיקרון)
גם אם טכנית אני יכולה לעשות את הדברים, מאוד קשה לי לעשות עבור אנישם שלא מכבדים אותי, לא מקבלים אותי, אפילו שלום לא טורחים להגיד.ומדובר בילדים שכבר בוגרים. מבחינתי ועם כל הצער, ולאחר כל כך הרבה שנים שרק הייתי זמינה למענם לכל דבר ועניין, אם הם מסרבים לקבל אותי ושמים את בעלי במצב בלתי אפשרי של "בגללה הקשר שלנו איתך לא טוב" (שגם בעלי כבר התחיל לטעון כך), ובעלי לא רוצה להעמיד אותם במקום ולא לקבל יחס כזה עבורי, אני לא רוצה דבר איתם.
ברור לי שזה לא מעשי כי אנחנו "משפחה" ואלה הילדים של בעלי
בעלי טוען שאני אמורה לעזור לו, ושיש לי בעיות של אגו. בעיני זה לא קשור לאגו
אני מצפה ממנו לומר לילדיו שאם אין לו זמן או פנאי לסייע להם, הוא לא יוכל לבקש ממני לעזור בגלל שהם מתנהגים אלי בצורה מחפירה שפוגעת בו.
מה אתם חושבים?מה לעשות???
 

ayalabaor

New member
מה לעשות

להבליג. להבליג ושוב להבליג
לחייך ולחייך
להיות סופר נחמדה אבל מרוחקת
לא לצפות לכלום
לא להעביר ביקורת
 
לדעתי כבר כתבתי לך את זה בעבר

הבעיה שלך היא לא עם הילדים אלא עם בעלך
אם הוא מרשה להם להתנהג אליך ככה, הוא הראשון שלא מכבד אותך, והם בעקבותיו
מה עושים? הולכים לטיפול זוגי...
 

זועמת1

New member
למירי

בעלי לא "מרשה" להם. הוא מגנה את היחס שלהם כלפי. הם לא ממש מתייחסים למה שהוא אומר להם.
הוא טוען שאין לו איך להשפיע עליהם מבלי לפגוע בהם. יחד עם זאת מבקש שאעזור לו
 

ornme1

New member
מדובר על ילדים שהם בגירים.

הם עוד מעט יבנו לעצמם חיים משלהם ולא יהיו תלויים באביהם, ואת לא תתבקשי / תידרשי לשרת אותם בכביסות ובישולים, ומן הסתם גם ההסעות לא יידרשו.
מדובר בזמן קצר, לאור התקופה הארוכה בה סיפקת שירותי ניקיון תחזוקה והסעות לילדים עוינים.
לאורך אותה תקופה ארוכה אולי ניתן היה לרכך את הדברים בצורה זו או אחרת, נראה שניסית ולא עלה בידך, כך שבזמן הקצר שנותר עד ליציאתם לעצמאות ייתכן ולא יתאפשר שינוי משמעותי.
לא חושבת שזה "להתייאש", בעיני זה יותר לראות את הדברים כפי שהם.

בעיני, גם העתיד, לאחר מכן, מטריד.
לאחרונה שמעתי על כמה מקרים דומים, בהם מעורבים ילדים מבוגרים יותר מילדיו של בעלך.
אני שואלת את עצמי עד כמה הערך "אחדות המשפחה" הוא ערך מקודש...
כמובן שיש לשאוף לכך שהמשפחה תהיה מלוכדת ככל האפשר, לשם כך לעזור ככל האפשר לילדים, אבל עד כמה להבליג?
מדוע לספוג מילדים בגירים של בן הזוג עוינות סלידה וטינה, התנהגות בוטה, השמצות...
להרגיש זרה בבית שלך...
מדוע להניח להם לחבל בחיים שלך?
הרי הילדים של בעלך לא יתחילו פתאום לאהוב אותך... וזה לא קשור לכביסות והסעות...
לא משנה כמה תסיעי אותם, תאכילי אותם, תתמכי בהם.
ובהמשך?
העוינות הזו עלולה לחלחל לילדיהם, לנכדים של בעלך, ואת עלולה למצוא את עצמך מואשמת בכך שבעלך לא מתראה מספיק עם נכדיו, בגללך כמובן.

לדעתי הגיע הזמן לבנות לעצמך חיים מוגנים יותר.
לקום ולדבר.
לבנות חיים פחות "צמודי ילדים".
לפנות עם בעלך, ללא ילדיו, רק איתו, לייעוץ מתאים ולעשות צעד אמיתי לבניית העתיד שלך, שלכם.
ולסרב להמשיך לחיות במתכונת הנוכחית.
 

זועמת1

New member
תודה רבה

לקום ולדבר? ומה להגיד? אני באמת שואלת. איך לבנות חיים מוגנים יותר? כי ככה אני מרגישה...לא מוגנת...
 

ornme1

New member
הסבר

ברור שעל מנת לתת עצה שניתנת ליישום יש צורך בידע ובהיכרות עם הנפשות הפועלות, ולכן יש צורך בגורם מקצועי שייעץ.

קודם כל הייתי מבררת בנוגע ליועצים מקצועיים בנושא. עורכת רשימה ובודקת המלצות. אחד אחד. עבודת תחקיר רצינית. כאשר מצליחה למצוא מתאימים נפגשת ורואה אם מתאים, אם יש כימיה.
יש לזה מחיר, נכון, וצריך להתארגן לזה מראש. שווה יותר מכל הוצאה כספית לצורך טיפוח / לבוש.
אחרי שמצאת יועץ/צת מתאים /מה:
הייתי אומרת לבעלי שקשה לי מאוד ואני מבקשת שישב איתי לשיחה, שיעזור לי.
אם איכפת לו והוא מעוניין בטובתך הוא יקדיש לך את הזמן הזה.
מסבירה לו שהבית נהיה מקום בלתי נסבל עבורי במתכונת החיים הנוכחית, ואני מעוניינת למצוא לכך פיתרון שיתאים לי.
מבקשת ממנו בכל לשון של בקשה שיקדיש את הזמן הדרוש, יעזור לך וילך איתך לייעוץ.
לא מכירה את בעלך ולא יודעת כיצד אתם מתקשרים, מתארת לעצמי שיש ביניכם תקשורת וחיבה, אחרת לא היית עושה כל כך הרבה על מנת לשמר את הנישואין שלכם... רק את יכולה לדעת כיצד להעלות את נושא הייעוץ לפני הפגישה של שניכם עם היועץ.

זה, לדעתי, הצעד הראשון.

בגדול, התוצאה שהייתי שואפת אליה היא הבנה מצד בעלך שכל זמן שהילדים נעזרים בך באופן כזה או אחר, הם אמורים להתאפק, לדכא את העוינות שהם חשים אליך ולהתנהג כלפיך בנימוס, אחרת אין מצידך שום שיתוף פעולה, ולא יהיה בעתיד, והמשמעות עבורו היא שכרגע את תגיבי בנימוס כאשר יהיו נוכחים, אבל תמנעי ככל האפשר מקשר איתם, ולא תבצעי עבורם עבודות כלשהם.
ובעתיד, הוא יוכל להיפגש איתם ככל שיחפוץ, לך תהיה שמורה הזכות שלא להיפגש איתם.

לדעתי, כל תגובה שלו בקשר לקיום שיחה איתך ובקשר להעתרות לבקשה להליכה לייעוץ אמורה לתת לך מידע בנושא הקשר שביניכם.
מנקודת הראות האישית שלי אין סיבה להמשיך ולקיים קשר עם אדם שלא מוכן לנסות להבין את המצוקה שאת נמצאת בה ולאפשר לך לפתור אותה בדרכך. במיוחד לאור העובדה שהוא לא הצליח לספק פיתרון הולם.
אבל זה לגמרי מנקודת הראות האישית שלי ולכן בעירבון מוגבל... לפעמים קורה שאילוצים כלכליים מכריעים בשאלות כאלו, וכידוע, אילוצים כלכליים קובעים איכות חיים.
 

זועמת1

New member
תודה...

אני מאוד מתחברת למה שכתבת, ולא פעם דיברתי על כל עם בעלי.
הוא נעול בדעתו, שעלי לעזורלו עם ילדיו, שאין לו שליטה על איך הם מרגישים כלפי או מתנהגים, ויחד עם זאת עלי להתגבר על עצמי ולדאוג לגבות אותו, ולהכין להם. כם כשיעזבו את הבית ויבוא לבקר אותו, עלי להכין להם מטעמים ולהתנהג אליהם בצורה נעימה כי הם חשובים לו. זה מהדברים שהוא לא מוכן להתפשר עליהם. בכל מחיר, גם אם זה אומר שנפרד כי אני לא מוכנה לקבל את זה.
אין מה להתייעץ עם מטפל בנושא , אני כמובן יכולה ללכת לבד לטיפול כי הבעיה היא אצלי.
אז אני מרגישה שיש פה תנאי, שדורש ממני להכנע כדי נמשיך לחיות יחד, ולא טוב לי המקום הזה.
 

ornme1

New member
במקרה כזה,

הייתי ממליצה לך ללכת לייעוץ לבדך.
ייתכן שיועץ ידע לעזור לך
ותוכלי לבקש מבעלך להצטרף פעם, שישמע את דעת היועץ. גורם שלישי שרואה את הדברים יכול להסביר, לפעמים, טוב יותר מהאדם המעורב.

ומוסיפה את דעתי האישית,
לא התרשמתי שמעשייך עבור ילדיו הם רק גיבוי ... מעשייך הם עיקר העשייה. תמיד.
זה לא מצב שבדרך כלל הוא מבשל ומכבס ומסיע ואת רק מגבה אותו כשאינו יכול...
(ומדוע, באמת, לא הוא מבשל ומכבס להם? מדוע הוא אינו משלם על מוניות עבורם, שיסיעו אותם? מדוע הנטל כולו עלייך?)
בנוסף לכך:
לפי תיאורך, מצטייר מצב בו הוא לא יזוז מהשקפתו, דרכו, מעשיו, ואינו רואה עצמו אחראי בכהוא זה להתנהגות ילדיו, וזה נראה לך הגיוני... (תאמיני לי, זה לגמרי לא הגיוני. זה עוול משווע)
אם כך, מההסבר שאת נתת, משתמע שזה כמו אדם עם נכות כלשהי, שמפריעה לבת זוגו...
ואם אכן כך הוא, ההחלטה שלך היא בעצם אם להישאר איתו או לעזוב אותו. ואין אפשרות נוספת...
 

זועמת1

New member
הגיון

אני ממש לא חושבת שהמצב הגיוני.
אני חושבת שהמצב הופך להיות הזוי ככל שילדיו מתבגרים.
תמיד אמרו לי שהמצב ישתפר כשהילדים יגלו, שהם יתבגרו..
זה רק נהיה יותר גרוע.
&nbsp
 
למעלה