הילד ביישן...

fino1

New member
הילד ביישן...

שלום, בני בן ארבע. הוא מאוד ביישן בגן. משיחה שקיימתי עם הגננת והסייעת רוב הזמן הוא משחק עם עצמו. רציתי לשאול היכן ניתן לקבל טיפול פסיכולגי עבורו והנחייה עבורנו כהורים בנושא הספציפי הזה של פיתוח המיומנויות החברתיות שלו? האם דרך קופ"ח? שמעתי שקיימות קבוצות המאפשרות סימולציה של מצבים חברתיים והדרכה טיפולית. היכן ניתן לברר על כך?
 

keren kr

New member
גם איתכם הוא ביישן?

גם איתכם הוא ביישן? איך הוא כשהוא איתכם? לגננת יש ערוץ תקשורת טוב איתו, הוא מרגיש בנוח עם הגננת? ביישנות בדר"כ זה סימפטום לחוסר בטחון במשהו , ממה לדעתך נובע חוסר הביטחון ? אם הגננת טובה ויש לה ערוץ תקשורת טוב עם הילד, לפעמים ביחד עם סיוע של הגננת אפשר לפתור את זה. - הגננת יכולה " לעזור " לילד להתחבר, לשים את הילד אחד על אחד עם עוד ילד ולבקש מהם לבצע משהו ביחד ( רצוי משימה שבה הילד שלך דווקא חזק) . - ולאט לאט הוא יפתח קשרים עם ילדים ספציפיים ואת הילדים האלה תזמיני אלייך הביתה... - זה תהליך , אבל לדעתי חשוב שאתם לא תשדרו לו לחץ - מיניסיון אצלי זה עבד, גם לי הגננת בגיל 3 הציעה טיפול בפסיכודרמה, ויחד עם הגננת בגיל 4 , הצלחנו לפתור את זה . נ.ב תהייה לנו גם תוכנית על "ילד ביישן" אני כמובן יעדכן.
 

fino1

New member
איתנו הוא מאד חופשי

איתנו הוא חופשי לגמרי, הגננת די שחוקה ולא הייתי בונה עליה יותר מידי. אני כן מזמינה ילדים אלינו הביתה, אבל בגן הוא נורא סגור. מה בכל זאת כדאי לעשות?
 

keren kr

New member
קצת עצות מניסיון

כשאת מזמינה אלייך הביתה, הוא משחק עם הילדים? אם כשאת מזמינה אלייך ילדים הם משחקים ואיתכם הוא פתוח. לדעתי את צריכה לחקור מה בגן גורם לילד קושי שסוגר אותו. ואם דברים שהילד שלך חזק בהם יכולים לבוא לידי ביטוי בגן ולתת לו ביטחון זה יכול להיות: פעילויות מסוימות משעממות/קשות לו לביצוע וצריך לתרגל אותם איתו בבית , או שהוא לא אוהב את הגננת והסייעת ולכן לא מרגיש בנוח בגן, או שילדים מסויימים גורמים לו לתחושה לא נוחה. לדעתי שלב ראשון, תעשי שיחה מעמיקה עם הגננת, תיקבעי איתה פגישה ותעברי על כל סדר היום בגן מהרגע שהוא מגיע עד שהוא הולך, תשאלי אותה איך הוא משתלב בכל פעילות ופעילות ( סיפורים, עבודות צביעה וכו), מה הוא אוהב ומה לא, וכשהוא לבד מה הוא עושה במה הוא משחק, במה לדעתה הוא חזק ובמה פחות ( תראי אם זה מתאים למה שאת מכירה) . במקביל תדברי עם הילד : לשאול מה אתה אוהב בגן, הגננת סיפרה היום סיפור, מה הגננת לימדה היום, איך היה ? נהנית? מתוך זה לפעמים אפשר להבין איפה הקושי ולסייע לילד. - אני מהשיחות שעשיתי עם הגננת והבן שלי, גיליתי שפשוט הילד מאוד ורבלי לגילו ולכן זה לא תמיד מסתדר עם ילדים אחרים, ומצד שני מבחינה מוטורית עבודות ציור מאוד קשות לו..והוא מרגיש שיוצא לו פחות טוב מאחרים שיוצא כמו קישקוש וזה גרם לו לחוסר ביטחון ובנוסף הבנתי שהוא לא אוהב את הסייעת כי היא מכריחה אותו לאכול( פה נתתי כלים לילד איך להתמודד עם משהו שמבקשים ממנו והוא לא רוצה, איך להסביר את עצמו, והשארתי אותו להתמודד - לא אמרתי לסייעת להפסיק להכריח אותו, נתתי לילד כלים להתמודד במציאות) - ברגע שתקבלי תמונת מצב על מה קורה בגן מצד הגננת ומצד הילד , יכול להיות שיהיה לך כבר כיוון ממה נובעת הביישנות.
 

anati278

New member
אולי חוג עם פעילות חברתית

הייתי מחפשת איזה חוג ספורט קבוצתי או חוג אחר עם פעילות חברתית . דרך חוויה של חוג בנושא שכייף לו לעבור חוויה חברתית טובה. אולי בקבוצה קטנה בפעילות אתגרית זה יעודד אותו לצאת מעצמו ולהתחבר עם אחרים. גם חוג דרמה/תאטרון יכול להיות טוב.
 
ילד ביישן הורים במצוקה

פינו שלום ! אני לא איש מקצוע בענייני חינוך ילדים, אבל שאלתך העלתה בי מספר מחשבות, ויש לי סוג של רעיון, אבל שוב, תבדקי את מה שאני אומר. לאחרונה אני מתעניין קצת בחוכמת הקבלה, ואף נחשפתי למספר מאמרים (www.kab.co.il). אחד המאמרים נקרא "מאמר החירות". אני לא זוכר את כל מה שכתוב שם, אבל יש שם איזו שהיא דוגמא על גרגיר של חיטה, שאותו גרגיר יתפתח או לא יתפתח רק לפי הסביבה שבה נזרע אותו. (האדמה הפוריה, שמש, מים וכו' וכו'). בגדול, אני חושב שהמאמר מדבר על ההתפתחות שלנו כבני-אדם, שאם אנחנו רוצים להתפתח, ממצבינו הנוכחי, שבו אנחנו כל החיים רצים סביב הזנב, מצליחים או לא למלא את עצמנו, נתקלים במכשולים, בעיות, צרות, דיכאון, בעיות וכו'.. אנחנו צריכים "לזרוע" את עצמנו בסביבה פורייה. ומכאן אני משליך על העניין שלך. עצתי הלא מקצועית: תוציאי אותו מהסביבה הנוכחית, תחפשי לו סביבה שנראית לך כסביבה שתתאים לו, (קרי, גננת שתשים אליו לב, כנ"ל סייעת, אם ילדך מפותח לגילו, הייתי מחפש גן עם ילדים באותו גיל שלו אשר משולב עם ילדים גדולים יותר, אם הוא לא כ"כ מפותח לגילו, הייתי מחפש גן עם ילדים בגילו ועם ילדים קטנים ממנו קצת, שיהיה לו ביטחון עליהם וכו'). מצאתי עבורך קישור למאמר שממנו שאבתי את המידע, תענייני ואשמח מאוד לדעת אם יש לך הבנות אחרות משלי.
 
משחק תפקידים

אפשר לנסות לעשות משחק ולהחליף תפקידים שאתם תהיו הילד והילד יהיה הגננת ודרך זה תרגישו מה עובר עליו בגן, ילדים מאד אוהבים את המשחק דימיון הזה, ובכלל לנסות דרך משחק להגיע אליו, דרך בובות, הדמיה של מצבים מסוימים ולראות איך הילד מגיב, עפ"י חוכמת הקבלה משחק זאת הדרך בה הילד לומד, זאת המדרגה הבאה שלו והוא משחק אותה וע"י זה הוא מתקדם, וכדי למשוך ילד צריך לרדת אליו ולדבר איתו בשפה שלו וע"י זה לנעביר לו את מה שאתה רוצה.
 

limorsf

New member
נשמע שאין לו חברים בגן!

פינו שלום מסכימה מאד עם כל מה שכתבו לך, לגבי הצורך להבין מה באמת הוא מרגיש בגן, עם מה מסתדר ועם מה לא. למה את קוראת לזה ביישן? מהתיאור שלך נשמע שאין לו חברים בגן ו/או לא טוב לו בגן ו/או לא מרגיש אוהבים אותו. ילדים בגיל הזה חושבים ומרגישים במושגים חד משמעיים דוגמת: יש לי או אין לי, הגננת אוהבת אותי או לא (אם יום אחד לא נתנה לו להשתתף במפגש...). מה הוא אומר על הגן? בבית נשמע שהתנהגותו משוחררת ופתוחה, ויש לו מיומנויות חברתיות. כך שהשאלה - למה הוא לא מתנהג בבטחון ובחופשיות שיש לו בבית, גם בגן. אם אתם מזמינים חברים - איך הוא מתנהג איתם? זה גם שינוי סביבתי אבל בתוך ביתו, כך שזה קל יותר. באופן כללי, אמנם מצאו גן לביישנות - כך שלמעשה יש נטייה גנטית בענין אבל הסביבה מאד חשובה. כדאי לברר אם הוא מרגיש אהוב בגן, עם מי הוא אוהב לשחק, איך משחקת בגן קבוצת הבנים (לעיתים אני פוגשת משחקים אלימים או תחרותיים או נורמה קבוצתית של חוסר שיתוף וכו'), מה הם אוהבים לעשות והאם הוא יכול להתחבר איתם? לגבי טיפול, לא בטוחה שחייב כבר טיפול אבל כדאי מאד שאתם תיגשו לייעוץ בענינו, כדי לא להקצין דברים ולעזור לו הכי טוב שאפשר במהירות יחסית. בגיל הזה, לא מקובל שהילד ישתתף לבד בקבוצות של מיומנויות חברתיות, זה בדרך כלל מיועד לגילאי 7-8 ואז הילד יכול לתרגל בקבוצה יחסים חברתיים. בגילו, או שההורים ניגשים ליעוץ או שניגשים לטיפול דיאדי - אם וילד יחדיו, ואז את לומדת כיצד לעזור לו בתוך חדר הטיפול, ומיישמת את זה בסביבה (גם אביו כמובן). אם מתאים לך, תנסי לענות על השאלות שנישאלת כאן, ואצל קרן והשאר שכתבו לך ולהוסיף מידע ונוכל להמשיך ולחשוב ביחד בהצלחה
 

limorsf

New member
לגבי הדרך לפנות ליעוץ

שכחתי להוסיף: ניתן להתייעץ עם פסיכולוגית הגן, ניתן לבקש ממנה הפניה ליעוץ פרטי. ניתן ליצור קשר עם קופת חולים ולשאול מי מתמחה הגיל הרך! ולפנות ליעוץ הורים, שיתכן וישלב גם מיפגש עם הילד. חשוב ביותר לקחת את האחריות ליעוץ עליכם, ולא לגרור אותו לכל מיני "אנשים זרים" מבחינתו, שישאלו כל מיני שאלות וכו' למרות שטיפול במשחק הינו חויה נעימה, עלולה להיווצר אצלו תחושה שמשהו אצלו לא בסדר. לעומת מצב שאתם מתייעצים, עוזרים לו לפתור בעיות בעולמו, והחוויה שלו היא שאתם מבינים אותו, תומכים ועוזרים לו, גם מבלי שהוא ביקש!
 
למעלה