עינת דולב הדס
New member
הילד במרכז?
היום השתתפתי בדיון מעניין, על גישות חינוכיות, גישה חינוכים אחת טענה שהילד שמגיע למשפחה הוא מצטרף אל המשפחה ולא צריך לשנות את הבית בגללו והוא פשוט צריך להתאים את עצמו למשפחה, זה אומר שלא מפנים לו זמן במיוחד ולא מתערבים יותר מדי בחייו, זה אומר שהמטרה זה לחנך אותו לעצמאות, להתמודדות עם קשיים כי למעשה העולם מזמן לנו הרבה כאלה, שבעצם בכל מקום בעולם הילד יצטרף למערכות והחינוך הזה בבית בעצם מכין אותו לחיים האמיתיים.
לעומת הגישה הזו הגישה השניה היתה שהילד במרכז, ברגע שהוא נולד הוא משנה את המשפחה שלו וצריך להתייחס לזה ואליו. להשקיע בו, לעזור לו להתמודד עם החיים, לעטוף אותו בחום ואהבה כדי לייצר לו בסיס מלא ביטחון עצמי שממנו הוא יוכל להשתלב בעולם באופן יותר אופטימאלי ועם יותר כלים.
אני יותר התחברתי לגישה השניה.
מה דעתכם?
היום השתתפתי בדיון מעניין, על גישות חינוכיות, גישה חינוכים אחת טענה שהילד שמגיע למשפחה הוא מצטרף אל המשפחה ולא צריך לשנות את הבית בגללו והוא פשוט צריך להתאים את עצמו למשפחה, זה אומר שלא מפנים לו זמן במיוחד ולא מתערבים יותר מדי בחייו, זה אומר שהמטרה זה לחנך אותו לעצמאות, להתמודדות עם קשיים כי למעשה העולם מזמן לנו הרבה כאלה, שבעצם בכל מקום בעולם הילד יצטרף למערכות והחינוך הזה בבית בעצם מכין אותו לחיים האמיתיים.
לעומת הגישה הזו הגישה השניה היתה שהילד במרכז, ברגע שהוא נולד הוא משנה את המשפחה שלו וצריך להתייחס לזה ואליו. להשקיע בו, לעזור לו להתמודד עם החיים, לעטוף אותו בחום ואהבה כדי לייצר לו בסיס מלא ביטחון עצמי שממנו הוא יוכל להשתלב בעולם באופן יותר אופטימאלי ועם יותר כלים.
אני יותר התחברתי לגישה השניה.
מה דעתכם?
