"הילד הלא מתואם" הספר של קרול סטוק קרנוביץ'

[מרב קובי]

"הילד הלא מתואם" הספר של קרול סטוק קרנוביץ'

קראתי אותו במהירות , סוף סוף יס שם למה שטענתי כל הזמן. SPD. אבל, שני הצעירים הסובלים מכך אצלינו קובלו ריפוי בעיסוק, ובאמת היה שיפור גדול. ואין צורך בהמשך טיפול. אני גם יודעת מה לעשות בבית. אבל בן השלוש עשרה, שכנראה סובל מכך הכי הרבה, טופל באמצעות שיטת אלבאום, במשך שנה, היה שיפור גדול בעיקר בקואורדינציה ובנשימה, אבל הוא הפסיק לשתף פעולה, סרב להתעמל בבית, סרב לעיסויים, וההתקדמות פסקה. {אבל לא חזרה אחורה..} אולי יש לכם רעיונות, המצב בלתי נסבל, והילד סובל. הבעיות הן בעיקר בתחושה, ובשמיעה. וגם במוטוריקה עדינה.

 

[מרב קובי]

מענין , חוץ ממסר אישי לא קיבלתי שום תגובה...

חשבתי הרבה במהלך הימים האחרונים על ה- SPD . הפרעה בעיבוד החושי. לפי החתימה שלי אתם יודעים שאני מתמחית דווקא בהפרעות קשב וריכוז, וכשקראתי את הספר עליו כתבתי בהודעה הקודמת כמעט התבלבלתי. המחברת אכן מדברת על הקושי לעשות אבחנה מבדלת בין ADHD ובין SPD. וככל שאני חושבת על זה יותר אני מתחילה להבין מתי זה ליקוי בהנעה העצמית בגלל הפרעה בעיבוד החושי, ומתי זה בגלל הפרעת קשב וריכוז. בשורה התחתונה- אם ילד עם הפרעת קשב מגיע לנקודת הלחץ, כשדוחפים אותו, הוא מגיע לביצוע המטלה ועושה אותה מצוין, הוא גם לא יגיד - אני לא יכול, אני לא מצליח, אני לא יודע, אלא רק- עוד מעט...אחר כך ...אחרי...עוד שניה...כשהוא סוף סוף מבצע, הביצוע הוא טוב, ללא סימנים של הפרעה מוטורית כלשהיא. אבל מה עושים כשיש הפרעת קשב עם SPD ביחד? מי שלא מומחה לא יכול לדעת. ולכן, גם אתן המרפאות בעיסוק כדאי להנחות הורים לילדים צעירים, שהגננת או המשפחה או כל אחד אחר הציע להם ללכת ישר לנאורולוג כי זה "נראה כמו הפרעת קשב וריכוז", לפנות קודם כל למכון להתפתחות הילד. שם תהיה מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ,פסיכולוג ורופא. הקושי המוטורי אם יש כזה יתגלה, והפסיכולוג עשוי לגלות סימנים גם להפרעת קשב, שיטופלו בנפרד. בן השמונה שלי נכנס לגן שפה אחרי שנה של ריפוי בעיסוק, וריפוי בדיבור, בגן הזה הוא היה שנתיים {במקום שנה} ונכנס באיחור של שנה לכיתה א', כל דקה היתה שווה! היום, הוא אינו נזקק יותר לריפוי בעיסוק, למרות שהוא זקוק יותר מכולם בבית לחיבוקים ולנגיעות, בבית הספר הוא משתמש בריטלין על מנת לתפקד.יש לו גם SPD - מטופל, וגם ADHD . ואפשר בהחלט להבדיל בניהם ולדעת מה מהתופעות שיך לזה ומה שיך לזה. אז, שוב לבקשתי הקודמת- מה עושים עם בן ה-13??? אין לו ADHD, אבל הוא סובל מאוד מ- SPD

 

[יעל ניסן]

מרב

מה שעושים זה הולכים לטיפול - במיוחד אם הנער סובל. קשה מאוד לתת הנחיות וירטואליות בלי לראות את הנער, מה שאת אומרת אודותיו אלו מסקנות שמישהו אחר הגיע אליהן... נסי לקבל המלצה במסרים למישהו שיודע לאבחן ולטפל ב-SPD ולשם צריך לשלוח את הנער. נאוה, מנהלת המשנה בפורום לא בארץ כרגע, אחרת כבר היית מקבלת תשובות יותר קונקרטיות.

 

[שרון שני גונן]

מסכימה ומוסיפה

היי מרב, מסכימה מאוד עם יעל, מה שעושים הוא הולכים לאבחון, שהוא ראשיתו של תהליך ההתערבות, ראשית מגלים אם אמנם הקשיים שאת מתארת נובעים מ- SPD , כי לדעתי זו שאלה מאוד חשובה, שאי אפשר לענות עליה על פי כמה סימפטומים או תפקודים מבודדים. אחר כך, במידה ואמנם מדובר ב- SPD, אפשר לשקול ביחד עם המטפל מה ניתן לעשות ואפילו ליצור תכנית התערבות שתשפר את המצב. לגבי המלצות, את יכולה לפנות אלי במייל ל - [email protected]ואם יהיו לי - אשמח לכתוב לך. בברכה שרון