הילד לא רוצה לבוא אלינו יותר...

[wedding1]

הילד לא רוצה לבוא אלינו יותר...../images/Emo10.gif

בגלל סיבה כזו או אחרת, הילד החליט שהוא מחרים את אבא שלו , אותי (כמובן, הרי זה ברור) וגם את הסבתא- סבא (ההורים של בעלי) מישהו נתקל במצב כזה פעם ??!? מה עושים עם זה ? בעלי ניסה לדבר ולדובב וזה לא עובד... חג אורים שמח

 

[azaria]

בעיקרון, להתעקש בעדינות.

בשביל תשובה יותר מפורטת וממוקדת, תצטרכי לספר קצת פרטים. בן כמה הילד המחרים? האם יש עוד ילדים (שלך, שלו, שלכם, אצל אמא שלו, וכו?) כמה זמן הוריו כבר לא ביחד? האם היו שינויים לאחרונה? מעבר דירה, הריון או לידה באחד הבתים, מעבר בין מסגרות חינוכיות, וכו? איך היו היחסים לפני הבלגן הנוכחי? סביב מה הוכרז החרם?

 

[T w e e t y1]

מנקודת מבט של מישהי בגילי..

ההורים התגרשו, הוא חושב שזה בגלל הצד שלכם ולא רוצה לדבר איתכם. מתישהו זה אמור לעבור. בכל מקרה אני גם מחרימה מישהו מהמשפחה שלי אבל אין לי כוח להגיד למה.

 

[החתולית]

חסרים הרבה פרטים כדי שנגיב לעניין

עזריה שאל את רוב השאלות, ותשובות עליהן יעזרו.

 

[rolan]

באמת קשה לתת תשובה בלי נתונים

אך אנסה לתת לך קצת מנסיוננו... אוהי ואני התחלנו את מערכת היחסים שלנו ממש רגע לאחר פרדתו מזוגתו לשעבר, הבת הקטנה שלו היתה בת 15. איכשהו היא (כנראה) עשתה הקשר כלשהו בין הפרדה מאמה וההתחברות איתי, ולאו דוקא מתוך מחשבה שאני גרמתי לכך (ואני לא!). הספקתי להפגש איתה פעם אחת וכשהבינה שהקשר הזה הוא קצת יותר מסתם ידידות, לקחה כמה צעדים אחורה, וסירבה ממש בתוקף להפגש עם אוהי, איתי ו/או בנוכחותי שלא לדבר על להגיע אלינו הביתה. הבנתי שיש לנו כאן משבר שאם לא נטפל בו בעדינות אנחנו עלולים לאבד את הילדה והדרך חזרה תהיה קשה הרבה יותר. לכן, אוהי נפגש איתה בחוץ - הם נסעו לים, בילו בכל מיני מקומות בחוץ וכו'... כעבור זמן (אני מדברת על חודשים ספורים), ניצלתי הזדמנות שאוהי היה בחו"ל הזמנתי אותה לבלות איתי בים הסוער (היא אוהבת ללכת לים בזמן סערה). היה לה קשה לעמוד בפיתוי והיא הסכימה. בסוף הבילוי כאשר היינו קפואות למשעי.... הזמנתי אותה לבא להתחמם אצלנו בבית. בתי הגדולה, שהיתה בסוד העניין, הכינה פנקייקס וכך הגענו לבית חמים ומריח טוב... היו הרבה חיוכים מהולים במבוכה (שלה) ואנחנו ריככנו את הכל בדיבורים וצחוקים. כעבור יומיים אוהי היה אמור לחזור בלילה מנסיעתו ושוב, הזמנתי אותה לבוא אלינו כדי לחכות לו... משם ועד היום הדרך סלולה ופתוחה... זה בקיצור ואולי יהווה לך מתכון שאולי יתאים לכם. מקווה שהועלתי לראות דברים מזווית שונה, כי הכל תלוי בזווית הראייה... בהצלחה

 

[oehhe]

רק כדי לחדד את הפיסקה הראשונה

החתולית בתי שהייתה אז כבת 15 ידעה היטב את סיבת פרידתי מאמה ויציאתי מהבית (היא אפילו הכירה אותו בשמו) כך שברור היה לה שלא רולן הייתה הסיבה. oehhe

 

[wedding1]

לרולן ו אוהי - תודה לכם !

אתם נשמעים לי כאנשים מקסימים ונאורים. תודה רבה על השיתוף וכמובן, הרעיון שלך, רולן, היא מצויין ולראייה. הדרך הסלולה והפתוחה שלכם... תמיד זה כיף שדברים מסתדרים להם. מאחלים לכם את כל הטוב שבעולם !!!!!!!!(אנחנו כותבים מאותו הניק) אני והוא

 

[אדמiנית]

מה שצריך זה המון סבלנות

לנסות ולדבר איתו ולהבין מה קרה, למה פתאום חרם. אם צריך - לתת לו זמן. לתת לו להתרכך, לא ללחוץ. המון המון סבלנות. ובשום אופן לא ללכת על צעד קיצוני כמו הפסקת/ביטול מזונות כפי שאת או בן זוגך (בניק שלך) כתבת בפורום דיני משפחה וירושה. זה צעד שלעניות דעתי אין ממנו חזרה.

 

[wedding1]

ברור, עדי. זה ששאלנו, זה לא אומר

שזה מה שיקרה או מה שרצינו שיקרה. אנחנו מאמינים - שכדאי לדעת מהכל, קצת לפחות.

יום נפלא ותודה לך

 

[Master Stav]

הרבה אורח רוח וגדלות נפש

לשלוח לו מסרים טלפונים SMS מכתבים וכדומה שהוא יקר,אהוב וטשהמקום שלו בליבכם הוא לעד הדלת תמיד פתוחה לקבל אותו ... לא להכריח .... לא לגרום לאנטיגוניזים .... ולשדר פתיחות ונכונות לענות על שאלות אם יש לו .... מבין אותך כול כך מבין אותך הגדולה ברחה לפני כמה ימים לביולוגית 10 ימים לא שמעתי את קולה .... שלחתי מסרים ....היא חוזרת עוד יומיים .... שיהיה בהצלחה ....