הילד קיבל את הממוצע של הסימסטר. בשנה

הילד קיבל את הממוצע של הסימסטר. בשנה

א' בקושי החזיק מעמד רזה המון ולא היה,ברור מה עתידו במסגרת המסלול הצבאי הזה.
91. וזה עוד לפני מבחן חוזר,שהוא רוצה לעשות. מצטיין דיקן הוא רוצה ליהיות חחח

וואו הייתי חייבת לעדכן.

עדיין כועסת שהוא לא שומר על קשר ככה פעם בשבוע פעמיים בשבוע.
 

mykal

New member
בשעה טובה, איזה יופי של השג,

תהני ותרוי הרבה נחת,
תשמרי על עצמך--אל תכעסי, זה מה שהוא כרגע.
חכי עוד יתקשר והרבה.
 
מתכנן גם לעבוד בשנה ד' מקווה

שלא יפגע לו בלימודים....
&nbsp
תודה על תגובתך :)
 
הבן שלי יתחיל ללמוד שם באוקטובר,

מקווה שיהיה לו טוב, ושיצליח.
 
בהצלחה! צריך לזכור שהשנה

הראשונה היא שנה קשה של הסתגלות. הוא צריך לדעת שגם אם לא יצליח או אפילו יכשל אתם שם עבורו ושום דבר לא חשוב יותר מהבריאות הנפשית שלו.
&nbsp
אני לא יודעת באיזה מסלול הבן שלך ומה גילו אבל היו פרישות והיתה גם התאבדות לפני שנה וגם בעבר. מניחה שזה תמיד יושב על משהו. להיות עירניים ומודעים.
 
תודה.

לא הנדסה.
מכירה כמה שפרשו, משלל אוניברסיטאות, אבל על התאבדות עוד לא שמעתי.
ננסה להיות עם אצבע על הדופק.
 
זה מעגל פנימי. הם יודעים מיד. בהצלחה!!!!!

אני פחות מאמינה בשחרור טוטאלי...תמיד צריך ככה לוודא בשו-שו שהכל בסדר איתם. לא לשבת על הוריד אבל ליהיות....
 
בשנעה רביעית רוב הסטודנטים בטכניון כבר עובדים במקצוע שלמדו

בפקולטה שאני עובדת יש להם מעט מקצועות תיאורטים, בעיקר פרוייקטים ומקומות העבודה יודעים שיש תקופות שהם יותר בפקולטה מאשר בעבודה
 
מעולה. העיקר שיסתדר אבל נראה שהוא

בשליטה ויש לו גישה כזאת (אלוהים יודע מאיפה הוא קיבל אותה...בטח לא מהבית) שאם משהו ישתבש הוא יסתדר.

קראתי באיזו שהוא מקום שאופטימיים הם לא אנשים שחושבים שהכל יהיה בסדר אלא כאלה שמאמינים שגם אם לא יהיה בסדר הם יסתדרו.

מעניין האם שנינו ניתקלנו באותה כתבה. בכל אופן אני פסימיסטית חסרת תקנה.

נראה לי שהוא קיבל החלטה להסתכל עלינו, להתייעץ איתנו ואז לעשות להיפך חחחחחחחח

ועכשיו הוא רוצה לטוס לאפריקה...בין סיום התואר לגיוס
 
למעלה