בדיקת גבולות- תשובה ארוכה../images/Emo3.gif
אפרת, בנך נמצא עתה בתקופה המוגדרת ע"י המבינים בדבר, כגיל המרי. בגיל זה הילדים שמעט גדלו או בגרו מנסים את כוחם הם ואת כוח סביבתם. כוח פירושו לא רק כוח פיזי אלא גם כוח אישיותי שבאמצעותו הם מבנים לעצמם את האישיות שלהן. לגבי כוח פיזי זה יותר ברור.סיבבה אנושית מורכבת מכל האנשים "העוטפים" אותו, החל ממשפחה דרך גננת בגן, סבאסבתא, שכנים, בקיצור כולם. בעננין הקללות.אצל ילדים, לקללות 2 תפקידים: 1. למרוד, ז"א לעבור את הקוים האדומים ולראות כיצד מגיבים לו 2. להביע כוח, גם אם אוסרים הוא ממשיך משום שלאיש אין את הכוח "לסתום לו את הפה". ברצונו יקלל וברצונו ישתוק. ככל שמיתחיסים יותר לתופעה, כך היא מחמירה. הוא מקבל את ההארה שאותה הוא רוצה. ידוע שתשומת לב שלילית (הערות, כעס, עונש,הרחקה) גם היא תשומת לב, גם היא הישג.אומנם שלילי אבל הישג. מתעסקים איתו. במקים כאלה, עונשים והרחקה אינם עוזרים. רק מחזקים. אי הקשבה, אי התיחסות. התעלמות מהמילים היא שתחזיר את הילד לדרך המקובלת. נכון שקשה לא להגיב, אבל, כך יש סיכוי סיבר שהתנהגות זו תפסק. בין ילדים, ידוע שילדים מאד אוהבים לדבר מילים "אסורות" זה נותן להם בעינים כוח ובגרות. נא לבדוק את הסביבה בה הילד נמצא. האם איש בסביבה אינו נוהג לקלל? האם אין ילדים נוספים בסביבה שמקללים? שיחות עם הילד יש לנהל לא כאשר את רגוזה, הגננת כועסת, הילד נעלב, אלא, כאשר כולם רגועים. השיחה צריכה להתנהל על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. לא לציין מה את אוסרת אלא מה את רוצה שכן יתקיים. שאת רוצה שידבר בנימוס משום שכך יהיה יותר מקובל, שידבר במילים אשר מראות את תבונתו וחוכמתו וכד'. חפשי ומצאי גם מילים יפות בהן הוא משתמש וצייני כמה שנעים לך להקשיב לו כאשר את שומעת אותו מדבר כך. אשמח לקבל תגובות על שינויים שחלו אצלכם, חדוה