הילד שלי עד כה היה כשנתיים

הילד שלי עד כה היה כשנתיים

בכיתה מקדמת על מנת לעזור לו להתקדם. אבחון שנערך קבע כי הילד בעל אינטלגנציה גבוהה, נכון להיום הילד צריך ללכת לבית הספר לחינוך מיוחד וכל זאת, בגלל שלא היה בבית הספר את הכלים לעזור לו להתמודד, כל הפניות שלהם לגורמי חינוך לעזור לבני להשתלב בכיתה בה יש מספיק כלים, נענו בדחיות. והתוצאה הילד היום צריך לעבור לחנוך המיוחד. רע לי - למישהו יש מילת עידוד?
 

Diana M

New member
חינוך מיוחד כברירת מחדל

לא אחת ילדים מועברים לחינוך המיוחד לא מפני שזה מה שהם צריכים אלא מפני שבחינוך הרגיל אין מענה לצרכים שלהם. עבורי מקרים כאלה עצובים וכואבים בכל פעם שזה קורה. בקשר לבנך, כתה מקדמת היא חינוך מיוחד. עד כמה שאני מבינה בנך כעת בכתה המקדמת וכעת רוצים להעביר אותו לבית ספר לחינוך מיוחד? מדוע? האם מדובר בילד עם הפרעות התנהגות? נסי להביא לכאן את סיכום ממצאי האיבחון ואנסה להשיב ביתר הרחבה. ובענין עידוד, מה שאני יכולה לומר לך זה שאת האופוטרופוס החוקי של בנך לא ניתן להעביר אותו לשום מסגרת מבלי שתסכימי לכך ולדעתי עליך להסכים רק לאחר ששוכנעת שאכן המעבר נעשה לשם מתן מענה לצרכים של בנך ולא מפני שאין מענה במקום הנוכחי עבורו. דיאנה
 
אז ככה

אני מסכימה שהילד ילד לחינוך המיוחד, משום שאחרת מצבו יתדרדר, ולמה אני מתכוונת? בבית הספר בו הילד לומד, טוענים שהוא מחליט לצאת משיעור כלשהו והוא לא מפחד מאף אחד ויוצא לשעה, לפעמים הוא מוציא קלפים בשיעור ומשחק עם עצמו, לעיתים מוציא בקבוק שתיה באמצע השיעור ולא מקשיב כשהמורה אומרת שהיא לא מסכימה לא לשתות בשעור (????) ועוד כהנה וכנה. בעקבות האיסורים האלה אותם הם מונעים ממנו, הוא הגיע למצב שהוא החל להתחצף ולהתגונן בכוחות עצמו גם פיזית, כלומר, מאשימים אותו שהוא מתגרה בילדים אחרים ולא מקשיבים לו, ולכן הוא כבר עושה מה שמתחשק לו, כך הוא אומר לי. לבני עד כמה שהבנתי, אין בעיה עם בית הספר, והוא אוהב ללכת לשם, אבל הוא אומר לי שהוא לא יכול לסבול את המחנכת - בקיצור סיפור ארוך. הילד הגיע למצב שהוא מוגדר על ידם כילד חכם, נבון וכו' אבל לא מקבל מרות. ואני חושבת שהמצב התדרדר כי כל הזמן רק האשימו אותו בלי להקשיב לו. בתחילה, גם אני כעסתי עליו וצודדתי במחנכים וכו' אבל אחרי שכל שני וחמישי משעים אותו, אני כבר חושבת שהם לא יודעים ממש לחנך, אחרי שצודדתי בהם מעל ומעבר, ניגשתי אל בית הספר נסערת ודיברתי כבר כאמא כואבת, ושאלתי, למה הם לא מסוגלים להבין דברים ולהעלים עין, כמו למשל, אם הוציא בקבוק שתיה בשיעור ושתה, למה לעשות מזה ענין. אחרי שניהלתי איתם שיחה כואבת וקשה, הם הודו שאולי אני צודקת וכי הבעיה בבית הספר שאין לה את הכלים המתאימים עבורו. בקיצור סיפור. בגדול, באבחון נכתב כי לילד יש בעיות קשב וריכוז וקצת בעיות לימודיות. בגדול - הילד שלי בסביבה הביתית ילד טוב, מקשיב, לא היפר אקטיבי, כושר התבטאות מעולה.
 

בתאל9

New member
מילות עידוד:

יהיו אשר יהיו האתגרים והמכשלות שיציבו בפניך החיים, זכרי תמיד להביט אל ראש ההר, משום שבעשותך זאת תביטי אל הגדולה. זכרי זאת, ואל תפלי ברוחך בגלל שום עניין. ולא משנה עד כמה חשוב הוא נראה, ואל תתני לשום דבר, מלבד ראש ההר, להסיח את דעתך. ונוסף על כך: חיינו דומים למהלך השמש, ברכגע החשוך ביותר, קיימת ההבטחה לאור יום. בת-אל ואלון
 

מגשהכסף

New member
חינוך מיוחד איננו חובה.

הוא זכות למי שמעוניין בלבד. אין לחייבך. פני לעורך דין, או למחלקה משפטית של משרד החינוך. בקשי עזרה בפורום חוק ומשפט ויימצא עורך הדין שייצג את בנך נגד המדינה. אם תבדקי, היוזמה לחקיקת חוק החינוך המיוחד יצאה מחברת תרופות. (חברת הכנסת אמירה סרטני ממרחביה)
 

Diana M

New member
חינוך מיוחד הוא אכן זכות ולא חובה

זכות המאפשרת לילדים בעלי צרכים מיוחדים לקבל מענה הולם כאשר זה אינו בר השגה במסגרת הרגילה. והדגש הוא על צרכי הילדים ולא על צרכי ההורים. לכן לא הייתי ממהרת לשלוח פונים לגורמים משפטיים טרם ברור מה צרכי הילד ומה עמדת ההורים. הילד אולי ברשות ההורים אך בואו לא נשכח כי הוא אדם בעל זכויות בפני עצמו. דיאנה
 
למעלה