הילודים למות והמתים לחיות
המשנה אומרת: ``הילודים למות והמתים לחיות``כל מי שנולד בעוה``ז נולד ע``מ למות בשביל מה למות? מתחיל לחיות. ואני אדמה לכם את זה. ילד שיוצא לאויר העולם בן כמה? בן יום יומיים שבוע שבועיים. מה עם התשעה חודשים שבבטן? כבר תשעה חודשים ויום זה לא חשוב. זה רק הכנה ליציאה. כל השהות של הילד בבטן זה ע``מ שיצא. ותראו את הדימוי. תשעה חודשים האדם שוהה בבטן אימו. תשעה חודשים יש כאלה שבעה חודשים יש כאלה ששה חודשים יש כאלה שאפילו פחות. נפל. אדם בעולם הזה, ימי שנותנו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שנה. יש כאלה פחות יש כאלה קצת יותר אבל דומה. הבטן של אמא שלנו עגולה. והבטן של אמא אדמה עגולה. אמא שלי בשר מעפר ואמא אדמה גם עפר. התינוק שעוזב את הבטן של אמא שלו הוא היה בתוך שליה. כשהוא יוצא לאויר העולם הוא עוזב את השליה ויוצא. גם אדם עוזב את הגופה ויוצא. כשם שחשוב שהילד יקבל מזון טוב שיצא בריא ולא ההפך שיצא פגום, כך חשוב שאדם יעשה תורה ומצוות שיצא מפה צדיק ולא יצא רשע. עד כאן דומה. אבל מנין לי שיש יציאה כזאת? אני מדי פעם אשאל אתכם שאלות אז לא להתרגש כן אם אני שואל שאלה אחת או שתיים אתם לא רוצים לענות, משהו אחר יענה. אבל בואו נראה איפה נגיע. אני אשאל אותך שתהיה בריא אתה פה עם המשקפיים אפשר? אתה שומע אותי באוזן או בנשמה? בנשמה. ז``א כולם יודעים פה ששומעים בנשמה? לא. אם אדם סובר שהוא שומע באוזן, באוזן, אדם שמת יש לו עוד אוזן. דבר איתו הוא לא שומע. מה חסר לו? נשמה. אז מי שמע קודם? הנשמה. לא האוזן. פתח למת את העיניים, הוא רואה? לא רואה. מה חסר לו? נשמה. מי ראה קודם? נשמה. אותו דבר אדם צריך להבין בשר לא שומע. בשר לא רואה. בשר לא חושב. קח קילו בשר מהאיטליז דבר איתו שכנע אותו יענה לך? שום דבר. בשר, כלום. אז איך בשר שומע ורואה? לא רואה. אלא הנשמה, החיות שלי, האני זה לא מה שאתם רואים פה בחוץ. האני זה הנשמה. ואני לא מת. למה לא מת? ``ויצר ה` אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים`` אנחנו עשויים משתיים: גוף שזה מעפר ונשמה שהיא נפיחה של הקב``ה בתוכנו, נשמת חיים. שהיא החיים הנשמה היא החיים. הגמרא אומרת ``מהי דנפח מדלי נפח`` מי שנופח, ממנו נופח. אקח בלון ואנפח אותו אסגור אותו מה יש בתוכו? נפיחה שלי חלק ממני נמצא בתוך הבלון. הקב``ה נפח בי נשמה. מה יש בי? חלק אלוק ממעל. אם הקב``ה לא מת, איך אני מת? חלק ממני זה הקב``ה. דהיינו, לא הקב``ה ממש אבל חלק אלוקממעל יש בי. הוא נצחי. הנשמה נצחית לכן כתוב ``ועפר אל עפרו ישוב`` אבל ``והרוח אל האלוקים אשר נתנה`` כי שלושה שותפים באדם: הקב``ה, האב והאם וכל אחד נותן את חלקו. הקב``ה נותן נשמה וחושיה. האבא והאמא נותנים עצמות בשר גידים כרומוזומים, גנים כל מה שהם נותנים זה נמצא. ביחד יש לנו אדם. האדם הזה חי. שותפים הקב``ה וההורים. מגיע הזמן והקב``ה רוצה לפרק את השותפות. מה הוא עושה? לוקח את חלקו זה הנשמה. וחלקם מוטל לפניהם זה הגופה. מה אתם שלכם קחו. מה ששלי אני לוקח. ה` נתן וה` לקח יהי שם ה` מבורך זה לא שלכם בכלל. לכן אסור להתאבד. לכן אסור לעשות שרטת בגוף לכן אסור לעשות כתובת קעקע. לכן… זה לא שלנו אלא הכל מושאל. אני אתן אפשרות לשאלות אני רואה את האצבעות. אני אגמור אני אתן אפשרות לשאלות. אבל למה האדם לא מתבונן שכך הוא?
המשנה אומרת: ``הילודים למות והמתים לחיות``כל מי שנולד בעוה``ז נולד ע``מ למות בשביל מה למות? מתחיל לחיות. ואני אדמה לכם את זה. ילד שיוצא לאויר העולם בן כמה? בן יום יומיים שבוע שבועיים. מה עם התשעה חודשים שבבטן? כבר תשעה חודשים ויום זה לא חשוב. זה רק הכנה ליציאה. כל השהות של הילד בבטן זה ע``מ שיצא. ותראו את הדימוי. תשעה חודשים האדם שוהה בבטן אימו. תשעה חודשים יש כאלה שבעה חודשים יש כאלה ששה חודשים יש כאלה שאפילו פחות. נפל. אדם בעולם הזה, ימי שנותנו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שנה. יש כאלה פחות יש כאלה קצת יותר אבל דומה. הבטן של אמא שלנו עגולה. והבטן של אמא אדמה עגולה. אמא שלי בשר מעפר ואמא אדמה גם עפר. התינוק שעוזב את הבטן של אמא שלו הוא היה בתוך שליה. כשהוא יוצא לאויר העולם הוא עוזב את השליה ויוצא. גם אדם עוזב את הגופה ויוצא. כשם שחשוב שהילד יקבל מזון טוב שיצא בריא ולא ההפך שיצא פגום, כך חשוב שאדם יעשה תורה ומצוות שיצא מפה צדיק ולא יצא רשע. עד כאן דומה. אבל מנין לי שיש יציאה כזאת? אני מדי פעם אשאל אתכם שאלות אז לא להתרגש כן אם אני שואל שאלה אחת או שתיים אתם לא רוצים לענות, משהו אחר יענה. אבל בואו נראה איפה נגיע. אני אשאל אותך שתהיה בריא אתה פה עם המשקפיים אפשר? אתה שומע אותי באוזן או בנשמה? בנשמה. ז``א כולם יודעים פה ששומעים בנשמה? לא. אם אדם סובר שהוא שומע באוזן, באוזן, אדם שמת יש לו עוד אוזן. דבר איתו הוא לא שומע. מה חסר לו? נשמה. אז מי שמע קודם? הנשמה. לא האוזן. פתח למת את העיניים, הוא רואה? לא רואה. מה חסר לו? נשמה. מי ראה קודם? נשמה. אותו דבר אדם צריך להבין בשר לא שומע. בשר לא רואה. בשר לא חושב. קח קילו בשר מהאיטליז דבר איתו שכנע אותו יענה לך? שום דבר. בשר, כלום. אז איך בשר שומע ורואה? לא רואה. אלא הנשמה, החיות שלי, האני זה לא מה שאתם רואים פה בחוץ. האני זה הנשמה. ואני לא מת. למה לא מת? ``ויצר ה` אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים`` אנחנו עשויים משתיים: גוף שזה מעפר ונשמה שהיא נפיחה של הקב``ה בתוכנו, נשמת חיים. שהיא החיים הנשמה היא החיים. הגמרא אומרת ``מהי דנפח מדלי נפח`` מי שנופח, ממנו נופח. אקח בלון ואנפח אותו אסגור אותו מה יש בתוכו? נפיחה שלי חלק ממני נמצא בתוך הבלון. הקב``ה נפח בי נשמה. מה יש בי? חלק אלוק ממעל. אם הקב``ה לא מת, איך אני מת? חלק ממני זה הקב``ה. דהיינו, לא הקב``ה ממש אבל חלק אלוקממעל יש בי. הוא נצחי. הנשמה נצחית לכן כתוב ``ועפר אל עפרו ישוב`` אבל ``והרוח אל האלוקים אשר נתנה`` כי שלושה שותפים באדם: הקב``ה, האב והאם וכל אחד נותן את חלקו. הקב``ה נותן נשמה וחושיה. האבא והאמא נותנים עצמות בשר גידים כרומוזומים, גנים כל מה שהם נותנים זה נמצא. ביחד יש לנו אדם. האדם הזה חי. שותפים הקב``ה וההורים. מגיע הזמן והקב``ה רוצה לפרק את השותפות. מה הוא עושה? לוקח את חלקו זה הנשמה. וחלקם מוטל לפניהם זה הגופה. מה אתם שלכם קחו. מה ששלי אני לוקח. ה` נתן וה` לקח יהי שם ה` מבורך זה לא שלכם בכלל. לכן אסור להתאבד. לכן אסור לעשות שרטת בגוף לכן אסור לעשות כתובת קעקע. לכן… זה לא שלנו אלא הכל מושאל. אני אתן אפשרות לשאלות אני רואה את האצבעות. אני אגמור אני אתן אפשרות לשאלות. אבל למה האדם לא מתבונן שכך הוא?