טיעונים מסוג זה (שהכרה או נפש היא מופשטת ומתממשת בכלים פיסיים שונים) עלו גם אצלי ונראים לי עניין מובן מאליו.
לליבוביץ', אגב, אין שום התייחסות לדבר כזה. המקסימום שהוא מתייחס אליו הוא פרלליזם. אבל לא מדובר על פרלליזם.
הרי לומר "אמת" או "שקר" או "הוא חזר בו" או "הוא דבק בעמדתו" או ללחוץ על כפתור הLIKE לא מוסיף לנו דעת כהוא זה. מה אכפת לי אם הוא חזר בו לאחר מכן אם טיעוניו מתקבלים על דעתי? לא בסמכותו מדובר אלא בתוכן טיעוניו. אין סמכות כלשהי שתורה ש2+2=4 ותוכל לבטל את תקפות דבריה. מרגע שדבר נאמר יש לו חיים משלו ואינו תלוי באומרו.
לא ברור לי לאילו טיעונים אתה מתייחס בהודעתך, לא ברור *כיצד* אמורים היו ליפול (ולא האם נפלו לדעת מישהו- זה ממש לא אכפת לי).
הטיעון שקנה חזקה בזכרוני הוא סך הכל מושג ושמו "ערך אפיסטמולוגי". לדוגמא- האסתטיקה שקובעת את היוריסטיקת ההכרה המדעית.
עצם עובדת חזרתו, היא ידיעה. שנית. הנימוק שהתלווה לחזרתו זו בעל תוקף הוא. שכן, אף עלי פי שאנו מבחינים בידיעה (כלשהי) במציאות ובפועל בערכים (שכן אין ערכים ללא הגשמתם בפועל) מכלל מקום באותה אבחנה ממש, אנו חשים כי יש הבדל בינה לבין ידיעת מדע.
