הימור אחרון
יש לו ביד רק "קנטה", הוא לא מתרגש. הוא הצליח לשטות ביושבי השולחן בסבבים הקודמים עם הרבה פחות מזה.. הוא מסתכל עליהם באריכות, בוחן כל תנועה ותנועה שלהם. על עויוות או שינוי קטן בהבעת הפנים, ממתין בסבלנות לטעות שלא תאחר לבוא כמו עכביש הממתין לקורבן שיעשה את הצעד הטיפשי הבא, טעות שתעלה לו בחייו. עשן סיגריות וריח חריף של אלכוהול מעורב בזיעה נמהלים זה בזה בחלל החדר. 8 שעות רצופות של משחק נותנות את אותותיהן וראייתו הופכת מעורפלת מעט. הוא נותן מבט נוסף ב"יד" שמונחת על השולחן ומחליט שלא להתקפל, הוא מודע היטב שלאיש בשולחן אין "יד" טובה משלו ושהם פשוט סומכים על המזל ומחכים שכל השאר "יתקפלו" אחד אחרי השני. הוא שומר על מבט קפוא של מסגיר דבר וקורא כמו ספר פתוח את כל השאר. שפת גופם ברורה מידי וגם אם ניסו לשמור על ארשת פנים כזו או אחרת לא ממש הצליחו בכך. השעות עברו ועברו והוא זכה בכל. סיבוב אחרי סיבוב אחרי סיבוב... המקום החל להתרוקן וכך גם הוא. מביט בחפיסה המקוללת, 52 סכינים שננעצו בו,בהו בו,וגרמו לו לאבד שליטה שוב ושוב. המלכה שניבטה אליו לא היתה זו שאהב,התלתן לא הביא איתו מזל כלל,והלב.. הלב האדום, לא היה שלו. הוא הבטיח שיפסיק. אלפי פעמים נשבע לה שיפסיק, אבל התשוקה הזו היתה חזקה מכל דבר אחר. חזקה יותר מהתעלסות ביום חורף קר אל מול אח בוערת,חזקה יותר ממילים מתוקות והבטחות, חזקה יותר מתשוקה לכסף, חזקה יותר מגאווה.. זו היתה תשוקה מסוג אחר. סוג אחר שגבר על כל השאר והשאירם מעומעמים. הרחובות היו ריקים ורק אור ראשון של זריחה בצבץ מבין שמיים אפרוריים. דירתו היתה ריקה יותר מאי פעם. היא עזבה. לקחה את המעט שהיה לה והשאירה פתק קצר והרבה בדידות. היא היתה יכולה להיות שחקנית פוקר נהדרת... יודעת בדיוק מתי "להתקפל". הוא השליך את חבילת השטרות על השולחן והביט בה דקות ארוכות, יודע שהכסף כבר מזמן אינו משחק תפקיד, רק האדרנלין כמן סם מהסוג החזק ביותר. ריגוש הניצחון,תחושת המתח האינסופית וההמתנה למפלת האחרים. על שולחן ההימורים הוא תמיד היה זוכה בכל, בחיים האמיתיים תמיד הפסיד הכל. בשולחן ההימורים הספיקה סטטיסטיקה ופסיכולוגיה פשוטה. בחיים.. לא. לילה אחרי לילה חזר לשולחן ההימורים ובכל לילה נשבע שזהו המשחק האחרון. שבועה שנמחקה כאשר חולקו הקלפים לסיבוב נוסף. מביט ביד שחולקה לו.. נזהר שלא לעשות תנועה שתסגיר אותו. ROYAL FLASH… גם הפעם ניצח... לוגם בשקט מכוס הוויסקי שלו בוהה שוב בקלפיו וביריביו המגוחכים למראה. בעיניהם הוא בלתי מנוצח. אבל הוא יודע שהכל תעתוע. במשחק הקלפים החשוב באמת הוא כבר הפסיד מראש.
יש לו ביד רק "קנטה", הוא לא מתרגש. הוא הצליח לשטות ביושבי השולחן בסבבים הקודמים עם הרבה פחות מזה.. הוא מסתכל עליהם באריכות, בוחן כל תנועה ותנועה שלהם. על עויוות או שינוי קטן בהבעת הפנים, ממתין בסבלנות לטעות שלא תאחר לבוא כמו עכביש הממתין לקורבן שיעשה את הצעד הטיפשי הבא, טעות שתעלה לו בחייו. עשן סיגריות וריח חריף של אלכוהול מעורב בזיעה נמהלים זה בזה בחלל החדר. 8 שעות רצופות של משחק נותנות את אותותיהן וראייתו הופכת מעורפלת מעט. הוא נותן מבט נוסף ב"יד" שמונחת על השולחן ומחליט שלא להתקפל, הוא מודע היטב שלאיש בשולחן אין "יד" טובה משלו ושהם פשוט סומכים על המזל ומחכים שכל השאר "יתקפלו" אחד אחרי השני. הוא שומר על מבט קפוא של מסגיר דבר וקורא כמו ספר פתוח את כל השאר. שפת גופם ברורה מידי וגם אם ניסו לשמור על ארשת פנים כזו או אחרת לא ממש הצליחו בכך. השעות עברו ועברו והוא זכה בכל. סיבוב אחרי סיבוב אחרי סיבוב... המקום החל להתרוקן וכך גם הוא. מביט בחפיסה המקוללת, 52 סכינים שננעצו בו,בהו בו,וגרמו לו לאבד שליטה שוב ושוב. המלכה שניבטה אליו לא היתה זו שאהב,התלתן לא הביא איתו מזל כלל,והלב.. הלב האדום, לא היה שלו. הוא הבטיח שיפסיק. אלפי פעמים נשבע לה שיפסיק, אבל התשוקה הזו היתה חזקה מכל דבר אחר. חזקה יותר מהתעלסות ביום חורף קר אל מול אח בוערת,חזקה יותר ממילים מתוקות והבטחות, חזקה יותר מתשוקה לכסף, חזקה יותר מגאווה.. זו היתה תשוקה מסוג אחר. סוג אחר שגבר על כל השאר והשאירם מעומעמים. הרחובות היו ריקים ורק אור ראשון של זריחה בצבץ מבין שמיים אפרוריים. דירתו היתה ריקה יותר מאי פעם. היא עזבה. לקחה את המעט שהיה לה והשאירה פתק קצר והרבה בדידות. היא היתה יכולה להיות שחקנית פוקר נהדרת... יודעת בדיוק מתי "להתקפל". הוא השליך את חבילת השטרות על השולחן והביט בה דקות ארוכות, יודע שהכסף כבר מזמן אינו משחק תפקיד, רק האדרנלין כמן סם מהסוג החזק ביותר. ריגוש הניצחון,תחושת המתח האינסופית וההמתנה למפלת האחרים. על שולחן ההימורים הוא תמיד היה זוכה בכל, בחיים האמיתיים תמיד הפסיד הכל. בשולחן ההימורים הספיקה סטטיסטיקה ופסיכולוגיה פשוטה. בחיים.. לא. לילה אחרי לילה חזר לשולחן ההימורים ובכל לילה נשבע שזהו המשחק האחרון. שבועה שנמחקה כאשר חולקו הקלפים לסיבוב נוסף. מביט ביד שחולקה לו.. נזהר שלא לעשות תנועה שתסגיר אותו. ROYAL FLASH… גם הפעם ניצח... לוגם בשקט מכוס הוויסקי שלו בוהה שוב בקלפיו וביריביו המגוחכים למראה. בעיניהם הוא בלתי מנוצח. אבל הוא יודע שהכל תעתוע. במשחק הקלפים החשוב באמת הוא כבר הפסיד מראש.
