דער_רוסישער
New member
הימים הראשונים- מה דינם ?
מעניין איך כל אחד מאיתנו מתייחס לתקופת הלפני. כאל פיספוס? כאל ילדות מתוקה אשר מדי דבר בה זכור נזכרנה עוד, מעינו יהמו עליה, רחם נרחמנה? או כאל "היה או לא היה? הפשר לא נודע לי"? ברוב המכריע של המקרים אני נוהג לומר: היה וטוב מאד שהיה, נגמר, וטוב מאד שנגמר. לכל זמן ועת, לכל חפץ תחת השמים. אבל לפעמים בכל זאת, יש תחושה של נעורים גזולים שלעולם לא יושבו לבעליהם.. אז מה דעתכם? יונה
מעניין איך כל אחד מאיתנו מתייחס לתקופת הלפני. כאל פיספוס? כאל ילדות מתוקה אשר מדי דבר בה זכור נזכרנה עוד, מעינו יהמו עליה, רחם נרחמנה? או כאל "היה או לא היה? הפשר לא נודע לי"? ברוב המכריע של המקרים אני נוהג לומר: היה וטוב מאד שהיה, נגמר, וטוב מאד שנגמר. לכל זמן ועת, לכל חפץ תחת השמים. אבל לפעמים בכל זאת, יש תחושה של נעורים גזולים שלעולם לא יושבו לבעליהם.. אז מה דעתכם? יונה