הימים עוברים בעצלתיים...

[צפרדעית]

הימים עוברים בעצלתיים...

אבל בכל זאת התאריך שלי קרב... עוד חודש וצ´ופצ´יק לניתוח!!! הכל כבר מוכן... הכל כבר חתום נשאר רק להוריד כל יום מחדש דף נוסף מלוח השנה אני שמחה שהחלטתי להמתין עם התאריך ואני שמחה שאני מגיעה לביצוע עם החלטה מגובשת ועם ידע נרחב בנושא הדבר היחיד שאני מצרה עליו הוא העובדה שלא הצלחתי לסגור את הפה במהלך החודשיים שעברו העלתי 8 ק"ג למשקלי (ולחשוב שלפני חודשיים לא עמדתי בקריטריונים לניתוח) ולצערי היד עוד נטויה... אני יודעת שאני עושה אבל לעצמי...אבל כניראה שהיתי צריכה את הפרידה החד משמעית הזאת מהאוכל אני מקווה שבחודש וקצת שנישארו אני אהיה קצת יותר קפדנית ואצליח לעבור את התקופה ללא נזק נוסף... מודה לכל אחד ואחד מכל על התמיכה המדהימה... ורק שתדעו שאתם הייתם הקטליזטור להחלטה שלי אוהבת אתכם (ואוו אמירה שכזאת במדיה הוירטואלית נשמעת קצת צורמת אבל ככה אני מרגישה) צפרדעית

 

[שלגיה**]

היי צפרדעית

איך שהזמן רץ....לא מזמן כתבתי לך שלחכות 3 חודשים זה לא נורא וכדאי לחכות ...וכי ההמתנה שווה את הכל. אני לפני הניתוח עליתי 10 ק"ג !!! כן כן....עשיתי שטות מצד אחד והלכתי כל יום למסעדה אחרת...אכלתי מה שרציתי וקניתי מה שרציתי כשעברתי ליד פיצוציה או "לחם ארז" או איזה בית מאפה אחר...הפנים תפחו,הלחיים התעגלו עוד יותר ....והרגשתי רע....זלילה מיותרת וחסרת מעצורים...אך היום במבט לאחור ...אני ממש לא מצטערת על הזלילה הזו כי אני יכולה לומר שאכלתי כל וכמה שרציתי מבלי לדפוק חשבון לאף אחד. היום אחרי 1/2 שנה (עוד יומיים זה בדיוק 1/2 שנה...) עם 23.5 ק"ג מינוס ,ירידה של 4 מספרים !!! במכנסיים ,מחמאות והרגשה טובה אני לא חושבת מה היה קורה אילו לא הייתי מעלה 10 ק"ג... מה שהיה היה והיה טוב וכך גם את צריכה להתייחס לזה.... זה לא שאני אומרת לך עכשיו..."תזללי חופשי" ממש לא...תנסי לאזן קצת ולאגול אוכל שאת ממש אוהבת...אוכל גורמה אישי אני קוראת לזה....אני אכלתי הרבה עד לניתוח אבל השקעתי באוכל שאם כבר הוא משמין אז שיהיה מיוחד.. החודש וצופצ´יק שנשאר לך יעברו במהרה...אני בטוחה. נחזיק לך אצבעות בניתוח ולאחריו -כי זה ממש יום הולדת מחדש. שלגיה

 

[RomiVais]

שלגיה יקרה - כל הכבוד!!!! ../images/Emo24.gif

איזה כיף לקרוא שירדת כבר 23.5 ק"ג. אני כל כך שמחה בשבילך!!! מקווה שהכל טוב אצלך ושתמשיכי כך - באמת כל הכבוד!!! בטח שיש המוווווווווווון מחמאות וההרגשה רק תלך ותשתפר מיום ליום. שיהיה לך יום נפלא, רומי

 

[zoei1]

גם אני לא מפסיקה לאכול

מאז שהחלטתי לעשות את הניתוח גם אני לא מפסיקה לאכול והכל....

 

[RomiVais]

זה כל כך נורמלי זואי.......

גם אני בזמנו חשבתי שאני לא נורמלית, כמה שאכלתי לפני הניתוח, אבל "שמחתי" לגלות שכולם עוברים את זה, וזה נורמלי לחלוטין.

אז תנסי לשמור, אבל אם את לא מצליחה - תיפרדי מהאוכל - כולם צריכים את הפרידה הזאת. בהצלחה והמשך יום נעים, רומי

 

[באיה]

לצפרדעית וזואי המון, המון ../images/Emo50.gif

 

[RomiVais]

גם אנחנו אוהבים אותך צפרדעיתוש ../images/Emo23.gif

צר לי שעלית 8 ק"ג, אבל אם את מרגישה עם זה טוב, כי זו בעצם הפרידה הסופית שלך מהאוכל, אז זו בעצם עליה למען ירידה במשקל - אז לא נורא!!! אני מבינה שאת כבר שלמה עם ההחלטה והולכת לניתוח בטוחה בעצמך, ובצעד החשוב שבו בחרת. יש לך עוד חודש וקצת, לנסות ולהתחיל לשמור, ואם באמת תרצי - את תצליחי!!

צפרדעית יקרה, אני מאחלת לך את כל הטוב וההצלחה שבעולם מכל הלב, רומי

 

[ranko]

מכיר את הבעיה

גם אצלי אותו דבר, זה לא שאכלתי עד שהקאתי, אלה אכלתי דברים , שעוד לפני שידעתי שאני עושה ניתוח, לא העזתי לאכול מבחינת קלוריות, כל הדברים הטעימים והמשמינים, זה כמו תקופת היפרדות מהשותף הכי טוב שהיה לנו כל החיים הרי זהו האוכל.

 

[RomiVais]

זה ממש ככה...... ../images/Emo13.gif

 

[gal33]

../images/Emo105.gifית, מה שעולה מהר, יורד מהר!

אני לעומתך עישנתי את עצמי לדעת לפני הניתוח, כל אחד והשטיק שלו. אל תשקיעי אנרגייה בלייסר את עצמך, השקיעי בלחזק את עצמך על דרכך החדשה. תנסי רק להבין למה זו תגובתך כיום למה שאת מרגישה בימים אלו, את יכולה ללמוד הרבה, ולחסוך מעט כאב אחר כך. בהצלחה, גל

 

[שושה11]

"חגיגת פרידה"

ית חמודה, תרגישי חופשי... מהרגע שאני החלטתי באופן סופי וחד משמעי שאני הולכת על ניתוח ועד ערב לפני הניתוח אני זוכרת שאכלתי המון המון. אל תשכחי שאת עומדת לפני שינוי קיצוני של הרגלי אכילה, שהוא החלק הכי קשה של הניתוח (כי הרי מטפלים בקיבה ולא במוח...). אני עשיתי את הניתוח קצת אחרי חנוכה, וימי החנוכה בהחלט זכורים לי לפי כמות הסופגניות והלביבות שאכלתי... וזה במונחים סטנדרטיים היה פשוט פשע... תרגישי בנוח ותאכלי בכייף... את עומדת לעשות כזה שינוי, שמגיע קצת פינוק לפני.

מכל ה-

שרה

 

[SARA120]

../images/Emo105.gifית ירוקה.

הפחד מהניתוח והפחד מהפרידה מהאוכל והפחד מהפחד.....אין מה לעשות! חבל שחיכית כל כך הרבה,תנסי עכשיו לשמור עד הניתוח..(העומס הפיתאומי על הלב וכו..)ומה שהיה,כפרה!

(אין תרנגול..)

 

[הענק החמודון]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[בולדוג]

נורמלי לחלוטין ומוכר היטב../images/Emo8.gif

מהרגע שידעתי שאני הולך לניתוח התחלתי לאכול. השתדלתי לאל הגזים אבל מצאתי את עצמי שותה סודה למרות שאני לא שותה אף פעם רק כי ידעתי שאסור אחרי. ונהנה מכל ביס כבד אווז.וכמובן שלארוחה האחרונה לפני הניתוח הלכתי וטרפתי סטקים בלי חשבון.ואני לא מצטער על אף ביס כי צריך את התחושה של פרדה מהאוכל או יותר נכון מצורת האכילה שבוא נודה על האמת עשתה לנו רק רע. אז צפרדעיטוש תהני מכל ביס ואני בטוח שהכול ירד בכיף ובקלות. שלך