התפיסות שםפ מאוד מבלבלות אותי, מצד אחד הן מתחילות כאל שהוא זכרי אך הוא בורא גם אלות, הבניה וההרס חוזרות שם פעמים רבות, האם זהו איזון בין הדברים או שזה סתם אירוני? :/
ההינדית גורסת שהיקום נברא, מתקיים תווך זמן מסויים, ונהרס, אחר כך התהליך חוזר וחוזר על עצמו. בתוך זמן הקיום של היקום יש גם תהליכים "מקומיים" של פלנטות נולדות ומתות.
סליחה על הנדושות, אבל זה קצת כמו החיים. מתים בסוף ואז משהו חי אחר אוכל אותך ובסוף גם הוא מת. האם זה אירוני? תלוי בהשקפה שלך. לא הבנתי את השאלה בקשר לאלים והאלות. על כל פנים יש זרמים שרואים את האלה כבוראת או בריאה משותפת של אל ואלה.