חבר של כלם
New member
היסטוריה של ריקוד
סיפורו המלא של הריקוד דבקה אוריה (האביר) כפי שסופר על ידי מושיקו הלוי - יוצר הריקוד (1959) הריקוד חובר בשנת 1959 במלאת שנתיים לאוריה , בנו של מושיקו . את המנגינה של נחמיה שרעבי , הוא קיבל מחברו , בלהקת עינבל – מצפיון עצטה. הריקוד חובר בתחילה , לקצב תופים , עם להקת עינבל.. מושיקו , התאים את הריקוד למנגינה של נחמיה שרעבי , מישאלתו של נחמיה היתה להפיץ את המנגינה. הריקוד לווה רק עם המנגינה. בלי מילים. באותו זמן התארגנה להקה , של התנועה הקיבוצית , להופעה בפסטיבל הסוציאליסטי בוינה . היה להם ריפרטואר ישן, שהופיעו בו בפסטיבלים קודמים. נחמיה כהן – רקדן חיפאי , בלהקת עינבל - הציע לאיה לביא , מארגנת המשלחת – להוסיף את ריקודו של מושיקו . דבקה אוריה. כשהריקוד היה מוכן, המשלחת עשתה חזרות בקיבוץ שפיים, לשם הוזמנו כל המי ומי בתנועה הקיבוצית, ומההסתדרות ,חברי המדור לריקודי עם.. התגובות היו חיוביות מאוד. המנחה הודה לאומנים והזכיר את מושיקו הלוי. מחבר הריקוד. בקהל ישבו , המלחין נחמיה שרעבי, ואחיו ברוך. אי הזכרת שמו של נחמיה , כמחבר המנגינה , הרגיז מאוד את האחים. ברוך שרעבי, האח הבוגר , האיץ באחיו לא לוותר. בכעסו, נחמיה ביקש לאסור את השימוש במנגינה שלו . כשראה , שאין בכוחו לעצור את הגלגלים – החליט לשנות את שם השיר לדבקת האביר. חיבר מילים לשיר . וכך הפיצו , כאשר נסע לארה"ב., וחי בה שנים רבות. פרד ברק – מרקיד ומפיץ ריקודי עם ישראליים בארה"ב, פרסם את השיר בשם -: דבקת האביר. המילים של דבקת האביר נחמיה שרעבי יפתי דלגי נא , כי בן חיל בא מנגד לו כבוד הועידי , לאביר באבירים על גב סוס אדמון , זקוף איתן דוהר העלם את ידך הושיטי , עת אותך ישא ירים. הן יום דודים לך, יפתי קומי עורי אליו תדבקי ופרחת כשושנה נוצר בילבול גדול הלהקה הופיעה עם השם דבקה אוריה לפי מילים , שחיבר אריה ניר (פינדלה) המתופף האגדי של להקת הפועל תל אביב והרי המילים של דבקה אוריה מילים - אריה ניר נס העצב ולקצב , מוחאות כפיים רועמים תופים וצליל חליל יפיג תוגה מול השחר העולה וגח , כפות רגליים הך רוקעים בצוות , לאורכה של השורה עולים קצבי התוף וחגים שולי עבאיה כי בא לליל סוף עם דבקה אוריה הריקוד היה חדש בריפרטואר של הלהקה וזכה במקום השני בפסטיבל , אחרי היוגוסלבים. (תחרות בין ריקודי הגברים) לאחר שובה של הלהקה ארצה , לימדו את הריקוד בכל הקורסים וההשתלמויות של הועד הפועל, והריקוד הפך נכס צאן ברזל בריקודי עם שלנו.
סיפורו המלא של הריקוד דבקה אוריה (האביר) כפי שסופר על ידי מושיקו הלוי - יוצר הריקוד (1959) הריקוד חובר בשנת 1959 במלאת שנתיים לאוריה , בנו של מושיקו . את המנגינה של נחמיה שרעבי , הוא קיבל מחברו , בלהקת עינבל – מצפיון עצטה. הריקוד חובר בתחילה , לקצב תופים , עם להקת עינבל.. מושיקו , התאים את הריקוד למנגינה של נחמיה שרעבי , מישאלתו של נחמיה היתה להפיץ את המנגינה. הריקוד לווה רק עם המנגינה. בלי מילים. באותו זמן התארגנה להקה , של התנועה הקיבוצית , להופעה בפסטיבל הסוציאליסטי בוינה . היה להם ריפרטואר ישן, שהופיעו בו בפסטיבלים קודמים. נחמיה כהן – רקדן חיפאי , בלהקת עינבל - הציע לאיה לביא , מארגנת המשלחת – להוסיף את ריקודו של מושיקו . דבקה אוריה. כשהריקוד היה מוכן, המשלחת עשתה חזרות בקיבוץ שפיים, לשם הוזמנו כל המי ומי בתנועה הקיבוצית, ומההסתדרות ,חברי המדור לריקודי עם.. התגובות היו חיוביות מאוד. המנחה הודה לאומנים והזכיר את מושיקו הלוי. מחבר הריקוד. בקהל ישבו , המלחין נחמיה שרעבי, ואחיו ברוך. אי הזכרת שמו של נחמיה , כמחבר המנגינה , הרגיז מאוד את האחים. ברוך שרעבי, האח הבוגר , האיץ באחיו לא לוותר. בכעסו, נחמיה ביקש לאסור את השימוש במנגינה שלו . כשראה , שאין בכוחו לעצור את הגלגלים – החליט לשנות את שם השיר לדבקת האביר. חיבר מילים לשיר . וכך הפיצו , כאשר נסע לארה"ב., וחי בה שנים רבות. פרד ברק – מרקיד ומפיץ ריקודי עם ישראליים בארה"ב, פרסם את השיר בשם -: דבקת האביר. המילים של דבקת האביר נחמיה שרעבי יפתי דלגי נא , כי בן חיל בא מנגד לו כבוד הועידי , לאביר באבירים על גב סוס אדמון , זקוף איתן דוהר העלם את ידך הושיטי , עת אותך ישא ירים. הן יום דודים לך, יפתי קומי עורי אליו תדבקי ופרחת כשושנה נוצר בילבול גדול הלהקה הופיעה עם השם דבקה אוריה לפי מילים , שחיבר אריה ניר (פינדלה) המתופף האגדי של להקת הפועל תל אביב והרי המילים של דבקה אוריה מילים - אריה ניר נס העצב ולקצב , מוחאות כפיים רועמים תופים וצליל חליל יפיג תוגה מול השחר העולה וגח , כפות רגליים הך רוקעים בצוות , לאורכה של השורה עולים קצבי התוף וחגים שולי עבאיה כי בא לליל סוף עם דבקה אוריה הריקוד היה חדש בריפרטואר של הלהקה וזכה במקום השני בפסטיבל , אחרי היוגוסלבים. (תחרות בין ריקודי הגברים) לאחר שובה של הלהקה ארצה , לימדו את הריקוד בכל הקורסים וההשתלמויות של הועד הפועל, והריקוד הפך נכס צאן ברזל בריקודי עם שלנו.