היסט פאזה ברמקולים

[אריאל אריאלי]

היסט פאזה ברמקולים

מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, ב1973, הענקתי לעצמי מתנה ע"ח מענק השיחרור למי ששרתו יותר משישה חודשים במילואים - רכשתי לעצמי זוג רמקולים של B&O - שאם אני זוכר נכון, הדגם היה Beovox P40.
מה שייחד את הרמקולים האלו הייתה צורת החזית "השבורה" שלהם, היוצרת מעין קשת קעורה.
בהסבר שניתן לבחירה בצורה המיוחדת הזו, דובר על כך כי יש חשיבות לכך כי הפאזה של הקול היוצא מכל שלושת האלמנטים של הרמקול: הבאס, המיד והטוויטר, חייבת להיות בלי היסט, כלומר, באפס סטיית פאזה. ולשם כך, כל סלילי הקול חייבים להימצא במישור אחד ביחס למאזין.
ובאמת, אחד המאפיינים הטונאליים של הרמקולים האלו, הייתה "שקיפותם" שהזכירה במידת מה, רמקולים אלקטרוסטאטיים (רק שחסר היה "הברק" של הצליל של האלקטרוסטאטיים).
והנה, לאחרונה, הגיע אלי פרסום של רמקולים חדשים, המשמשים כמוניטורים (אך, יכולים גם לשמש כרמקולים High End להאזנה ביתית) באולפני הקלטה ודאבינג להפקות קולנועיות: Bluehorn System.
לינק למאמר:
https://meyersound.com/product/bluehorn-system/
אריאל אריאלי

 

[אריאל אריאלי]

Beovox P45

https://www.beoworld.org/prod_details.asp?pid=648

אריאל אריאלי

 

[מיכאל לנג]

אף פעם לא הבנתי את הטענה הזו

שלום
בהתיחס ל-2 תדרים בעלי אורך גל שונה, הם יהיו במופע רק במכפלות התדר.
בהתיחס להסט אלמטים על ציר חזיתי אחד, נקודת המופע תהיה עדין תלויה במרחק מהמאזין.
ההסט של האלמנטים, מבטא מרחק של תדר בודד (f1) בעוד שהאלמנט מפיק מנעד תדרים. אז מה לגבי המרחק מהאחרים?
ומול הטענה של בהירות הצליל מהדגם שלך (Beovox P45), האם ניסיתה לשנות את מיקום האלמנטים ושמע שהבהירות נעלמה?
אגב, רבים ניסו את זה (כולל KEF) ורמקולים בטופולוגיה ביפולרית כמו מיראז',
שחיקו את האלקטרוסטאטי/ריבון, וגם בטופלולגיה של וופר בצד (דפיניטיב טכנולוג'י ובוסטון אקוסטיקס), ריבוי אלמנטים (מקינטוש, אינפיניטי ועוד), ושימוש
בטכנולוגיות שונות, כחו מיתרים (ESS) פלנאריים (מאגנפאו) אלקטרוסטאטיים (קואד ומרטין לוגן) ועוד. לא כולם הניבו תוצאות טובות...

 

[אריאל אריאלי]

ההסבר פשוט מאד. מדובר בשני דברים: תחום החיתוך

בין שני אלמנטים - ברמקול 2 Way או 3 Way. ישנו "תדר החיתוך". זהו התדר שבו כל אלמנט מקבל מחצית ההספק הנמסר לרמקול. מעל תדר זה האנרגיה מופנית לרמקול לתחום התדרים הגבוה יותר ומתחתלתדר זה, האנרגיה מופנית לאלמנט לתדרים נמוכים יותר.
בפועל, תדר החיתוך אינו מפריד לחלוטין את התחומים וישנה חפיפה מסויימת ההולכת וקטנה משני צידי תדר זה.
תחןפ החפיפה יכול להשתרע ע"פ מרוח תדרים לא קטן. אם יהיה הפרש פאזה בין הרמקולים, ייתכן מצב שבו תדר מסויים הנמצא בתוך תחום החפיפה יופיע בהפרש פאזה בין שני האלמנטים מה שיוצר עיוות פאזה. ועיוות פאזה הוא עיוות!
נקודה שניה. כאשר ביצעו את ההקלטה, כל התדרים היגיעו בפאזה ידועה למיקרופונים. הפרש פאזה בין האלמנטים של הרמקול משנה, למעשה את תמונת הסאונד המתקבל לעומת התמונה המקורית.
דוקא נושא זה חשוב ביותר בשיחזור הסאונד.
ואגב כך, כפי שציינתי קודם, הרמקולים של B&O נתנו סאונד מאד קרוב לסאונד של רמקולים אלקטרוסטאטיים.
אריאל אריאלי

 

[מיכאל לנג]

תודה

שלום
למרות התפיסה הזו, רבים וטובים (אחרים) לא הלכו לשם...והם מיצרים רמקולים מעולים...הכיצד?

 

[אריאל אריאלי]

אני מביע, עכשיו, דיעה פרטית

מי שמכיר אותי, מכיר את התזה שלי, האומרת כי ישנן שתי תפישות בסאונד:
א. התפישה הקלאסית
ב. תפישת מוזיקת פופ.
שתי הגישות לגיטימיות ואינן באות אחת לפני השניה.
התפישה הקלאסית טוענת כי על מערכת הסאונד לשחזר את ההקלטה המקורית, כפי שהייתה בזמן ההקלטה. כלומר, המאזין השומע את התוצאה לאחר השחזור, לא יוכל למצוא הבדלים בין הביצוע המקורי לבין מה ששומע אצלו בבית. והדברים אמורים גם אם בביצוע המקורי היו "זיופים" או "רעשים". אלו צריכים להישמע כפי שהיו במקור.
תפישת הפופ אומרת כי המאזין רוצה לשמוע "הכי טוב ונעים לו". כלומר, לא כל כך חשוב איך היה המקור, העיקר שיהיה נעים לשמוע.
שתי תפישות אלו מדריכות את עולם הסאונד.
האם המערכת תשחזר בשקיפות מוחלטת את המקור או שעליה ליפות את המקור.
פיסיקאלית, הרמקולים היחידים שיכולים להיות קרובים מאד לשיחזור, או תרגום צורת הזרם החשמלי היוצא מהמגבר לשינויי לחץ אויר (צליל) הם הרמקולים האלקטרוסטאטיים. כל הרמקולים האחרים, פיזיקאלית, אינם יכולים לתרגם במדוייק את הזרם החשמלי היוצא מהמגבר לשינויי לחץ אויר!
רמקולים דינאמיים בהגדרה משנים את הצורה של האות החשמלי בהמרה ללחץ/תנועה.
אבל, כפי שציינתי קודם, רמקולים דינאמיים יכולים להישמע נעים.
מאחר ורוב האודיופילים לא בדיוק מחפשים את הדיוק, אלא את הנעימות (ראה את החזרה לתקליטי ויניל), הם יכולים להוציא סכומי עתק לרכישת רמקולים שישמעו יפה ולא יסתפקו ברמקולים זולים, יחסית, שמפיקים צליל מדוייק.
לכן, לענות על שאלתך, הטכניקה של רמקולים מוסטי פאזה אפס לא תפסו וניתן למצוא אותם בעיקר באולפני הקלטה (כפי שהבאתי בפוסט הקודם).
B&O יצאו בזמנו בסדרה "BEOVOX" שכולם היו רמקולים מוסטי פאזה אפס ובאמת השקיפות שלהם הייתה בלתי רגילה (אבל, אולי, לא הכי "נעימה").
אריאל אריאלי

 

[מ ש ה 53]

אגלה לך את סודי, ואני בעד התאימות למקור. הצרה היא... שאיך
שלא נהפוך זאת, לא אזכה לקבל זאת. כי איני מספיק עשיר כדי לרכוש את השקוף
ביותר ומעבר לכך, גם המקור אצלי וגם המגבר אינם בליגה הראשונה...

למרות זאת, מאז ומתמיד התלהבתי ממוצרי B&O. נכון שחלק מזאת "בזכות" העיצוב
המיוחד, שלא ממש תרם ליעד המטרה, והן בזכות האיכות, שנשמעה לי מעל לסבירה.
אז... ליצרן הזה, היו כל מיני גחמות אם בעיצוב ואם בתכנון, שהצריכו בשורה התחתונה
שילובי עיצוב כאלה ואחרים.
אני שמח שאתה מזכיר נשכחות, והנה, אתה גם מבסס אותן על החידושים של היום.
https://i.pinimg.com/236x/7a/f4/0e/7af40ec4d5765dcd33dbd065679616cd.jpg

 

[Ron W]

מעבר לעיצוב גם לא מעלים חלודה משנות ה70

עדיין שומר שני Beomasters אחד מודל 3000 עם טיונר FM רגיש
מהרבה רסיברים עכשוויים.
מנצלש סקרן לדעת מה יצא עם הקורוזיה/אבנית בדלת המקרר

 

[מ ש ה 53]

זו חלדה ולא אבנית. עדיין לא נעניתי ע"י המועצה לצרכנות.

 

[מיכאל לנג]

אני מסופק אם התזה הזו שלך

שלום
לצערי, בכל ההזדמנויות ששמעתי רמקולים אלקטרוסטטיים הם לא ספקו את הסחורה! הם היו בעיקר של מרטין לוגן...גם הפנאריים (מאגנפן) אמורים לייצר את אותה החוויה והם נשמעים טוב מהמרטין לוגאן.
ברם אליה וקוץ בה: הם לא יכולים לנגן "חזק", העכבת שלהם נמוכה (4 אוהם), הנצילות נמוכה (86dB SPL/w/m) ואין להם באס. הלוגן מכיך סאב מוגבר והמגיס זקוקים נואשות לאחד חיצוני...
הבעיה עם העוצמה וה-SPL הנמוך, מגבילים מאוד את התחום הדינאמי (בעיקר בתופים).
הרמקולים היותר "נכונים" ששמעתי, היו של קיפש-הורן וכמה דינאמיים.
חיפוש המטבע (התפישה הקלאסית - לתפיסתך), אינה תחת הפנס של המופע תדר חיתוך / סידור הלמנטים בקו אנכי.
גם B&o ירדו מזה...ראה את הליין החדש שלהם. הם מתמקדים בפיזור היקפי.
גם ל-SBL יש קונספט כזה. לא יצא לי לשמוע אותם עדיין.
ה-"פיזור" קיבל יותר תשומי, ברמקולים בי-פולריים בהם יש אלמנטים גם בגב הרמקול, במגמה לחקות את הפנלים של האלקטרו-סטאטיים או הפלנריים.
חזרה לנושא המופע:
KEF105.2 עשו אתו הדבר, ונחשבו בזמנו לשם דבר:
http://www.kef.com/uploads/files/en/museum_pdf/70s/Reference_Series_Model_105_2_r.pdf
יש אותם לפיני שפטר. לא התרשמתי מהקלאסיות שלהם...
ויש לנושא עוד רבים שעשו כך. לדעתי, זה היה טרנד של שנות ה-70 שלט החזיק מיים. לאחריו, גדולים וטובים ירדו מזה, כולל KEF בסדרות ה-REF לדורותיהם.
אם זה היה כ"כ חשוב וטוב, כולם היו עושים זאת, כל שכן אילו שכבר היו שם, היו אמורים להמשיך בזה ולא לשנות כיוון.

 

[Ron W]

מכיוון שהיו לנו גם b&o אמנם לא מאותה סדרה ושמעתי את הקוואד

כשהייתי משפץ ומחליף להם ממברנות בחדר מול רמקולים דינמיים
דוקא לקוואד אין את הברק של רמקול דינמי מהונדס מחשב
מעבר לחוסר בבאס אפילו ביחס לרמקול מדפי
היתרון הגדול של הקוואד הוא ש"לא שומעים קופסא"
הסאונד לא ממוקד ברמקול אלא מגיע כאילו מאחריו.

לגבי המופע יש כמה תעלומות
1 האם אוזן אדם מסוגלת לאבחן פאזה אבסולוטית ?
לדוגמא שן מסור שמייצג צורת גל שאינה סימטרית
משמש לבדיקת פזה, אקוסטית מרמקול. (לא פאזה בין רמקולים)
יש שטוענים ליכולת לזהות בצלילים מסוימים פזה אבסולוטית.
סביר לגבי כלי נגינה שיש להם גל אסימטרי מובהק.
2 האם לא ניתן לאזן את הפאזה במסננת בתחום המעבר
במקום לשחק פיזית במיקום הדרייברים?
3. הגישה הקואקסיאלית של Tannoy ודומיו מפצה על המרחק בין המוקדים
שמייצר הפרש פזה כשלעצמו. האם אינה עדיפה בדיעבד?

 

[מיכאל לנג]

לא רק Tannoy גם סדרת Q של KEF

 

[מ ש ה 53]

אני חושב שגם מורל הישראלית ייצרו לאחרונה איזושהי מניפולציה
בכיוון... לא שמעתי. קראתי רק כתבות.
http://www.morelisrael.co.il/wp-content/uploads/2014/10/fat-lady700x700-600x600.jpg
את האלקטרוסטטיים של קווד היכרתי בשנות ה-70. ככל שזכור לי, נשמעו נהדר,
סבלו מחוסר באסים ולא שמעתי אותם בעצמות גבוהות.
ו... זה כמובן היה מזמן...

 

[Ron W]

טנוי היו כמעט בטוח הראשונים והמגדילים מכל נכון להיום קבאס

לקבאס הדרייבר הכדורי דמוי העין לאחרונה עם 4 יח' קונצנטריות
מונומנט הנדסי יוצא דופן שאף חברה אחרת לא יצרה לדעתי
המודל הקודם עם 3 יח' ניצב על באס בצורת פרמידה
רמקול לעניים

http://luxurylaunches.com/gadgets/cabasse_debuts_the_127000_ocean_speakers.php

 

[מיכאל לנג]

על כל המצאה במערב

שלום
יש רוסי שהמציא משהו דומה, 20 שנה לפני רק שזה לא הגיע למערב, אז לא הכירו את זה...

 

[Ron W]

יותר בכוון הברקה צרפתית טכנולוגית כמו הסיטרואן ההידראולית..

קבאס היו לדעתי גם חלוצי הסרוו בבאס כבר בשנות ה70
טומסון עד מג'ימיקס, הם אוהבים חדשנות ופיינשמקריות

 

[מ ש ה 53]

אשמח לקבל מעט הסבר על ה"סרוו בבס"
ולגבי ה'התחכמות' של מר לנג... צר לי... אבל הרוסים (כמו גם הרומנים), גנבו לא מעט מהמערב...
כשלאמריקאים היה טרנזיסטור בעל יכולת של קליטת כל העולם.... 'טרנסאטלנטיק'
של זניט, מה היה לרוסים? אבן משקולת שנקראה VEF?

 

[Ron W]

הרוסים הקדימו עם הספוטניק

והכלבה המסכנה בחללית

הסרוו פשוטו כמשמעו חיישן שנמצא בצמוד לממברנה או
ה voice coil מסוג מגנטי או hall effect
מוצא החיישן מוזן למשוב שלילי במגבר הבאס
כשלפני המגבר מסננת low pass
המודל שטיפלתי בקאבס נקרא 3way Alberto
הבאס היה 12" מסגרת יציקת אלומיניום (שעשתה לי צרות..)
והסנסור חבוי בפנים. - לא הצלחתי להגיע אליו
סוף טוב הרמקול נשלח לצרפת שנים רבות אחרי שנקנה
וחודש ע"י החברה בחינם - כולל החלפת דרייברים.
הם נתנו אחריות life time בלי שהלקוח יד שניה היה מודע.
פרט מעניין הרמקול התקין (היו שניים) היה מזיז את הממברנה
בהדלקה קדימה ואחורה עד שהממתח התייצב כי פעל בצימוד ישיר
הממברנה היתה הופכת קשה לנגיעה, בניגוד למצב כבוי כמו ברמקול רגיל
והעיקר ברמקול התקין היה באס ריאליסטי שלא שמעתי עד אז באף מערכת
הנסיון לתאם לעבודה ללא סרוו הדגים כמה "נפוח ורופס" זה נשמע.

 

[מ ש ה 53]

נשמע כאילו שהמגבר נאלץ לחצוב את הבאסים מהסלע...
אבל התוצאה.. פיצוץ. יפה. אני מניח שהשיטה הזו מורידה לא מעט מהנצילות של הרמקול,
אבל בשורה התחתונה, הוא אמיתי.

 

[Ron W]

אין קשר לנצילות ברמקול אקטיבי. הוא מקבל כניסת line

ה