רשמים מהביקור במרפאת ההיפנוזה../images/Emo20.gif
ובכן,אתמול הייתי במרפאת ההיפנוזה בתל השומר,אצל פרופ' קליינהוז (זהו שמו אם אינני טועה). היה מרתק ! המפגש התחיל בראיון קצר ובו סיפרתי על שתי הלידות הקודמות (אחת 22 שעות מהתחלת הצירים ועם אפידורל בסוף והשנייה 36 שעות מתחילת הצירים ועם פטידין בסוף),ועל כך שאני רוצה חוויה אחרת הפעם,יותר חיובית.היו עוד כמה שאלות קטנות כמו מה אני יודעת על היפנוזה ולמה בחרתי בזה ואז התחלנו בתרגול הראשון. ישבתי עם משענת הכסא לקיר והסתכלתי קדימה (ניזכרתי-בשביל "לחזור" לכאן ועכשיו בסוף התרגיל הוא אמר לי לפתוח ולסגור את כף היד 3 פעמים).הוא אמר לי לנשום 3 נשימות עמוקות ולא להתנגד למחשבות שבאות והולכות לי בראש.אח"כ הוא ביקש שאחשוב על משהו נעים,חשבתי על חוף ים טרופי משגע בברזיל.הוא אמר שהוא סופר עד 20 ואלו 20 אבני דרך.כל הגוף היה רפוי ואני מסתכלת קדימה וחושבת על החוף.ב-5 כבר לא יכולתי להחזיק את העיניים פקוחות ועצמתי אותן.הוא שאל על מה אני חושבת ועניתי-על ים.הוא המשיך בקול מאוד רגוע לכוון על מחשבות בדברים שונים כמו: איזה צבע יש לים? האם אני מריחה? שומעת את הים? האם יש ציפורים? מה עוד יש מסביב? שזהו חוף ים פרטי משלי ועוד... בשלב מסויים שאני לא כ"כ זוכרת איך בדיוק הוא נאמר (כי הייתי בהרפייה כ"כ עמוקה) הוא אמר שעכשיו אנחנו "נחזור" לכאן ואני אפקח את העיניים ואפתח את כפות הידיים ואסגור אותן. לכש"חזרתי" הוא שאל איך היה ואמרתי לו שהיה מדהים ! מצד אחד הייתי בהרפיה אבל בתחילת התהתליך הייתי בסוג מסויים של התנגדות,מן מקום שמנסה להוכיח שאני זאת שעדיין שולטת במוח,אבל המקום הרפוי והרגוע היו הרבה יותר עמוקים וסחפו אותי אליהם. פעם ביום אני צריכה לבצע את התרגיל למשך 10 דקות,בעוד שבועיים תהייה עוד פגישה וכנראה שעוד אחת ואז חודש לפני הלידה המשוערת ניפגש פעם אחרונה. כשיצאתי משם שמתי לב פתאום בדיעבד שהפרופ'מזכיר לי קצת במראה החיצוני את פרויד...(איזה קארמתי-לא?) כל היום כמעט הייתי במין ריחוף מסטול,ברוגע מטורף !!! מה שהדהים אותי בנוסף היה המהירות שבה קרה כל התהליך,כמה פעמים אני מנסה להרגיע אותי וכלום לא מצליח? והוא,תוך 20 דקות עשה את הלא יאומן... זהו,אלו חוויותי,אם תרצו אשמח לשתף בהמשך או לנסות להשיב על שאלות אם יש. יום נפלא לכן...
