היצ'קוק

היצ'קוק

This story happened about a month ago in a little town in Louisiana, and while it sounds like an Alfred Hitchcock tale, it's real. This guy was on the side of the road hitch hiking on a very dark night in the middle of a storm. The night passed slowly and no cars went by. The storm was so strong he could hardly see a few feet ahead of him Suddenly he saw a car slowly looming, ghostlike, out of the gloom. It slowly crept toward him and stopped. Reflexively, the guy got into the car and closed the door, then realized that there was nobody behind the wheel. The car slowly started moving again. The guy was terrified, too scared to think of jumping out and running. The guy saw that the car was slowly approaching a sharp curve. The guy started to pray, begging for his life; he was sure the ghost car would go off the road and he would plunge to his death, when just before the curve,a hand appeared thru the window and turned the steering wheel, guiding the car safely around the bend. Paralyzed with terror, the guy watched the hand reappear every time they reached a curve. Finally, the guy gathered his wits and leaped from the car and ran to the nearest town. Wet and in shock, he went into a bar and voice quavering, ordered two shots of tequila, and told everybody about his horrible, supernatural experience. A silence enveloped everybody when they realized the guy was apparently sane and not drunk. About half an hour later two guys walked into the same bar. One says to the other, "Look Boudreaux, that's dat idiot that rode in our car when we was pushin it in the rain."
 

שבע77

New member
אתם לא מאמינים איזה קטע...

אנימכירה את הצ'יזבט הזה.. ובדיוק אתמול בלי שום קשר לכלום החלטתי להפחיד את בעלי ולספר לו את הסיפור הזה ( אני לא יודעת להפחיד.. אבל ניסיתי..) בעלי צחק בסוף ואמר שנראה לו שהוא מכיר את זה (בטח... כשני מגיעה לסוף הוא מכיר... למה באמצע הצ'יזבט לא אמרת?? ואם אתה מכיר למה פחדת?? לא משנה..) בקיצור אני באה לבקר את חברי לפורום והנה.. בלי שום קשר הפלא ופלא.. אני רואה את הצ'זבט הזה פה.. נכון קטעים??? איזה קואינסידס... שלכם. ואל תעלו על טרמפים בימים אלה... שבע. גאיה.. כל הכבוד על הסיגרטות.. תמשיכי כך.. (גם אבא שלי כבר שבוע בלי סיגריות.. נראה מי ינצח.. ןתאמיני לי, יש לך סיכוי טוב. תחשבי שכבר שלושים שנה הוא מנסה להפסיק..)
 

שבע77

New member
תגידו...

מה עם אסף?? זה לא מדאיג?? הוא עושה לנו דווקא?? או שהוא מבלה עם התאילנדית ושכח אותנו?? או אולי עם ג'וליה?? או רנה?? שבע
 

ritosh

New member
היי שבע, שבוע טוב! אספי מבלה

עם האחת והיחידה: יעלי.. בחייאת אסף, מספיק. ייבשת אותנו. חזור ודי.
 
לופלנד

לופסיונריות ולופסיונרים לופלנד הוא ילד גדול ! הניחו לו, הוא יחזור ! אין לנו צל צלו של ספק שלופלנד ישתף בחלק מסוים מחוויותיו העשירות והציוריות אי שם על איזה אי בודד, מוקף בים שקט ורגוע וכמה עצי דקל גבוהים תופסים כמעט את כל שיטחו של ה-אי !
 

lupland

New member
"הצבי ישראל על אינטרנטך חלל"

הייתה כתבה שנתקלתי שבוע שעבר באתר ynet.אף פעם לפני לא יצא לי להכנס לשם אבל בחודש האחרון כן.אתר נחמד.מביא ידיעות נחמדות.בכל אופן אחת מהם הייתה גדולה מהחיים וגרמה לי לחייך כל הלילה שאחרי: מעשה שהיה כך היה: "העניקו" שם כתבה שלמה לאותם "פורשים קהילתיים"!!! כן.כן. אותם אלו שבמשך תקופה ארוכה "מצאו" לעצמם "בית" ו "פתאום" יום אחד "נפגעו".ואז קמו והכריזו "רבותי לא משחקים יותר.שברו את הכלים" או בכל צורה אחרת כמו -"במורד הגרון.מתחלקת מעוקה...נפגעתי...אני שותת דם...המצב אנוש ובלתי הפיך...אני הולך...אל תחכו לי...אל תספרו בגת.אל תבשרו בחוצות אשקלון.פן תשמחנה בנות פלשתים.בן תעלוזנה בנות הערלים.הרי בגלבוע אל טל ואל מטר...." טוב הקטע האחרון לא שייך...הוא סתם השתרבב. בכל אופן הכתב שכתב את אותה כתבה טען כי כל מי שמכריז "אני הולך" משמעו אני לא רוצה ללכת.תקראו לי.תתחננו לפני.ואם עובר זמן אז לפחות תנו לי פירצה שאוכל לחזור "כמו גבר". מה אגיד לכם.לא יכולתי שלא לחייך.ולחייך הרבה. חברות וחברים יקרים.אם תרצו לראות זאת כך-ראו. כל מה שאוכל לטעון להגנתי הוא שחשבתי (עם עצמי) שאולי הגזמתי.וכאשר האמוציות שבתוכי מדברות אלי אני פועל לפיהן.כל המקרה שהיה לבסוף היה רק הטריגר אך לא הסיבה.אם אשווה זאת למערכות יחסים (דבר שאני מזכיר מדי פעם כאן) כל מה שאוכל לומר הוא שהפרדה היא האקט הסופי.אבל לפני זה קדמו מספיק "ארועים" ש "הכשירו" את הקרקע. מלחמת העולם הראשונה פרצה לאחר רצח יורש העצר האוסטרי.זה היה האקט.אבל אדמת אירופה כבר "נחרשה" והוכנה מבעוד מועד. גם אדם.לא עוזב את הבית לאחר שצעקו לו להסתלק.הרבה ארועים קדמו לזה לפני."הגרוש" היה האקט הסופי. הפאנץ' ליין: רציתי קצת להסתגר.קצת זמן למחשבות.קצת להתנתק.קצת זמן לשאול את עצמי "מה קורה?" ו "מה הכיוון?" ו "האם אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים?" ועוד כאלו וכאלו שאלות.שאלות שכמעט כל אדם.בין אם הוא "בור" ובין אם הוא "משכיל" שואל את עצמו מדי פעם.זה כל מה שרציתי. תבואו ותגידו-"אז למה לא דיברתה?" והתשובה היא פשוטה: אולי לא רציתי לדבר...זה הכל. כל אחד מאיתנו בונה לעצמו דפוס התנהגות במהלך ההתבגרות שלו.בתחילת שנות ה-20 שלי הייתי קם מוקדם בבוקר.זורק את האוכף על ויני שלי.שם את הכובע ויחד יצאנו לטיולים של שעות.עם כל זה שהייתי טיפוס חברותי מאוד.עדיין.ברכיבה לא רציתי אף אחד איתי.וכשגרתי מאוחר יותר בלול של אבא.בשדות.לפעמים הייתה נחה עלי רוח הקריאה והייתי תופס ספר ולא עונה לטלפונים או כל דבר אחר.(נסו לקרוא את מלחמה ושלום של טולסטוי ביומיים וחצי ותבינו). אין בזה שום דבר רע חברות וחברים יקרים.הרי גם כל הפסיכופסיכים שלמדו את פרויד טענו וטוענים כי כל אדם צריך גם קצת זמן איכות עם עצמו.זה לא בהכרח צריך להשתמע כדיכי או מרמור.זה פשוט זמן איכות שלך עם עצמך. זהו. לא הייתה יעלי...זה בטוח... המשך שבוע נעים לכולנו. וד"ש לשירי שמתכוננת בעוד זמן קצר לצאת להשתולל עוד לילה מטורף על הרחבה אסף
 

רינתבי

New member
לילה טוב

שמחתי לשמוע קולך,או מילותיך יותר נכון.לעיתים גם אני מרגישה צורך להיות רק עם מחשבותיי,בדרך כלל אני יורדת לים הכחול הגדול-פשוט מזכיר לי כמה אנו בני חלוף לעומת איתני הטבע,והכל נכנס לפרופורציה.אך עכשיו שאני גרה בעיר חסר לי הטבע,הירוק,הציפורים שמצייצות בבוקר....רינת
 

ritosh

New member
../images/Emo9.gif וגם ../images/Emo24.gif. ובפעם הבאה אם

תעלם
. ראה הוזהרת...
 

champ

New member
Wellcome Back אסף

הכתבה נשמעת מעניינת, אם יש לך לינק-אשמח לקבלו.. אז לא הייתה יעלי? אם כך מה שמה של הנערה?
ושירי...אני בטוח שהיא עושה חיים שם בספרד
 
לופלנד - איך נפלת ?

איך נפלת - לופלנד ? 2,3 מהמין השני לחשו "לופלנד - היכן אתה " ואתה מיהרת להתיצב ?! אני, חשבתי לתומי, ששטיח בצבע בורדו-אדום ייפרש לרגליך ברגע שאצבע ידך תתופף בפורום הלופוס ! ראיתה איך 100 מיליון יפנים צילמו את השער של דייויד בקהם בטוקיו, סינוורו את מצלמות הטלוויזיה וקראו קריאות הידד, הידד ?! - חשבתי שזו תהיה עוצמת קבלת הפנים אשר תיזכה לה אחרי הבילוי על אותו אי בלב האוקינוס עם עצי הדקל ועם ..... (ואל תספר סיפורים) חשבתי, הגיתי, ציפיתי שטור ארוך ארוך של אוהדים ימתין שעות בשמש היוקדת משני צידיו של השטיח ויריע הוא הגיע... הוא הגיע.... לופלנד, ההמשך בידיך ............ (זה לא אני, זה החום של הקיץ) מתושלח הצעיר
 

champ

New member
טוב נו... אם אתה מתעקש.. ../images/Emo3.gif

תראה איזה קבלת פנים הכנו לכבודו!!!
 

lupland

New member
ביטוח לאומי-פרק א'

חברה תודה רבה על ה "קבלת פנים". אבל משפט פשוט כמו-ברוך השב היה מספיק. אז...הנה אנחנו כאן.ממשיכים קדימה. תודה שוב על "ההבכה". נתחשבן בהזדמנות.... אבי....זה היה...מדהים...עד כדי תסכול.לא להאמין שבקופסא הזו חבויים כל כך הרבה פונקציות שכנראה רובנו ממצים רק אחוזים בודדים ממנה. אני אפילו (למרות שקיבלתי הדרכה אישית פעם אחת) לא יודע איך מוסיפים קישור... טוב.יש לנו עוד זמן ללמוד...מישהוא ממהר לאנשהוא??? אצלי הכל בסדר.כרגע עומד להפתח סיבוב שני בין הביטוח לאומי לביני.ככה סתם.-OUT OF THE BLUE פתאום קיבלתי טלפון אחרי שחשבתי שהמערכה הראשונה שלוותה בלא מעט מכות סנוקרט ואשר הסתיימה בשוויון לאחר ששני הצדדים התעייפו.מסתבר שהבחורה שאיתה התמודדתי במערכות הקודמות הוחלפה (או כידוע לנו האזרחים הפשוטים על עובדי המדינה-בטח יצאה לקורס "העשרה" שבסופו יתרום לשורה התחתונה של המשכורת...ולפנסיה בעתיד כמובן...) בחיי שלא עשיתי שום דבר מיוחד בפעם הראשונה.בסך הכל הגשתי טפסים על מנת לראות אם יוכלו להכיר באחוז נכות מסויימת.היי.אחרי הכל האם אנחנו משקרים כאן?האם יש דבר כזה לופוס תקופתי או לופוס זמני? ובכן.מסתבר שבביטוח הלאומי כן.אם אין ביכולתך להציג טופס המאשר על קריסת מערכות כמעט טוטלית עד טוטלית הרי שככל הנראה הינך סובל משפעת קלה. מה אני רציתי להשיג מביטוח לאומי? רציתי את המינימום שמגיע לי ואני יקבל זאת בסוף.אני דורש.כן כן.אני דורש את המינימום שמגיע.וזה כספים על ההוצאות הרפואיות שהגיעו כבונוס עם הלופוס.כולל הנסיעה התקופתית לראומטולוג או רופא עיניים או כל רופא אחר "שלפתע" נזדקקתי לו ואשר עד ללופוס לא ידעתי לאיית את שמו המקצועי בכלל. בכל אופן.במערכה הראשונה "זכיתי" לקבל 40% במכתב אחד שנשלח לי ובמכתב נוסף נאמר 50%.או במילים פשוטות-"בחור יקר.חזור אלינו בעתיד מעולף עד מעורר רחמים ואז אולי נגלה קצת התחשבות". ואז.(בפעם הראשונה).צלצל הטלפון יום אחד ומעברו השני נשמע קולה של (אנונימית...מתוך התחשבות בכבוד הפרט).ותאמר אלי אנונימית."הריני שמחה לבשרך כי עמדתה בתנאי הכניסה המינימלים לצורכי שיקום מקצועי.אנא.סור לפגישה עימדי בהקדם האפשרי". ואכן יום הפגישה הגיעה. "אנונימית" פתחתי ואמרתי."אז מה עושים איתי.קורס לנפחים.או אולי נגר מדופלם?" אנונימית הרימה את עיניה מערימת הניירות שלפניה.וספק בזעם.אך לא בספק עם חיוך ענתה לי-"אנחנו מתכוונים שלוח אותך לאוניברסיטט.כל אוניברסיטט שתיבחר" ותקעה בי מבט חד כתער אשר אינו משתמע לשני פנים בנוגע למצב רוחה.תהיתי ביני לבין עצמי האם מדובר שוב באותו זעם שעימו יצאה בבוקר מהבית לאחר שבן זוגה התנהג שוב למופת.או שאולי היה זה זעם שהתעורר במהלך העבודה עוד לפני שהגעתי.אך הבנתי מהר מאוד כי כאן.במשחק התפקידים.תפקידה "לאבחן" אותי ולא אני אותה.אז התנהגתי כג'נטלמן ושתקתי. הסתכלתי לרגע סביב על החדר.ארוניות ומדפים מלאים בקלסרים וניירות שונים.כמה פשוט תהיתי היה אם הקידמה הייתה פורצת גם לכאן וניתן היה לסרוק את כל הניירת הזו לתוך תיקייה שבקופסא המשוכללת הזו שאני כרגע כותב אליכם.כמה נעים להיכנס למשרד מסודר.עם כמה עציצים ואם כבר יש מדפים אז שיהיו עליהם כמה ספרים מקצועיים (לטובת הרושם.עאלק אינטלקטואל יושב מולך).אבל.במשרדינו הממשלתיים.הסובלים מעודף כושר אנשי עבודה אשר מגובים בוועדים חזקים ו...טוב.הכוונה הועברה. "אז במה היית רוצה לבחור" קטעה אנונימית את מחשבותי בזמן שהמשיכה בכתיבה על דף מסויים שהיה על שולחנה. סיפרתי לה כי בשנים האחרונות (כמו שכתוב בדף שלפניה) ניסיתי פעמיים לימודים גבוהים אך מסיבות שונות קמתי ועזבתי.אך במקביל עסקתי כל אותן שנים ועד עתה במסחר בשוק ההון (במניות).והיות ורכשתי עד עתה ידע תאורטי רב (ועדיין לא מספיק) הייתי רוצה ללכת למכללה מקצועית שבה מלמדים התמחות בשוק ההון ושבסופה.אחרי מבחנים.ניתן לסיים כמנהל תיקי השקעות מדופלם.להבדיל משלוש שנות אוניברסיטה+ הוצאות על נסיעות+ משכורת קטנה שהיא מציעה לי.במכללה זו מדובר על שנה אחת בלבד עם הוצאות נמוכות יותר משנה אוניברסיטטית. "ומי יקח אותך לעבוד אחרי" תקעה את הסכין עמוק עמוק בי.
 

lupland

New member
ביטוח לאומי-פרק ב'

רציתי לספר לה על הילה.ידידה טובה שסיימה בהצטיינות לימודי תקשורת...וכבר חצי שנה שלא מוצאת עבודה. רציתי לספר לה על מנכ"ל חברת היי טק.שקראתי כמה ימים לפני באיזה מדור כלכלי.ואשר החברה בה עבד מוזגה עם חברה אחרת.וכבר 7 חודשים שהוא לא מוצא עבודה. רציתי לספר לה על חברים נוספים שסיימו משפטים ועובדים כרגע בקייטרינג. ושיש לי גם חברים אחרים שסיימו מנהל עסקים וכמה מהם מנהלים כרגע...משאבת דלק...כן.כן.במומחיות רבה הם מקבלים את פני הרכב שמגיעה לתחנה ובמקצועיות שלא תאמן הם פותחים את הפקק ומכניסים את השנורקל של המשאבה...וכל זאת מבלי לסרוט את הרכב...APPLAUSE בבקשה. רציתי לספר לה גם על מקרים הפוכים.על חבר שהוא סגן מנהל של חברת השקעות עולמית...ועד שנצטרך לעמוד במבחנים לצורך התפקיד הרם כל הנדוניה שלו הסתכמה בבגרות בלבד. ובקיצור.רציתי להגיד לה שהחיים הם כמו קופסת שוקולד...לעולם לא תדע מה יש בפנים...(נשמע מוכר הא) אבל ביני לבין עצמי.הבנתי כי לפני יושבת בחורה קצת יותר מדי פאסימית.החיים עד כה כנראה איכזבו אותה יותר מאשר הפתיעו.איזה באסה לאבד את התקווה כל כך מוקדם...לא להאמין בניסים...או בחלומות שמתגשמים...ולדבוק בשיטה שכבר מזמן פשטה את הרגל... ואכן...דברי נפלו על אוזניים ערלות.אך קיבלתי צ'אנס נוסף והוא ללכת להיפגש עם רואה בקפה-יענו מאבחנת מיקצועית. אז הלכתי.אני חייל טוב...עושה מה שאומרים לו...(עד שאני חוטף ת'קריזה והג'אננה מביאה לי ת'סעיף). שוב סיפרתי את סיפור חיי...שוב ניסינו לפתור מדוע רבתי עם אבא בגיל צעיר (נשבע לכם שזה לא היה על אימא כמו שטוען פרויד..רק המחשבה מעבירה בי צמרמורת...בהאאאאא).ומדוע מערכות היחסים שלי לא נורמליות כמו ל-99% מהאנשים סביב שאוהבים.נאהבים.מפנקים וגורמים לאושר בלתי פוסק כל יום וכל דקה לאהוב ליבם.או מדוע אינני אוהב לשבת שעות ארוכות עם כל כך הרבה חברים וחברות ולספר להם עד כמה אני מוצלח בחיים עד כה ולשמוע אותם נאנחים על מר גורלם ולחזור הבייתה עם סיפוק או לחילופין לספר להם עד כמה ההורים שלי זוועה שלא מהעולם הזה ואם יש בחורה בחיי הרי שהיא המפלצת בהתגלמותה-ולגרום להם לנפח את חזם בגאווה על האושר שנפל בחיקם לעומת הצרות שלי. ולאחר שנשפך הכל הוחלט על פגישה נוספת שבה תיבחן הקופסא שבקודקוד שלי מול מחשב. הגעתי לפגישה השנייה.סיימתי עם ציון שהרבה מעל לממוצע של דפ"ר עם השכלה תיכונית ולבסוף הוחלט על פגישה משולשת עם אנונימית. נפגשנו לאחר שבוע.חייכנו חיוכים רבים בהתחלה.המאבחנת סיפרה לאנונימית עד כמה אני "מוכשר".ולבסוף הוחלט כי...אלך ללמוד השקייה במכללת רופין. "מממממממממממממה" גמגמתי..."מה לי כחולה לופוס שאינו "זקוק" לתוספת חשיפה לשמש ולבדיקת מערכות השקייה ממוחשבות בשדות...???" אנונימית והמאבחנת נעצו מבט ואז התעשטה אנונימית."אתה לא בהכרח תהייה כל היום בשדות...וחוץ מזה תוכל ללבוש בגדים מתאימים...וכובע רחב שוליים..." הסתכלתי על אנונימית.הסתכלתי על המאבחנת.ושוב פעם על אנונימית ושוב פעם על המאבחנת ואמרתי "ומה בדבר הלימודים שאני רוצה?" אנונימית.שכבר חיכתה לשאלה זו.לפי שענתה מייד ולא השתהתה אמרה "אני מצטערת.אבל היות שלא ידוע לנו מי יקח אותך לעבודה ללא נסיון קודם או תואר במנהל עסקים...אני מסרבת..." הייתה לי הרגשה שזו לא הבשורה האחרונה.ואכן.אחרי כמה שניות של שקט הודיעה לי אנונימית כי יש בעיות קלות כרגע בנוגע למתן אישור ללימודים בכלל מכיוון שאין לי 60% כנדרש" "אבל אמרת לי שצריך רק 40% בפעם הראשונה.מאיפה הגיע ה-60% פתאום" אני.מחשיב את עצמי לאדם רציני ועסוק.אדם רציני כמוני מעדיף לשבת שעות מול מחשב ולקרוא עוד ועוד סיפורים או כל מה שקשור בשוק ההון.(בזמן האחרון אני גם קורא יותר על מחשבים או שלפעמים הולך לראות מה מצב הסוסים...קצת בשביל הנפש.על סקס והיכרויות ויתרתי מזמן.מדובר באחת ההשקעות הגרועות ביותר."הוצאה" של שעות רבות על "תפוקה" של דקות...אם בכלל.וכל ה"קשרים" שלי מתחילים ומסתיימים כאן עם החברות והחברים. כמו כן גיזום הגינה נחשב בעיני לדבר רציני.ניכוש עשבים.או אפילו טיול בשדות עם לפלפון שלי. אבל להישאר לשבת כאן.עוד דקה ועוד שנייה.עם שתי "המשכילות" הללו שידונו בעתידי....מיותר.ביקשתי בנימוס סליחה והודאתי להן על "ההשקעה" מזמנן בי ויצאתי משם. מאז עבר חודש.ומסתבר שאנונימית עזבה.במקומה הגיע אנונימית 2.היא טלפנה אלי אתמול והשאירה לי הודעה בסלולרי. אז מה לעשות חברות וחברים? אני כל כך "מיואש" ועל סף "אובדן אמון במערכת".האם לתת לזה צ'אנס נוסף.האם זה שווה? האם זה יהיה הפעם אחרת? ואולי זאת תהייה שונה.אולי היא תהייה נחמדה? אולי תהייה נאה ורווקה!!! שמרו על חיוך כולם.שאלו יהיו "הצרות" שלנו.אני לפחות מוצא את כל זה כמשעשע. המשך שבוע נעים לכולנו.(שבוע לח.דביק.מלא זעה...ודיר בלאק אם תשכחו לשים דאורדורנט) אסף
 
פנטזיה - בלי לידרוך על יבלות

לופלנד ידידי - אמרת שלא הייתה אף אחת ?! ולפתע מסתבר שהיו לא אחת, לא שתיים, אלא שלוש אשר עמדו אצלך בתור ו..... - נו נו נו ! אז בסדר, לא היית על אי בלב האוקינוס אלא בנאת מידבר (ביטוח לאומי) והשלוש האלו כנראה הרשימו אותך מאוד ! נכון הוא, שכל קוץ במדבר הוא פרח, והשקעת מאמצים בכיוון - אבל בכל זאת לא השגת את המפתח לליבן הנעול (הן ידועות כקשוחות, מסתכלות עליך מלמעלה, ואין צל צילו של ספק שהן יודעות יותר טוב ממך מה הוא רצונך ויכולתך ) אז, להלן 2 הצעות לפתיחת ליבן, (מאחד שכנראה הולך כמוך לאכול איתן עשב ומרורים וטוב בלתת עצות - כמו כולם) לאחר שליבן ייפתח - השמיים הם הגבול - ההצעה הראשונה נישלפת לך בלי משים מן השרוול - תגרה אותן לעיין בפורום הזה, בכתביך ובסיפוריך, כמובן עם כוס קפה מהבילה וריחנית, באווירה שקטה ונינוחה - זה חייב לעבוד! ההצעה השניה - דומה קצת להצעה הראשונה וגם היא חייבת לעבוד ! תרשים אותן - איך ? - להלן התרשים :- איך להרשים אישה ? תאכיל אותה, תשקה אותה, תתקשר אליה, תחבק אותה, תמוך בה, החזק אותה, תפתיע אותה, תחמיא לה, תחייך אליה, תקשיב לה, תצחק אתה, תבכה אתה, תהיה רומנטי אתה, תעודד אותה, תאמין בה, תתפלל אתה, תתפלל בשבילה, תתכרבל אתה, צא עמה לקניות, תן לה תכשיטים, קנה לה פרחים, החזק בידה, כתוב לה מכתבי אהבה, לך איתה לקצה העולם וחזרה... ואחר כך - כל המפתחות יהיו בידיך בהצלחה מתושלח הצעיר
 

lupland

New member
רומנטיקה....מה זה???

דוד ידידי היקר. לפי מה שאני קורה כאן אני מבין סוף סוף היכן טעיתי. כל מה שהעלית בנוגע לאיך "לפתוח את ליבן"...אבוי...במשך שנים עשיתי להפך... לא האכלתי אותן...(באו רעבות ויצאו רעבות) לא השקיתי אותן...(בזמן מיתון שומרים על צמצום) לא התקשרתי אליהן...פשוט...פשוט לא היה לי זמן... לא חיבקתי אותן...(עוד יקבלו מחשבות שהן נשארות כאן בלילה) לא תמכתי בהן...מה אני מקל? לא החזקתי אותן...יש לי פטור מהרופא על בעיות גב... לא הפתעתי אותן...בעצם..כן...פעם אחת אמרתי למישהיא ש "זה לא זה" והיא אמרה שזה ממש בא לה בהפתעה. לא החמאתי להן...מה פתאום שאני אשקר? לא חייכתי אליהן...עקב שתי שיניים שחורות ורקובות שיש לי... לא הקשבתי אליהן...אבא אמר שבשביל זה יש להן אמא... לא צחקתי איתן...אין לי חוש הומור... לא בכיתי איתן...איך אבכה איתן אם לבד אינני מצליח? לא הייתי רומנטי איתן...תמיד שכחתי לשים דאורדורנט והגעתי עם "ריח טבעי".כמו כן כשניסיתי למזוג יין תמיד שפכתי עליהן.ובריקודים דרכתי עליהן וכמובן...אף פעם לא פתחתי דלת לפניהן. לא עודדתי אותן...צריך שיתחשלו...החיים חזקים שם בחוץ לא האמנתי בהן..."כל הבנות......" לא התפללתי איתן ובשבילן...אם תצליח התפילה בסוף עוד יאמינו בי... לא התכרבלתי איתן....השתגעת!!! בקיץ!!! עם כל הג'יפה!!! באאאאאאא. לא יצאתי עימן לקניות...פקיד הבנק שמחליף לי כל שנתיים את כרטיס הויזה משתגע כל פעם מחדש איך אין שריטה אחת עליו...למה לעשות שינויים? לא קניתי מעולם תכשיטים...בעצם כן.פעם אחת בשוק הכרמל ראיתי דבר נחמד שעשוי היה מנחושת אבל איבד את הברק...אז הייתי בסדר והבאתי לה את זה עם סקוטש' ולימון...שתנקה... לא קניתי פרחים...בשביל מה גדלים סביונים בגינה??? לא החזקתי בידן...עוד יראו אותי חברים ויחשבו שיש ביננו משהוא... לא כתבתי מכתבי אהבה...אבל כן הייתה לי "התמחות" במכתבים שבהם הייתי שולח ללימור ההיסטרית של הכיתה ובה כתבתי "אני...עלייך" ובמקום שלוש הנקודות הייתי שם זבוב שהרגתי לפני...אין טעם להוסיף מה עשתה לימור וכמה פעמים בגלל זה ביליתי מחוץ לכיתה...אח...איזה זכרונות נעימים...מעניין מה "עלה בגורלה" של לימור...טוב...נבדוק זאת בהזדמנות. לא הלכתי לקצה העולם איתן...מה רע בארצנו??? כל כך יפה... אך דוד דוד.לקחתי את כל הרעיונות לתשומת ליבי...מקווה להודיעה בקרוב על שינוי שחל בחיי... המון תודה אסף
 
למעלה