הירדן ההררי - חוויה שוצפת וגועשת
ביום שני האחרון נסענו לירדן ההררי, אני ואבא שלי, לרכיבה נעימה וגועשת. מצאנו ירדן שוצף, כמות מים אדירה ותחושה נעימה של (סוף-סוף) נהר אמיתי להתגאות בו בארץ. יצאנו מקיבוץ גדות. בירידה לגשר בנות יעקב מתחיל המסלול באדום, לכיוון דרום. כעבור 200-300 מטר ניתן לרדת לשביל השחור, המלווה את הנהר מקרוב, או להמשיך באדום, המלווה את הנהר קצת יותר מלמעלה. אנחנו ירדנו לשחור, המיועד להלכים בלבד (למרות שהוא מתחיל כדרך ג'יפים), ועתה ניתן להתייחס לדיון שהיה כאן לגבי רכיבה בשבילי הליכה. בכל אופן נזהרנו... יש לציין שאחרי כמה מאות מטרים בשחור מגיעים לבית משאבות/טורבינה וממנו הופך השביל לסינגל מרהיב באורך 4-2 ק"מ. חלק ממנו נאלצנו ללכת בעלייה תלולה, אך היה שווה. בסוף הסינגל מגיעים מתחת לכפר הנשיא, למקום בו נפסקה בזמנו בניית תעלת המים שהייתה אמורה להוביל מים מהחולה לעמק בית נטופה (תוכנית חלוצית גרנדיוזית שנהגתה וננטשה לפני שנים רבות), שם השביל מתרחב. ניתן עתה לרדת לנהר בשחור, לצפות בגעש המים החוצים גשר אירי ישן והרוס, ולחזור מעלה. בסופו של דבר יש להמשיך דרומה באדום, עד לכרכום. ועכשיו, לחלק הבוצי: אנחנו ירדנו מכרכום - באדום - חזרה לירדן, לגשר "הדודות" ההרוס, אותו לא ניתן לחצות. מכאן המשכנו דרומה באדום העולה לאלמגור, אך לאחר כ-300 מטר פנינו שמאלה בשביל ג'יפים לא מסומן שירד אל הנהר וליווה אותו. לצערי - כאן התחלנו לדשדש ולבצבץ בבוץ ומי אפסיים, כיוון שהירדן ידידנו אך זה הציף את השטח ימים מספר לפני-כן. וככה - 3-2 ק"מ נמשכו כשעתיים, בהם רוב הזמן הלכנו בבוץ ובשלוליות, עד לגשר אריק. האמת - היה מדהים ביופיו וגם החוויה הלבנונית (בוץ?!) תיזכר היטב. מי שיסע בעוד מספר ימים - בוודאי יחסוך לעצמו את הבוץ, אחרת הייתי ממליץ לסיים בכרכום. כך או כך - יש לקבוע היכן בדיוק משאירים את הרכבים (גדות, גשר אריק, כרכום, אלמגור וכדו'). זהו, אנחנו נהנינו. צפו בתמונות והחליטו (נכונה) בעצמכם. שי בהיר.
ביום שני האחרון נסענו לירדן ההררי, אני ואבא שלי, לרכיבה נעימה וגועשת. מצאנו ירדן שוצף, כמות מים אדירה ותחושה נעימה של (סוף-סוף) נהר אמיתי להתגאות בו בארץ. יצאנו מקיבוץ גדות. בירידה לגשר בנות יעקב מתחיל המסלול באדום, לכיוון דרום. כעבור 200-300 מטר ניתן לרדת לשביל השחור, המלווה את הנהר מקרוב, או להמשיך באדום, המלווה את הנהר קצת יותר מלמעלה. אנחנו ירדנו לשחור, המיועד להלכים בלבד (למרות שהוא מתחיל כדרך ג'יפים), ועתה ניתן להתייחס לדיון שהיה כאן לגבי רכיבה בשבילי הליכה. בכל אופן נזהרנו... יש לציין שאחרי כמה מאות מטרים בשחור מגיעים לבית משאבות/טורבינה וממנו הופך השביל לסינגל מרהיב באורך 4-2 ק"מ. חלק ממנו נאלצנו ללכת בעלייה תלולה, אך היה שווה. בסוף הסינגל מגיעים מתחת לכפר הנשיא, למקום בו נפסקה בזמנו בניית תעלת המים שהייתה אמורה להוביל מים מהחולה לעמק בית נטופה (תוכנית חלוצית גרנדיוזית שנהגתה וננטשה לפני שנים רבות), שם השביל מתרחב. ניתן עתה לרדת לנהר בשחור, לצפות בגעש המים החוצים גשר אירי ישן והרוס, ולחזור מעלה. בסופו של דבר יש להמשיך דרומה באדום, עד לכרכום. ועכשיו, לחלק הבוצי: אנחנו ירדנו מכרכום - באדום - חזרה לירדן, לגשר "הדודות" ההרוס, אותו לא ניתן לחצות. מכאן המשכנו דרומה באדום העולה לאלמגור, אך לאחר כ-300 מטר פנינו שמאלה בשביל ג'יפים לא מסומן שירד אל הנהר וליווה אותו. לצערי - כאן התחלנו לדשדש ולבצבץ בבוץ ומי אפסיים, כיוון שהירדן ידידנו אך זה הציף את השטח ימים מספר לפני-כן. וככה - 3-2 ק"מ נמשכו כשעתיים, בהם רוב הזמן הלכנו בבוץ ובשלוליות, עד לגשר אריק. האמת - היה מדהים ביופיו וגם החוויה הלבנונית (בוץ?!) תיזכר היטב. מי שיסע בעוד מספר ימים - בוודאי יחסוך לעצמו את הבוץ, אחרת הייתי ממליץ לסיים בכרכום. כך או כך - יש לקבוע היכן בדיוק משאירים את הרכבים (גדות, גשר אריק, כרכום, אלמגור וכדו'). זהו, אנחנו נהנינו. צפו בתמונות והחליטו (נכונה) בעצמכם. שי בהיר.
