"הישראלי היפה"

Pelegoldy

New member
"הישראלי היפה"

במסגרת עבודתי כפקיד קבלה בכפר נופש אני נתקל בכל יום בישראלים שלא מתביישים לשקר לך בפרצוף או לנסות לתחמן פקידי קבלה אחרים כשאתה לא במשמרת, כשהם חושבים שאנחנו לא מעבירים משמרות ולא מתואמים בינינו. השקרים מתייחסים בעיקר לכמות ילדים שאנשים מצהירים עליהם לעומת כמות הילדים שבאמת מגיעים (ואנחנו תופסים את כולם בארוחת הערב), גילאי הילדים, פיצוי או אטרקציות שלכאורה מגיעים להם והאוכל. רוב האנשים, כשמעמתים אותם מול השקר שלהם, יבחרו בטקטיקה של "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה" ואז ימציאו שקרים נוספים, על תקלות שלא היו ולא נבראו, כאבי בטן ו"אוכל לא טעים", כשבאותה ארוחת ערב הם העמיסו 2 צלחות ויותר לכל אחד ואמרו לך ביציאה ש"היה אחלה אוכל". וכמובן שמסרבים לשלם.
מגדילים לעשות "חובשי כיפות" למיניהם שאתה רואה עליהם שהם לא באמת דתיים אלא, ככל הנראה, אנשים ששמו כיפה בכלא ונראים כטיפוסים די מפוקפקים. אתה לא מתבייש לחבוש כיפה ולשקר? אם לא, תוריד את הכיפה, אתה מבייש אותה. ואת עצמך.

ואני שואל: מה יוצא לכם מזה? אתם חושבים שתצליחו להתחמק? שלא נתפוס אתכם? אתם חושבים שתדפקו את המערכת ככה? שתחסכו כסף? אז אתם טועים.

זהו. שחררתי. והייתי עדין.
 
זה מקומם כל פעם מחדש

למרות שזה משהו שאנחנו "מכירים" כביכול, זה מצליח להפתיע, במידה מסוימת.

אני עוד זוכרת את הסיפורים של לילו על אותם שומרי שבת שמבקשים מהסיבה הזאת פינוי מאוחר, ובאותה הזדמנות שואלים על בילויים לשישי בערב. כולנו מכירים גם את אלו שאורזים אוכל לאחר כך, הרי אם זה בופה זה חופשי, לא?
 
למעלה